Thursday, June 30, 2011

מסיבת סיום בחצר


התאספנו בחצר של לאל
 מחצלות על האדמה ושולחן כיבוד אחדהבאנו מים ומיץ ענבים (ברגע האחרון במכולת של 'תשבץ 'החלטתי לא להיות צדיקה ולהביא מיץ ממותק אחד ולא רק מים ) .
בקצב אחיד טיפטפו לשטח הורים אחים ושבעה עשר בוגרי ובוגרות כיתה גימל.
התישבנו על מה שהתגלה מאוחר יותר כבמת ההופעה המתוכננת ,וכדי לא לעשות יותר מידי בלגן הוחלט שהחלק האומנותי יתקיים על המחצלות בעוד המשפחות מפוזרות סביב מן אמפי תיאטרון בחלקת אדמה שבין הבתים הכי נח אמפי .


מסיבת סיום של כיתה ג איתמר התחילה כשאיתמר הקריא מתוך 'קאיטוש המכשף' (ספר שהקריא לילדים במפגשי הבוקר) חלק שמדבר על הפער בין המילוליות של עולם המבוגרים לתפיסתה אצל הילדיםקטע שהאיר לי שוב את נקודת המבט האחרת של ילד על העולם כמה שונה ומבהיל הוא יכול להיות כשלוקחים דברים באופן מילולי .
כשמסיבת סיום נפתחת בקטע של יאנוש קורצ'אק את יודעת שהגעת למקום טוב.




שירונים (דף אחד עם שלושה שירים) חולקו הילדים עמדו עם איתמר בשורה ושרנו יחד את אה או אה או של גזוז "נתקענו עם השיר כמו חתן עם הכלה"..שרים כולם ומיכלי ואני מרימות גבה זו אל זו'"זה סנדרסוןאמרתי לה..
אח"כ אתנחתא קומית משחק פנטומימה קבוצתי ,היינו צריכים להמחיז אירועים מהשנה החולפת,הקבוצה שלנו 'משחק בגן ציון ' -הלא הוא גן התוכים הסמוך לבה"ס ,היתה הכי טובה... ההורים נופפו בידיים והילדים דימו משחק בגן שעשועים ,היינו אגוז קשה לפיצוח ,יותר קשה מקבוצת מסע בעקבות הפיצהאו קבוצת 'טיול בים '... הנושאים מציגים תמונה מדוייקת של שנת לימודים בדמוקרטי :טיולים,משחקי חברה ,למידה טבעית מתוך מה שמתרחש ,וקבוצת ילדים שבכל מפגש איתם אני מתרגשת מחדש לראות כמה הם יפים ,כמה אין בהם אלא רצון לשמוח .כמה הם טובים .
בנתיים כולם נהיו רעבים והלו"ז המתוכנן שונה לטובת הפסקת אוכל אכלתי לחם עם גבינת שום שמיר הילדים קיבלו פיצות (שהרוויחו ביושר במשימה השנתית מסע בעקבות הפיצהוקינחתי בעוגת שוקולד עם המון סוכריות צבעוניות .
ועכשיו לחלק האומנותי הילדים הכינו הופעות



חבורת 'הפיצוץ השחורשהחליפה את שמה לחבורתהדמוקרטים נתנה קטע ראפ קצר (ללא מערכת הגברה וצפצופי פידבק או פלייבק) שיר אהבה לאיתמר החונך שלהם ,לחן שירה ומילים שכתבו לבד ללא התערבות מבוגרים אחד תופף על שני שרפרפים ירוקים וכולם שרו יחד "אי אי איתמר אתה חונך נהדר " 


זה מצב מצויין כאשר האומנים והקהל נהנים באותה מידה -להקת הדמוקרטים 

חיבוק קבוצתי לאיתמר הופך לערימת ילדים 


שני שירים נוספים שרו בנות מהכיתה שירים על חברות וילדות והתבגרות .



לסיום חילק איתמר לכל ילד תעודת הצטיינות: במשחק למידה הנאה השקעה ויצירה (מה עוד נבקש?)  ומתנה קוביה הונגרית .
ואנחנו קראנו ברכה קצרה ונתנו מתנה לאיתמר זוגתו והתינוקת החדשה שלהם.
היה סופר כייף !!
יש דברים שיכולים להתקיים רק במקום בו הלב פעם את עצמו בכנות .
חונך שמלווה אוהבויוצר קשר עדין וקרוב עם הילדים בכיתה שלו .
תהליך החניכה דומה לטווית חוטים דקים ,רשת מתווה אישיותחלומות מטופחים באהבה ולא נרמסים תחת משטר ה'מיצב' .
כמו שנת הלימודים ככה מסיבת הסיום אינטימית קרובה ומרגשת הרבה בלגן וחופש ,ספונטניות והתארגנות מובנית כל דבר במידה ,מקום לכל אחד תחת השמיים הפתוחים .
ובערב כשהקשבתי לילדי העצוב מסביר ש"הזמניות של הפרידה מבה"ס לא מפחיתה את הצער "חיבקתי אותו ואמרתי לו שזו זכות להיות  במקום בו הוא נמצא.
כמה טוב .



*מכיוון שאת המצלמה שלי שכחתי בבית שאלתי מרונית את שלה 
,תמונות לפוסט יגיעו ביום אחר כרגע בוער לי להודות     זכיתי לפטפוט שישי בבוקר ולקחתי את התמונות .



Monday, June 27, 2011

תמונות מחזור

דפנה המורה מכיתה א' התקשרה אלי :'יש לי בקשה תגידי לי אם זה מוגזם'..'אני רוצה שתצלמי את כיתות א לסוף שנה ,אני יכולה לצלם לבד ,אבל אני רוצה רק את התמונות שלך ' דפנה היתה החונכת שלנו בכיתה א וב' היא חתיכת דמות חינוכית אמיצה ומיוחדת שאני יכולה רק לאחל לכל ילד כזאת חונכת ,ועוד יותר -לכל הורה .
אני אוהבת אותה וחוץ מזה היא ביקשה כלכך יפה.."רוצה רק את התמונות שלי" בטח שאני מסכימה... 
קבענו צילומים מייד סימסתי לאיתמר החונך שלנו השנה ,שאלתי אם גם הם רוצים להצטלם  'מצויין, יצאה לנו תמונה לא משהו בשבוע שעבר..' הוא ענה .
וככה יצא שבאמצע היום הגעתי  לבי"ס ,לצלם את הילדים .
קבענו בשטח האסור - חורשת איקליפטוסים שבה היו משחקים הילדים ,עד שלפני שנתיים הגיעו פקחי משרד החינוך(או איזה גוף אחר) ודרשו לגדר ולסגור את השטח הקסום שהפך להיות ' השטח האסור' .
הכי כייף בשטח האסור.




כיתה ג איתמר 2011


אח"כ כבר נסעתי להביא את תמר מהמטפלת (שתמר מתעקשת לקרא לה 'גן ענתי'..) הקדמתי בעשר דקות,מצאתי אותם שלושה ילדים בשתי גיגיות עושים אמבטיה של אחרי טיול וארוחת צהריים ,רצתי אל האוטו להביא את המצלמה וגם שם צילמתי תמונת מחזור .



Sunday, June 26, 2011

קשב אבסולוטי

... יום אחד נאספים האותות והשאלות ,המפגשים המלמדים ברמז ,והבנה חודרת לתוכך מתקרבת כמו צל מאחורי ומטפסת במעלה הגרון. הכחשה 'אני ?לא ! מה פתאום? ' אח"כ הסכמה לקבל ואח"כ עצבות גדולה : מתערסלת בסבל כילדה כועסת דורשת את מנת תשומת הלב שלה, רוצה שכולם ידעו שהיא צודקת ,שצדקה כל הזמן .
עד שלא רוצה את הסבל יותר . וגם ,ריטלין עושה טוב אבל המחיר שלו לנפש ולגוף יקר מידי בשבילי .
כבר לא ילדה לא חלשה וקטנה ולא לבד .
ואז קבלה והכרות מחודשת עם עצמך ,בעצם כלום לא השתנה למעט הידיעה ,שנותנת שם ואפיון לתופעות. מקשרת את מהלך חייך עם המידע , סולחת לעצמך ומקבלת שעשית כל מה שיכולת כל מה שידעת ,שעשית הכי טוב שיכלת .
ודאי כילדה, ועכשיו כאשה כאמא .
אני בוחרת לראות לקבל ולחייך אל הדברים הקטנים שיש בי, שהם שלי .אלה שרק לפני שבוע עוד קראתי להם  תקלה,פנצ'ר, הפרעה (הפרעת..זה מונח כלכך מעליב) 
אני קוראת לה קשב אבסולוטי .
קשב שמתבטא בקליטת התרחשויות בכל חוש בגוף ובעוצמה שמשאירה הרבה רעש בראש בסוף יום ,עייפות ועצבנות גם, ובלבול וחוסר החלטיות  (וכל אלה ,הלא קלים ,הם מה שנשאר כשכבר אין רגשות אשמה וטינה כלפי עצמך..)
לכבוד השבוע החדש אני רוצה בעין טובה לעשות רשימה ,חלקית עוד דברים יתגלו בהמשך .


רשימת הדברים המיוחדים בקשב אבסולוטי  :


 *כשכל תזוזה לעשיה כל שהיא (נגיד ללכת להביא כוס מים )יכולה להתפתח למקום אחר (למצא משהו מעניין במטבח ולשכוח מה היה קודם) זו בעצם נוכחות ברגע (כמה כולנו כמהים לחיי הרגע ?)
*בזכות הרעש שממשיך להתקיים בראשי אחרי שכולם השתתקו והלכו לישון,ומעכב את ההרדמות המיוחלת , אני זוכה לקרא המון ספרים טובים בלילות .(השבוע: ילדי פלא/שייבון )
*אנשים מענינים ומרגשים אותי ,וקשר אינטימי מלב אל לב עם מי שרק הרגע הכרתי הוא לא דבר זר או מסובך , איזה יופי זה מסתדר עם העבודה שלי כצלמת משפחות ופורטרטים איזו הזדמנות להנות ולתת מעצמי .
*המצלמה שלי (CANON 5D mark II תודה רבה) - הכלי שלי לעולם החיצון , דורשת דיוק בשבריר של שניה, דורשת פוקוס וחשיפה במידה נכונה ,היא תוחמת עבורי את כל שפע הגירויים ומבקשת ממני להיות מרוכזת מדוייקת לבחור ומהר. כל מה שאני לא מצליחה לעשות בלעדיה אני עושה איתה .
*בגלל ש'אין לי עור' אני חווה את חיי בעוצמה שמעוררת את טעם החיים בכל פעם מחדש .
(רשימת טוב -זוכרת?לא מתייחסת עכשיו למה שזה עושה בהפוך מהטוב..)
*אני לא מסננת מה יכנס ומה לא. שומעת מריחה ורואה הכל גם מה שלא קלטתי באותו רגע ,הכל נרשם במח , אין ספור חלומות ומחשבות הכל מתקבל ומעוכל ויוצא כמחשבה חדשה ויצירתית .
*יש לי שמיעה אבסולוטית אני יכולה לזהות תו דרך קו טלפון משובש ולשיר אותו בחזרה. יוהווו!!! 
*אני מולטי-טאסק במבנה המולד שלי ,עושה עשרים דברים יחד (ואלה שיגיעו אל קו הסיום הם בטח יהיו נהדרים..)
*גמישות מחשבתית : קל לי לעבד לקבל ולשמוע צורת חשיבה חדשה ,דיעה אחרת שמוצגת בפני באופן משכנע לרוב הופכת לדעתי כעבור כמה דקות . אני תמיד רואה את שני צידי המטבע בכל דבר (כמה שזה מסבך קבלת החלטות..)
*הזיכרון שלי כלכך קצר שמה שלא כתוב על פתק לא קיים בעצם איזה יופי זה שאפשר לשכוח ולסלוח ממש בקלות(יש הרואים בכך חוסר עמוד שדרה אני לא..)
והכי שימושי :
אני לא סובלת להתחיל סרט אם פיספסתי את ההתחלה אבל ! אני יכולה לראות את אותו סרט עשר פעמים ובכל צפייה לגלות דברים חדשים או לשכוח כלכך הרבה פרטים ולהנות ממנו שוב כאילו לא ראיתי אף פעם. 


מתת האל שקיבלתי מאפשרת לי להיות מי שאני .פעם כעסתי על שאינני יכולה לעבוד במשרד לשבת בשקט ולענות לטלפונים כל היום, פעם הסתכלתי על כל מה אני לא מצליחה לעשות ,היום מסתכלת על מה שכן ובספירת הקולות אני מוצאת גאווה ושמחה להיות  מה שאני היום , חיבוק לילדה הטובה ,להגיד לה שהיא עשתה אחלה דרך ושהיא אמא נהדרת ושהיא יכולה להרגע היא  ב ס ד ר .


ועכשיו ...למצא תמונה אחת שתבטא את הכל .   אל הספונג'ה ! (ביקשתי שיביא סנו סופר פוליש ,והביא) ..איזה כייף !!!!
לצלם את שולחן העבודה שלי שבבוקר היה מסודר פיקס...


ושיר : 

Friday, June 24, 2011

א.אוברג והדילמה האנושית

זה אלפונס אוברג,אלפונס הוא בן ארבע והוא גר עם אבא שלו .

אלפונס ואבא שלו הנחמד חיים יחד בעיר שבדית יש שלושה ספרים בסידרה את כולם אנחנו אוהבים .
את אלפונס הכרתי לפני שהייתי אמא התאהבתי באיורים וכשנולד יותם הבאתי את אלפונס אלינו הביתה.
אנחנו הרוסים עליו .

'אלפונס! נו בוא כבר, מאוחר'' קורא אבא מהמטבח.
''אנחנו צריכים לצאת לגן!''
''כן, אני בא'', אומר אלפונס, ''אני רק...''

הערב קראנו את 'אלפונס, נו בוא כבר 'הזדהיתי עם הילד שמתחיל את הבוקר בלבישת סוודר ,נזכר שהבובה שלו צריכה להתלבש ,בנתיים מוצא גלגל של מכונית שצריך לתקן, וכשהוא מחזיר אותה מתוקנת אל המדף ,הוא נזכר בספר החיות שלו ומוריד אותו לעיון ושוקע בעמוד על נחשים (זו הפרעת קשב??שואלת את עצמי כשמקריאה ,לא ,ככה זה אצל ילדים,עצמי עונה לי )..וברקע אבא שלו קורא לו למטבח ,בסבלנות הולכת ומצטמצמת עד שהוא כבר ממש כועס וצועק לו 'אלפונס נו בוא כבר '.



אלפונס הוא ילד טוב עם אבא טוב שמטפל בו ובחברו הדמיוני מולגאן . הוא לא כלכך אוהב ללכת לישון ועושה דברים בכוונה, ואבא שלו לא מתרגז , רק נרדם על השטיח בסלון בזמן שנשכב לחפש מתחת לספה את הדובי שאלפונס לא יכול לישון בלעדיו. בסוף כל ספר מתהפכים לרגע התפקידים  בין אבא לאלפונס (אלפונס מכסה את אבא התשוש בשמיכה ומחליט לא לקרא לו יותר הלילה) והסיבוכים נפתרים מעצמם .
כלכך יפה ולא מושלם שזה פשוט נכס למטען התרבותי והרגשי של הבית. 




Wednesday, June 22, 2011

לדחות למחרתיים

במקום לדאוג היום החלטתי לשמוע בעצת חברה ולהחליט שאת הדאגות אשמור לעוד נגיד, יומיים או שלושה .
והנה זה פלא..הדאגה חלפה והתפניתי להיות עם הילדים.
בנינו מסלול גולף מקוביות , איתי מלמד את עצמו הנדסה תוך בניית מסלולים מהירים למכוניות וכדורים .
קראנו חמישה ספרים, שהיא שלפה מהמדף ואחד שאני בחרתי ,
כל ספר מלמיליאן , ואחד באופן מיוחד :
החתול דלעת משנה את הדעת \ יונתן יבין ואיורים מצויינים של גלעד סופר .
אני אוהבת את העבודה שלו עם צבעי פסטל ,זויות מענינות ומוטיבים שהולכים עם הסיפור לאורכו,בכל פעם מחדש, נהנית לחפש את הלטאה המטיילת בבית צופה מן הצד בעלילה .בסיפור ילד ששונא חתולים ,נע בסיטואציות משפחתיות בין אמא מחנכת לאבא משת"פ ,סודות וסיבובים קטנים של האמת, וחתול אחד כתום עם גרעין של דלעת (ושממית סקרנית בתפקיד המקהלה )
שבוע הספר העברי אנחנו שחוגגים את הספר בכל יום שמחים להמליץ המלצה משפחתית. 
החתול דלעת משנה את הדעת .בחינניות. 










Monday, June 13, 2011

בוטן

אני קוראת לה בוטן - כשאני אוהבת אותה במיוחד
בוטן פרי של קוטן
עגלגל וצר המותן  

Saturday, June 11, 2011

Thursday, June 9, 2011

פנצ'ר

תקר בגלגל של אחת
הוא אושר של שניים אחרים

Tuesday, June 7, 2011

תיקון שבועות

התחשק לי להכין עלי גפן ממולאים.
שעות של בילוי תחת גפננו בחצר בפרדס חנה ,התנקזו אל הרצון הזה. 
הוא קטף עלים ואני ניסיתי למצא מתכון ברשת,זה תמיד מאתגר אותי 'אני לא מצליחה לזכור או לעקוב אחר הוראות ,וודאי לא כשהן על מסך.
השרתי ,חלטתי, הכנתי תערובת ,(אורז נענע ובצל..נראה לי מתאים) וישבתי לגלגל..
מה להגיד? שנים של אימונים השתלמו ! העלה הראשון מתגלגל ונסגר באופן אלגנטי. 
פעם ראשונה בחיים לגילגול עלה למטרות אכילה, וכל שורשי הפלסטינאים יוצאים מהזיכרון אל האצבעות,דורות של יהודיות אדוקות מטבריה מתעוררות לתחיה. ומתחיל דיון שבו אני מגייסת את ארסנל הטבריינים בתחרות 'מי שייך לארץ הזו יותר ,מי יודע לגלגל עלי גפן יותר טוב..'  
"אימותי היו מגלגלות עלי גפן על בסיס קבוע"  .."הייתם בעצם ערבים" הוא עונה "חיינו איתם בשלום (חוץ מדוד בינו -אברהם מראד,דייג יהודי שנרצח וגופתו הושחתה ע"י שומרים ערבים ב1948 בטבריה "יא אחוואן - אנא בירו אלעוויד" הוא קרא אל חבריו) עד שבאתם אתם, החלוצים, והיה דחוף לכם להתנחל ולהקים קיבוצים בארץ" אני לא נשארת חייבת..וככה בערב שבועות אנחנו מקבלים את התורה ,הסכסוך הישראלי ישמעלי על שולחן העץ מתרוצץ ביננו , ריב האחים  המקראי .
ושנינו מאותו צד של בני אברהם , בניה של שרה  .

על שולחן החג שלנו יעלו ויבואו עלי גפן שהכנו יחד ביטוי ספונטני לחג ולקשר שלנו אל המקום הזה .ולילדים ..הכנו פיצה .
חג שמח .


Sunday, June 5, 2011

צביטה

אמא ואני במקלחת עם תמר ,יותם כבר התארגן יושב בסלון מוכן למשחק  (ישראל לטביה -נגמר לטובתנו..)
זמן קיפולים שבע בערב יום שבת .
אני יוצאת לקרא לאיתי למקלחת ,רואה אותו ואת אבא שלי יושבים בחצר מדברים , במקום להפר את הרגע מביאה מצלמה ומציצה בהם .רגעים של אהבה ושמחת ה'ביחד' מעוררים בי געגוע (עוד לפני שהם נוסעים הביתה )






 

                                                                                     
 
שוב הילד עם חולצה של ברצלונה? יש לו שתיים ואני מכבסת אחת כל יום...אמא טובה 

Wednesday, June 1, 2011

הבית של תמר

משלושה ארגזים בנה אבא שלושה בתים ,כל אחד הזמין חלון ודלת לפי רצונו ואח"כ קישטו אותם,איתי ביקש שאצייר לו מסך טלויזיה עם בוב ספוג והתיישב לראות את התוכנית .
תמר קישטה את הבית שלה,ציירתי בתוכו עגלה ובובה אגרטל עם פרחים מונח על שולחן ,ומבחוץ פרפרים ופרחים ,היא הוסיפה חותמות גואש של כוכבים ופתיתי שלג , הזמינה בקבוק תה' עם נענע ולימונית' ונשכבה בבית החדש שלה,רגליים על הקיר .
מחר נוסיף מסלולי זחילה שיחברו בין הבתים, כמו אוגרים .