Thursday, July 29, 2010

לראות ולבכות

הבוקר אחרי שרשימת המטלות היומיות סומנה רובה בV
ישבתי לצפות בסרט הזה .
 חשבתי על כמה אנשים שאני מכירה ואוהבת שיכולים היו להעזר במידע שהסרט מציג
אני יודעת אלה חדשות ישנות אבל אני מרגישה צורך לשתף במידע ובעיקר בהוכחות המצולמות המרגשות שיש לסרט הזה להציג.
ישבתי ובכיתי כשחולה סרטן,שגווע ברעב אל מול עיני ילדיו המודאגים , ביקש מלפפונים חמוצים לאכול אחרי השאיפה הראשונה בחייו של עשן המריחואנה.
בכיתי כשראיתי את האנשים שעוסקים בהתנדבות בגידול והפצת החומר, פצועי צה"ל ילדים של אחרים שרק המריחואנה החזירה אותם לחיים.
ובסוף דוד הררי חולה פרקינסון שמתקשה לחתום את שמו וידו רועדת ללא הרף ,מעשן שאיפה ארוכה ולמול המצלמה הרעד נחלש ,הוא כותב בקלות ש,מחייך ונותן 'כיף' לבת שלו : "כמוני כמוך" .
לחוות הגידול קוראים בשם המדוייק 'תיקון עולם'
תיקון דרך הטבע האהבה והחמלה , תיקון אל מול האינטרסים הכלכליים הגדולים של תאגידי הענק שרומסים את החולים בכובד כיסם.
רשימת מחלות ארוכה ובסוף כל שם של מחלה שוכבת נפש כואבת עצובה ומפוחדת .
בלי צילום הפעם.
רק קישור אל סרטו של צחי קליין ,סרט קורע הלב  "גראס באישור רופא "
46 דקות של אמת קטנה ומשנה חיים.






Tuesday, July 20, 2010

שמלה זה ילדה


פתאום אחרי כל החולצות הנוחות הבייביגרו הפרקטיים
קיבלנו מדודה ארלט שמלה
בצבע פוקסיה עם תחתונים תואמים .
ועוד שמלה אפורה עם נקודות לבנות מדודה קטי .
אני שרגילה לחכות עם בגדים יפים כי היא מלכלכת מייד הכל ,וכי כל הפרקטיים ..
הלבשתי לה מייד את השמלה (טוב היינו באירוע חגיגי שלושה ימי חגיגות יום הולדתשל סבא אילן )
ומאותו רגע לא הפסקתי לרוץ אחריה להביט להתרגש ולצלם
ילדה זה כלכך בשמלה.
אחרי שני בנים , פתאום שמלה בשכבות ,ורגליים שמבצבצות
והיא הגברת הקטנה מייד התחילה לנפנף בה ולשבת כמו ילדה .
לפני שניה היית תינוקת בבגד גוף ורוד מוכתם .





Posted by Picasa

Sunday, July 11, 2010

חופש גדול ופרידה


לפני שנתיים ,עזבנו את המושב בו גרנו שש שנים ועברנו לפרדס חנה .
יותם הבכור שלנו שהבית היחיד שהוא הכיר היה בבני ציון התקשה להפרד מהחברים,
בימים לפני שעזבנו עשיתי לו צילומים עם החברים הטובים למזכרת.
ובסוף השנה כל ילד וילדה בגן קיבלו מאיתנו תמונה מגנט למזכרת.
אחרי שנים של מגורים בשכירות תלויים בחסדיו ובקפריזות של בעל בית החלטנו לעזוב .
האמת היא שהוא החליט בשבילנו שהוא רוצה לחזור לגור בבית,
ושבוע שלם הייתי עצובה עד שהבנתי ,שיום אחד עוד אודה לו על הבעיטה בתחת שקיבלנו ממנו,
הבעיטה שהזיזה אותנו לכיוון של השתקעות והשתייכות למקום, לקהילה .
חיכינו לסיים את גן חובה ולעבור למקום בו הבית יהיה שלנו,ובית הספר יהיה לרוחנו .
ומצאנו את פרדס חנה ואת הדמוקרטי בפרדס חנה ושם תקענו יתד..


החופש הגדול שוב הגיע הפעם אנחנו כבר במקום אחר
ליותם יש חברים חדשים והוא עדיין אוהב ושומר על קשר עם חלק מהחברים הישנים .
פתאום יש קייטנה ומקום לפתוח בו את הבריכה שלנו,
אנחנו כאן כדי להשאר .
והנה כבר יש לי על מה בפרדס חנה להתלונן ... וזה סימן שאני בבית.
כי כשבית אז אכפת איך נראית המושבה כשבשכירות לא הייתי שייכת ולא עניין אותי כלום.
אז על פרדס חנה בפעם אחרת
עכשיו קיץ וחם
ויותם ביקש לנסוע לbגוד בכרכור שם אפשר לקנות חולצות של קבוצות כדורגל ללבוש הערב לגמר המונדיאל.
יאללה ספרד!!!













Wednesday, July 7, 2010

בני דודים*


בני דודים חשובים מאוד לפי פסיכולוגים של ילדים,הם קשר שמתפתח במקביל לאחים אבל ללא הקינאה המפורסמת ובמרווחים שמאפשרים חברות .
אצלי בני דודים זה חופש ברחובות, עם ריח מיוחד של עץ שצומח רק שם ,הליכה בבוקר למכולת שם קונים לחמניות(במושב לא היו לחמניות רק לחם)
בילוי בבריכת ויסגל ,גלידה,מנוחת צהריים,הרבה סודות וציחקוקים.
ובערב משחקים עם הילדים של השכונה 'שלום אדוני המלך ,שלום בני היקרים,איפה הייתם ומה עשיתם'..
שדרות וולקני ברחובות עד שקוראים לנו למיטות .
מאז יש לכולנו ילדים ואנחנו נפגשים באירועים משפחתיים,והילדים שלי משחקים עם הילדים של אחי ואני עכשיו דודה שאומרת מתי די ומתי אוכלים צהריים..
לא.הם לא משחקים 'שלום אדוני המלך' והם לא פוגשים ילדים מהשכונה.
אין שכונה המושב הוא רחוב ריק, וכולם בבתיהם עושים לא יודעת מה.
אבל בשבילי בני דודים תמיד יהיו לילה בשדרות ולקני רחובות.

*בתמונה שירז אהובתי עם בן דודה הג'ינג'י בסשן צילומי משפחה שעשו מתנה לסבתא נילי שלהם
תמונות משפחה לפרטים והזמנות 0522454032

Sunday, July 4, 2010

צילום משפחתי ב8.30בבוקר


יום שלישי שמונה וחצי בבוקר
בבית משפחת ברזילי ברמת אביב מתכנסת המשפחה,
הורים וילדים דוד ודודה ודוד שהגיע מניו יורק.
שמונה וחצי בבוקר באמצע השבוע ביום של חול שעה לא שיגרתית לצילומי משפחה
אבל רונית רצתה צילומים משפחתיים ותמונות של התינוקת המתוקה שאף אחד לא מצליח לצלם .
מתנה לאבא שלה.
לא התאים להם להגיע אלי יותר מידי מסובך יותר מידי אנשים עסוקים ,
ואני כולי ניידות ושמחה להרפתקאות של לצאת מהסטודיו.
ויש לי ציוד מלא לתאורה ובעצם אני סטודיו נייד.
אז קבענו אצלם בבית והגעתי (מתנשפת ,באיחור קל ,פקקים של בוקר..)
היה כייף!
כולם הצטלמו בשלל פוזות והרכבים ,הדוד מניו יורק עם הילדים, הדודה עם אחותה והתינוקת ,כולם כולם בתמונה ,כולם נראים רגועים כאילו אין דבר יותר חשוב מצילום משפחתי.
כאילו אין שום לחץ להגיע למקומות כאילו התחילה החופש הגדול ..
בעשר בבוקר כולם כבר היו בעבודה..
ואני קיפלתי את הציוד אמרתי יפה שלום
וחזרתי הביתה לתמרי שחיכתה לי עם אבא שלה ,כולה חיוכים ומתיקות.


* צילומי משפחה בקצב שלכם - לפרטים והזמנות 0522454032



Friday, July 2, 2010

הנאה פשוטה


איתי המתוק יודע להנות
צבעי אצבעות ,בן דוד אהוב,וצינור מים
לא צריך הרבה,
Posted by Picasa