Sunday, November 28, 2010

בית ,ספר,מחשב

יום ראשון בבוקר
קשה להתעורר .
בד"כ הבנים קמים לפני מעירים אותי בסביבות שבע ואנחנו מתארגנים לגן ולבה"ס .
הבוקר יותם שוכב מתחת לשמיכה ,לא רוצה לצאת.
אני שאוהבת לישון ומאמינה ששינה יפה לבריאות לא ממהרת להעיר אותו ולנער אותו מהחלום.
הוא מגיח ושואל ' אני יכול יום חופש היום?' ולפני שאני מתעצבנת אני עונה לו שכבר היה יום חופשי שלשום ושלא מתאים לי היום כי אני חייבת לעבוד ובכלל...והוא בשלו 'אני רוצה להשאר בבית' ,מסתכלת על דף המערכת שמורכבת בעיקר משיעורים שהוא בחר ללמוד ומשני מקצועות "ליבה" ..רשומה בכתב ידו על נייר שהורדנו מהאתר של 'דוד אריה' : שעתיים חשבון ושעתיים עברית ,איתמר החונך ביום חופש ויואב החבר באילת ,תלוש ולא מעוניין ..הבנתי את התמונה.
 לא רוצה בכח "בסדר אתה יכול להשאר אבל אין טלויזיה ואין מחשב ויהיו לימודים לפי המערכת" ..."אין מחשב בכלל??"  " יהיה כמו תמיד -אחרי הצהריים ".. " טוב"  .
חזרתי מפיזור הקטנים ,אכלנו ארוחת בוקר ויום הלימודים נפתח קודם שישה עמודים בחוברת החשבון : הוא מתחיל כשיש קושי קורא לי ואנחנו פותרים יחד את השאלות,על הדרך מחפש במילון את המילה 'אסטרטגיה' כדי להבין למה מתכוונים כששואלים אותו ‘מה האסטרטגיה שלך לפתרון הבעיה ?’  ..‘להשתמש במחשבון ‘ הוא עונה בכתב יד…בעיה בחוברת של 'אוסף בולים' הופכת מיד לאוסף 'קלפי סופר גול' מייצר אצלו עניין והופך את תרגיל החשבון רלוונטי לחייו ..מעדני חלב אנונימיים על מדפי הסופר הופכים למילקי וניל ומילקי שוקולד, והוא מצליח לפתור את התרגילים .
 סופר, מתכנן, מפרק,מֶחשב בראש, ואז מעתיק לדף משובץ. 
תחושה של הישג ושמחה ממלאת אותו ואותי.
אח"כ הפסקה של רבע שעה הוא מבקש ממני לזמזם את המנגינה של yellow submarin שהיתה פעם הצילצול בבה"ס שלו (והוחלפה באסיפה ל'שוטר מבוורלי הילס')יוצא לשחק בחצר ..
'נו אמא נגמרה כבר ההפסקה?' ואני פוצחת בַשיר .
החלק הבא - משחקי חשבון 




















יש אתר שב'משבר חשבון 'הראשון מצאתי ,והפך ללהיט בבית : משחקי חשבון בעברית באנגלית (מספרים הם מספרים גם באנגלית) אני מחפשת את האתר "אמא,זה נמצא במועדפים" הוא קורא אלי מההפסקה ..  
בוחרת  משחקי כפל הוא משחק ופותר וקצת נאבק אבל צולח את המשחקים ,אח"כ בוחר לעצמו משחקים שבהם קל לו יותר ,מה אכפת לי?הילד נהנה ומשכיל בו זמנית...
אני רואה ומבינה שהוא חושב אחרת, הוא רואה אחרת את הדברים ,חשבון יושב אצלו בראש בנקודת הסתכלות שונה ממה שבבה"ס מלמדים. הוא מעדיף לחשב בראש הוא מחבר מספרים במקום לזכור את לוח הכפל בע"פ ומיד פעם הוא נתקל בחישוב שכבר מכיר ואומר "אה את זה כבר עשיתי פעם אני יודע את התשובה" מה שנקרא לומד בע"פ אבל בדרך שלו.
מה שהיה אתגר שנוא הפך למשחק של שנינו .
במקום מאבק הנחתי לו ולחשבון והנה עברו שבועיים והוא חוזר אל התרגילים .
עכשיו הפסקה גדולה הוא יוצא אל החצר להאכיל את התוכים ולשיר .
שיעור עברית. בעברית קל לו הוא לומד חומר של כיתה ה' וגיאוגרפיה במקום עברית של כיתה ג' .
הוא עובד בחוברת על מניה נכונה של זכר ונקבה ,כותב מאמר קצר בנושא ומתאמן ומשתפר מאוד לשמחתי הרבה, ואח"כ יוצא לשעת קריאה 'מטילדה'הילדה המחוננת והלא מובנת  (למרות שלדעתו כבר אין שם קטעים מצחיקים ..אחרי השיא של הדבק ורוח הרפאים ..).שעת קריאה אצלו לעיתים קרובות זו שעת בליסה של ספר או שניים.


חבל שצריך לחצות כבישים בדרך אל הספריה הייתי שולחת אותו לשם לשעור עברית...
והבוקר הזה שכמעט עלה על דרך הכעס והמריבות נותב למשחק ללימוד מאהבה .
אני מסבירה לו שככה זה "הום סקולינג"..האמת - אם לא היה העניין החברתי הייתי משאירה אותו בבית שילמד לבד ,הוא עושה את זה כלכך טוב.


אני עובדת והוא גם - פורטרט עצמי 

מתנה לאישה בת 40

הילה היא בת דודתי , אמא שלה ואבא שלי -אחים.
עמית בן זוגה של הילה התקשר אלי הוא רוצה להכין לה הפתעה ליום הולדת  .
יש להם שני בנים תאומים בני 8 והילה בשבועות אחרונים של הריון , בת 40 . אין מה להגיד האישה גיבורה,הריון בגיל ארבעים זה לא פשוט , אחחח נשים נשים אמיצות וחזקות אפילו כשנראות שבריריות כמו איילה .
הוא הביא אלי דיסק מלא תמונות חשבתי מה לעשות וזה מה שיצא : 
הדפסתי את הקולאז/ על קנבס בגודל 50/70 ס"מ שיהיה מקום על קיר פנוי ושלחתי עם שליח עד לעבודה של עמית, הוא התקשר נלהב מהתמונה ורצה להזמין אחת גם למשרד...
משפחה יפה ואישה יפה , שיהיה במזל טוב ובהצלחה .

*עיצוב והפקת אלבומי תמונות וקנבסים מיוחדים , מהתמונות שיש לכם בבית או כאלה שאני אצלם 
לפרטים והזמנות 0522454032

Wednesday, November 24, 2010

עין יפה ..צילום נשי

את רעות אני מכירה מאז שהיתה תינוקת עם עיניים ענקיות , הייתי עושה לה ביביסיטר ,בבית של הוריה שהיה מלא עציצים וחפצים יפים . אמא שלה עידית פגשה אותי בחנות שלה נכנסנו לשיחת חולין ואז היא סיפרה לי שרעות שונאת מצלמות .מסיבות שונות ואישיות היא פיתחה יחס של טינה כלפי המצלמה ועידית היתה רוצה לתת לה במתנה סשן של צילומים שישקפו אליה את עצמה האהובה . מייד הסכמתי לרעיון אני כלכך נהנית לצלם נשים ולתת להן את הזמן והתהליך לקבל את עצמן כפי שהן משתקפות בעדשה ובעין האוהבת שלי .
רעות התרצתה ובאה . ראיתי לפני אישה מהממת מלאת חיים וחיוניות דעתנית בליינית שאוהבת לרקוד להביע את עצמה ויש לה מה להביע . רעות שמה דיסק שהיא הביאה מהאוטו ועם המוסיקה האהובה עליה התחלנו בצילומים ,התהליך היה איטי היא באמת שונאת מצלמה ..ואני ככל שהתקדמנו בצילומים יותר התלהבתי ממנה וממה שהיא מביאה לצילום . נשית בסגנון צועני צבעונית בשיער מתולתל ותנועה בגוף .
זה היה בשישי בבוקר ,לא התאפקתי ובשבת כבר העלתי עבורה א התמונות לאתר שלי .התגובה לא אחרה לבוא .
רעות היתה מאושרת מהתמונות ומהשתקפותה בהן היא אהבה את עצמה ואת צלמה ולא יכלה להתאפק לראות אותן מודפסות.
אם לא היתה לי תקלה במחשב הייתי יכולה למצא את המייל הנרגש שלה ולהעתיק אותו לכאן.
איזה כייף זה !

להיות חלק ממשהו טוב .


Monday, November 22, 2010

תמונות חדות

הייתי בערך חמישה חודשים אחרי לידה , חשבתי שהגיע הזמן להתחיל להתעמל ולנסות לחזור למה שהייתי(מבחינה חיצונית ..) בזמן שסיכמתי עם עצמי את המחשבה ובחרתי בפילאטיס ,הטלפון צילצל ועל הקו היתה נורית מדריכת פילאטיס.
היא התקשרה להזמין  ממני צילומים של המכון שלה בגבעת עדה .
לאחר פגישת הכרות  , קבענו יום לצילומים .
בבוקר הצילומים הבנתי שאין מי שישאר עם תמרי בשעה שאני מצלמת.
העמסתי אותה יחד עם הציוד ,ונסענו לצילומים .
את תמר הרכבתי עלי לאורך כל זמן הצילום במנשא הקסם שלנו יאמו שלא ברור לי כלל מה הייתי עושה בלעדיו ...
הבנות התאמנו ואני הסתובבתי בינהן וצילמתי .
אני אוהבת להסתובב ולצלם אנשים או מקומות עבודה שלהם , יש אופי ואווירה במקום ואני אוהבת להרגיש אותם ולקלוט אותם בתמונה.
המקום הזה כמו הפילאטיס שעושים בו - מדוייק מעוצב חד ומאתגר את הגוף .
התמונות יצאו כאלה גם -חדות מדוייקות והמראות שמחזירות אל המתעמלות את דמותן שמשתקפת בהן כדי לראות האם את מדייקת בתנועה. אני נמנעת ממראות בעיקר כשאני רוקדת או מתעמלת כי זה מבאס אותי לראות דברים שאני לא רוצה לפגוש ..כמו בטן שנוזלת מהמכנסיים או תנועה עקומה .
אחרי הצילומים נמלאתי אמביציה להצטרף לפילאטיס ..החזקתי מעמד שני שיעורים . נהנתי בשעור אבל כאב לי אח"כ . לפני חודש כשנסעתי לתקן את המחשב שלי פגשתי את התמונות שלי כפוסטרים ענקיים שמכסים את חלונות מכון פילאטיס בחדרה. שמחתי לראות שהן משמשות את נורית ,הייתי גאה בתוצאה .
ובנתיים , אני לא עושה שום התעמלות ... 










Wednesday, November 17, 2010

silver screen


פעם לפני הרבה שנים הייתי רק אני , בדירה שכורה בתל אביב. היה לי הרבה זמן מסך ,בהיה אדישה באירועי העולם שסביבי .תוכנית טלויזיה אמריקאית משנות ה50 על נימוסים והליכות, הוקרנה משום מה באחד הערוצים ואני נדלקתי - הכל היה שם מאוד ברור מה כן ומה לא איך בחורה טובה צריכה להתנהג , היו שם משפטים מאוד החלטיים שעשו לי קצת לצחוק וקצת לרצות להאמין שאפשר להיות בחורה טובה שעושה את הדבר הנכון ..וללמוד הכל מהטלויזיה .


                                       









הצבתי מול הטלויזיה מצלמה על חצובה וצילמתי תוך כדי צפיה  .
ומאז פיתחתי הרגל כזה - לצפיה דרך מצלמה וככה צילמתי במשך כמה שנים . עבודות לעיתון ,צילומים של אירועי מיוחדים ,הלוויה של נסיכתי דיאנה ,פיגועים ,ראיונות , והרבה הרבה סרטים בשחור לבן.
פעמיים ביום הקרינו בערוץ הסרטים - סרטי אהבה ישנים בשחור ולבן ,מעולם שהיה הרבה יותר שחור לבן מהיום . היה אהוב היתה אהובה היו צרות והיה סוף טוב.


הלב שלי היה פחות גמיש אז  שבור ועייף וחשדן .אביתר בנאי הוציא שיר : 'צריך להפסיק לשקר בטלויזיה על אהבה' הוא אמר במילים מה שהתמונות שתקו .
את אלפי הפריימים שנאספו פיתחתי ושמרתי באוסף תמונות .

חודשים ארוכים עבדתי בחדר חושך עם אמולסיה צילומית חיפשתי חומר שיתאים להדפסה ובחרתי באלומניום . ובסוף ביחד עם המילניום שהתחלף(אמרתי שזה היה מזמן)
היתה תערוכה מוכנה . רק לא היה איפה להציג אותה .
התחברתי אל סינמטק תל אביב כי היה לי קל לגשת אליהם בלי לפחד מגלריה אמיתית .
היתה אחלה תערוכה כולם באו והרבה אנשים רצו לקנות את העבודות וגם קנו ..
התעסקות של שנים מצאה תימצות מדוייק ונכון . הכל התחבר ,אפילו מצאתי אהבה.


לפני שנה , הוצאתי את התמונות שנשארו מהתערוכה ותליתי אותן בבית שלנו .
מעל הכיריים תלויה 'היי אישה טובה ורעיה למופת' ליד המחשב בפינת העבודה מסתכלת עלי מרלין מונרו ואומרת 'לא חכמה כלכך'
וליד הדלת בצאתי ובשובי אל  הבית שלנו יש מסר אחד שחוזר ומזכיר : '
כשהאהבה נכונה הכל נכון' -'אמת לאמיתה'










 



Friday, November 12, 2010

ערוגת סתיו

מחר חמסין היום נעים .
לוח השנה אומר  סתיו איתי אומר חשון יותם אומר נובמבר ,אני תופסת חלון של זמן שישי אחה"צ - הגיע זמן לשתול.
קניתי מעמליה ,אמא של הגינה הקהילתית ,שתילי חורף .
שבוע הם שהו בעציץ במטבח התחזקו והצמיחו עלים .
והיום שתלנו אותם
חפרנו בידיים בקומפוסט הביתי ,השקנו וכיסינו בשמיכת עלי שלכת  .
אח"כ באמבטיה משותפת שטפנו את הבוץ מהרגלים .

ואני מתפללת לגשם ולעוד דבר : שהפעם לא ימותו הצמחים ..
שאזכור להשקות בזמן, שהאדמה תהיה טובה ,שהחרקים יחפרו תעלות איורור ויהיו לנו חסה כרובית ברוקולי ועלים ירוקים לסלט .

Tuesday, November 9, 2010

שיעור בחשבון ונשימה

הגענו לכיתה ג' ופתאום יש שעורי חובה ופתאום שיעורי בית והילד מפריע בשיעור והמורים מורים כמו בבה"ס שהייתי בו ילדה , ופתאום אני מוצאת את עצמי עומדת בתחתונים בצהרי היום צועקת על הבן שלי בטון פיצ' גבוה כלכך שתיכף אני אתפוצץ.
והכל בגלל שיעורי בית .
אני מתעצבנת ומייד מצטערת שאמרתי שאזרוק את הספרים לפח שלא יילך יותר לבי"ס .
חצי שעה לפני כן בשקט ובשלווה הבטחתי  לו שאני איתו באש ובמים ,והסברתי שכדי לשנות את המערכת צריך לפעול מבפנים ולא להפריע בשיעור גם אם משעמם לו. ומשעמם לו .והוא שונא חשבון חושב שהוא טיפש ולא מבין.
התיסכול שלו מדביק אותי והופך לכעס, אני מתנצלת על הצעקות ומבקשת להתחיל מחדש .
הוא מכין לנו משחק קופסה שהוא חושב שאני אוהבת ואנחנו משחקים ולא מדברים על שיעורי בית בחשבון .
אני מרגישה מתוסכלת וכועסת , הפכתי לשוטרת שיעורי בית לשוטרת נוכחות בשיעור ,ולא לשם כיוונתי ולא רציתי להגיע למקום הזה.
לקח למורה שלנו מכיתה א ב שנתיים להראות לנו שאפשר לסמוך עליו שיש לו מידה וחוש ללמוד בקצב ובאופן שהוא רוצה . וכלכך הייתי מאושרת וגאה בבה"ס הליברלי ,בילד שמלמד אותי שגם מחוץ לשיעור הוא לומד .
ועכשיו  כולם באותה חוברת באותו עמוד .
ואני מתפרצת עליו כשבעצם מה שאני באמת רוצה לעשות זה להתנער ולהתחיל הכל מהתחלה .
ואז אני מוצאת לוח שבו הוא עשה לעצמו תירגול חשבון והוא אומר לי 'אמא הבנתי כל מה שהייתי צריך לדעת זה מה זאת אומרת תרגיל כפל'
מקבלת שוב חיזוק למה שהאמנתי בו כל הזמן : בית ספר דמוקרטי -זה כן מתאים לכל ילד ,זה כן צריך להיות חוזה של כבוד בין הילד המורה וההורים,לא צריך להיות בכפיה ,כל אחד בקצב שלו , עם הרבה כבוד והדדיות ,עם בחירה ואחריות ומחויבות .
'אתה רואה'אני אומרת לו אחרי כמה דקות כשאנחנו מחובקים 'לפעמים צריך להגיע לקצה של מריבה להוציא את כל הכעסים החוצה כדי לעבור למקום חדש של הבנה'


Tuesday, November 2, 2010

ים שלנו

בכיכר לפני הקיבוץ אני מרגישה ששוב עולה לי הלחץ 'האם השומר הרע יעצור אותנו בכניסה?' 
מתרגזת על עצמי .
אחרי שנים של כן ,היה 'לא' אחד מגעיל ומאז בכל פעם שאני מתקרבת אל השער ,הבטן שלי מתכווצת קצת.
'ססאומו ,מה אני רוצה ?ללכת עם התינוקת שלי לחוף הים?למה זה צריך להיות עניין מסובך של חניה ותחינה?
הים -ים תיכון והוא של כולנו ושל אף אחד, לא?אז למה הקיבוצניק שבשער לא נותן לנו לעבור???'
אני מדברת אל עצמי בקול רם 'זה נהיה מלחיץ ומעצבן שאת נלחצת'
שמאלה לשער הקיבוץ ,הנה השומר ,הוא עומד ומדבר עם מישהו מסתכל עלינו ,אני מחליטה להתעלם מקיומו ולהמשיך לנסוע.
דקה אח"כ אנחנו עומדות ומסתכלות על זה :





חולצות נעליים וסנדלים עומדות ומסתכלות 
החוף ריק  אין איש מלבדנו .




תמרי אוספת אבנים ובריצה ברווזית ממהרת אל המים לזרוק אותן .
גל ועוד גל מגיעים אל החוף ומרטיבים לנו את הרגליים ,
צעד ועוד אחד לתוך המים בעקבות האבן שזרקה-והיא מתיישבת בלבוש מלא כולל חיתול, כולה בתוך המים .
טוב שהבאתי מגבת ותפוח .אני מחלצת אותה מהבגדים הרטובים והקרים .

איזה סתיו מקסים,רוח נעימה ושמש נעימה והכל בדיוק במידה המושלמת.
יושבות לאכול יחד תפוח


 

מרחוק על החוף מתארגנת קבוצת ילדים נכנסים אל המים עם סירות קייאק צהובות , כמו שורה של ברווזים אחרי המדריך משיטים וצועקים אליו שיחכה . אני מקנאה בילדים , מתנדנדים על הגלים השקופים . 



שוכבות על החוף . הכל מלא צדפים ואבנים קטנות מצע מושלם לשכיבה .

מאחורינו מגיחה פתאום שמנמנה בלונדינית וחברותית ביותר  כלבת לברדור נשכבת לצידי ואנחנו מלטפות אותה.



'איזה קסם' של אמיר לב מתנגן לי בראש .
איזה קסם ,שתינו .

בעשר וחצי , אנחנו מתקפלות .