Wednesday, June 27, 2012

שירת הילדים


"דע לך
שכל מורה ומורה
יש לו ניגון מיוחד
משלו
דע לך
שכל ילד וילד
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת הילדים
נעשה ניגון
של מורה "
זה היה החלק הרשמי של מסיבת הסיום של כיתה ד איתמר ,שנערכה בחצר של משפחת גויטן .
אלו היו מילותיו של החונך לתלמידיו ותלמידותיו .
אחר כך הופיעו הבנים  בנגינה ובשיר שיזמו וכתבו בעצמם ועשו עליו חזרות בעצמם , 
ופנו אל המורים למוסיקה וביקשו את עזרתם בעיבוד וחזרות .
והבנות שרו א-קפלה שיר של קובי אפללו -בסוף הדרך תהייה מאושר .
(למה בסוף? למה לא כבר בדרך..)
אח"כ הילדים עברו למשחק חפשו את המטמון , חבילה עוברת ,וההורים המשיכו במפגש כזה של מחצלות .
בחצר ילדים מכל הגילאים ,כולל בתם הבכורה של החונך וזוגתו שהיא 'רות שלנו' .
מתארגנים לתור יפה ונינוח של ילדים ,מחכים לטפס על האומגה המאולתרת .
משחק חופשי קוראים לזה...
ומעלינו עץ גדול ומרשים עירום מעלים -' מת 'הסביר בעל הבית .
מת ,מת ,אבל עוד יש בו ענפים שמהם יוצאים לטיסה באומגה .
לא צילמתי אפילו פריים אחד .
 הכל בלב .


Thursday, June 21, 2012

האישה שראתה הכל - רוקפור באולפן האפור



" יש לי להקה רוצה לצלם אותנו ? "שאל אותי  ת' חייל מאותו בסיס צבאי מדכא בו שרתתי  ."נראה, אולי " עניתי לו .
אחר כך הסתבר שהוא לא בלהקה , אלא חברים שלו מחולון,  ועוד לא לגמרי להקה ,רק מנגנים יחד כל היום וממציאים שירים .הוא מבחינתו ניסה להתחיל עם החיילת החדשה  .
אבל הוא הכיר לי אותם, את החברים שלו , והחיבור היה מיידי .
כזה של ילדים שלא מוצאים את עצמם בשום מקום ,אבל יודעים לייצר כשפוגשים עוד כמה missfits כמותם.
וצילמתי אותם . במשך שנים .
צילמתי אותם עם חולצות פרחוניות בחולות אשדוד , ועם טי שירט של הביטלס על רקע המקלט שליד ביתי . בסטודיו של יקי , בהופעות ובאולפן.  לעטיפה של דיסק ליחסי ציבור .לעצמנו .
עברנו התבגרות וכאב, גילויים של תקווה ואכזבות , חתונות גירושין ומוות אחד מוקדם מידי.
וכל הזמן היתה שם מוסיקה . והיתה אהבה וכנות . 
הלילה הם ינגנו שוב את 'האיש שראה הכל ' בפסטיבל רוק שיתחיל בחמש בערב וייגמר באותה שעה בבוקר .
אני מטפסת אל ארגז הארכיון שבארון בחדר הילדים ומחילה לשלוף קונטקטים , מסתכלת בתמונות ולא קולטת שעבר הרבה זמן . רק הילדים והמשפחות שלנו , והעובדה שאני צריכה לחפש בייביסיטר כדי ללכת להופעה ,רק הם מהווים הוכחה להתבגרות .
הלילה שוב יקרה הקסם כשהגיטרות ינסרו לי את הלב ויוציאו את כל מה שתקוע החוצה .
תנו לי בראש רוקפור 




בתמונות: סריקות של צילומים מהאולפן התת קרקעי מתחת לדולפנריום , הקלטות "האיש שראה הכל " 





"כאתה צעיר יושב בחדר ומנגן בגיטרה, אתה לא מוטרד מעניין של הצלחה, כי זה פשוט לא יקרה "  -אדי ודר 



Thursday, June 14, 2012

שם טוב ואוליו טוב

גל ודנה התחתנו לפני המון שנים ואנחנו צילמנו להם את החתונה.
צמד חמד ,אני זוכרת מה היא אמרה לו לפני החופה ,ואת המשפחות והחיבורים המיוחדים שבתוכן.
לפני כמה חודשים גל פתח את פיצה אוליו בכרכור , יחד אתו בעסק קרן גיסתו אחותה של דנה .
הזמינו אותנו לערב טעימות לפני הפתיחה , באתי עם יותם הוא חובב פיצה מושבע ויודע להעריך אוכל טוב , מה אני אגיד לכם? ישב וטרף שם פיצה משפחתית ורצה עוד..
מאז הוא הפך 'יועץ שיווק ' של הפיצריה האהובה עליו . מיה כתבה על זה פוסט .
השבוע קרן הזמינה אותי לסשן צילומים . צילומים לאתר ,לפייסבוק ולפרסום ברשת .
אני רוצה לעשות להם עבודה אחרת : לא צילומי מזון "רגילים" עם מפית משובצת באדום לבן עגבניית שרי מלוקקת ושולחן עץ מיושן..לא משהו שרואים במארי קלייר  ,משהו שיתפוס את רוח המקום ,שיקלוט את התבלין המיוחד שעושה את ההבדל, ספונטני ותמים .
וכיוון שאנחנו קרועים על הפיצריה הזו הצעתי להביא את הבנים לדגמן אהבה לפיצה 
הם כמובן שמחו מאוד לבוא לזלול ולראות מה אמא שלהם עושה בעבודה .


בצהרי יום אחרי בוקר ארוך בים, אני אוספת את החמודים ויוצאים לעבודה של אמא .
מתמקמת בין משטחי העבודה מטפסת ומתקפלת כדי למצא זוית נכונה ,מנסה להבין איך המטבח הזה עובד ומה זה אומר להכין פיצה .
אני משוטטת בין המטבח לאזור המסעדה, בין פרודוקטים משובחים כמו שקי קמח איטלקי ועגבניות מתוקות , עוקבת אחרי ידיו הזריזות של גל שמצליח להכין הכל באותו זמן וזה מדהים אותי כמה הוא מהיר ,

 "תעבוד לאט" אני קוראת אליו..מנסה להספיק לצלם את תהליך הכנת הפיצה .והוא ממשיך לצחוק 
כל פיצה נראית כמו ציור  
עוקבת אחריה עד לתנור, וגם בתוכו היא מסקרנת אותי 

 הילדים כבר לא יכולים לעמוד בהמתנה למאכל האלים .


גל מכין את הסט הוא מתפתה לזר של בזיליקום


חציל יוצא מהתנור אני לוקחת אותו לצילום ככה, כמו שהוא פצוע וקריספי
הגבינות יוצאות מהמקרר , מוצרלה פרמג'ן ורוקפור אמתיות של מחלבות בוטיק קטנות. ושל אחת מסחרית גדולה ."בוא נצלם עם הלוגו שיתנו לכם חסות " אני מציעה מיד .
מזמן לא ראיתי גבינה אמתית בפיצריה ...גושים ריחניים של רוקפור עושים לי חשק לשבור לי חתיכת ולאכול, את הפרמג'ן אנחנו תכף פוגשים על פיצת ארוגולה ופרמזן שאני מכרסמת תוך כדי צילום 


אורחות לצהריים ,אמהות וילדים מגיעות לאכול סלייס ולשתות מיץ , כולם נינוחים מחייכים ונהנים לצפות בתהליך הצילום ולהצטרף לצחוק ולהנאה שלנו מהאוכל והיצירה .
באמצע הביס ליותם היה רעיון שיווקי :"בואו נזייף קרב על הסלייס האחרון "
הוא מציע לאחיו , זו סצינה מוכרת בביתנו תמיד את האחרון צריך לחצות לשניים או שלושה ( אם אמא גם רעבה) 

יותם מחכה קצר רוח לקינוח הנפלא - טירמיסו . אני טועמת אותו ועוצמת עיניים ,והנה אני בניו יורק בבית הקפה האיטלקי שאליו היינו הולכים רק כדי לאכול טירמיסו.
באחריות : הטירמיסו הכי טעים בארץ נמצא בכרכור בפיצריה של גל . הוא מכין אותו בעצמו והוא באמת מוכשר .
"דה צ'ילד שולד סטופ איטינג היא וויל ת'רו אפ" חוששת קרן לבריאותו של הילד שחיסל בעצמו חצי מגש משפחתי ועוד אחד זוגי ועכשיו פיו מלא מסקרפונה מתוקה 
"דה צ'ילד אנדרסטנד אינגליש " עונה לה אימו שיודעת שרגע לפני שהוא נחנק הוא יעצור.


ובנתיים במטבח נמשכת הפעילות גל מכין פסטה .
הוא מקפיץ רוטב  במהירות ומוסיף מלח כמו קוסם: מלמעלה , מעיף גרגרי מלח אל הפסטה


 אפילו הכנת סלט עגבניות נראית כמו עיסוי


" תקפיץ לי בצק באויר "אני מבקשת ממנו , הוא לא רוצה,  " אני לא עושה מה שאני לא יודע "
(כן בגלל זה אנחנו אוכלים רק את הפיצה שלכם מאז פתחתם..כי אתה יודע מה אתה עושה )
ולמרות שאני מעריכה מאוד את המקצוענות הלא מתפשרת אני משכנעת אותו להעיף בצק באויר..והוא כמובן מצליח
אפילו עם חיוך .


מפה לשם נהיה כבר מאוחר וצריך להביא את הקטנה מהגן,לא רוצה להפסיק לצלם .
קרן היא יפה בלונדינית ומתוקה ואני יודעת שתמר תאהב אותה, היא מתנדבת לצאת להביא אותה כדי שאוכל לצלם .בתוך דקות קצרות הן חוזרות מחוייכות :תמר זינקה אל זרועותיה של הזרה היפה בלי להסס..הבת של אמא שלה זאתי, מכורה ליופי.
יחפה ופרועה מטונפת מחול ובוץ היא מגיחה אלינו בשמחה גדולה  "ככה היא חוזרת מהגן?!"הם שואלים בהפתעה , "כן " זה סימן שהיא ממש נהנתה " עונה האמא שאחר כך נלחמת בכתמי הבוץ, אבל מעריכה את העצמאות והכייף בגן .


עוד כמה קליקים , עוד פרוסת פרמזן ,וסיימנו את הסשן .
הם אורזים לנו בנדיבות את המנות שלא נאכלו ורק דיגמנו , 
אני מסודרת עם ארוחת ערב וצהריים למחר.
נפרדים וחוזרים הביתה בשמחה .
בלילה אני רואה שבדף העיסקי של אוליו מככבת התמונה שיותם יזם.
ועם טקסט מבריק שמצחיק אותי מאוד .
התמונה הראשונה שפותחת את קמפיין האינטרנט שלהם היא תמונת הקרב על הפיצה .
ועל המקום מתחלפת תמונת הפייסבוק שלהם לקולאז' עליז מצילומי העסק 

הם עובדים נכון ויפה ובנדיבות , במקצועיות ואהבה אמתית לאוכל ואירוח .
ורואים את זה , מרגישים את זה , טועמים את זה .
פיצה אוליו  במרכז המסחרי החדש והשומם בכרכור .
אין לי סלוגן לסיכום חוץ מזה שהם משתמשים בו A GOOD PIZZA 

אם יש לכם עסק אהוב ויצירתי אשמח לצלם גם אותו. 
הכנסו לעמוד צילום לעסקים -לפרטים ודוגמאות , זה במרחק אימייל אחד של החלטה. 
לפרטים והזמנות 0522454032

ואם מתחשק  לכם עכשיו לאכול פיצה הזמינו מהסניף הקרוב לביתכם( אבל לא רשתות גדולות מאמריקה ) תמכו בעשיה הלואקלית .

Wednesday, June 6, 2012

עץ שזיף

"בואי "
היא לוקחת את ידי בידה הקטנה ומושכת אותי החוצה לקטוף שזיפים מהעץ.
לפני דקות ספורות נפגשנו והיא כבר מזמינה אותי אל עולמה .
בת חמש שנים ושלושה חודשים.
נועה עם ו' 
צילמתי את חתונת הוריה, את ההריון של אחיה הבכור, 
את משפחת אימה שהגיעו כולם כולם אל הסטודיו , את אחיה עם אמא אבא והיא בתוך הבטן ..
והנה הגיע תור הבנות נועה אמא ואחות קטנה .
מטיילות יחד בעין כרם הקסומה .
זה כמו לגור בתוך ציור .

יורדות אל הואדי פוגשות שם תלמידי בית ספר ניסויי מבלים שעתיים גאוגרפיה בואדי.
ילדים חברותיים ניגשים שואלים שאלות ופותחים בקלות בשיחה . 
ישר אני קולטת ילדים של חינוך אחר , לא מכירה את בה"ס שלהם אבל מכירה ילדים עצמאיים שמשחקים חוקרים ולומדים בואדי במקום להנמק בכיתה .

ועכשיו אני מוציאה מהתיק שלי שזיפים שהיא העניקה לי כמנחת פרידה , טועמת ומתענגת.
עץ שזיפים זה רעיון נהדר .
תודה נועה .


*צילומי משפחה בביתכם לפרטים והזמנות 0522454032