Sunday, September 26, 2010

עץ נדיב

אחת עשרה בבוקר נקישה בדלת 'כן' ..'פתוח' ..אין תשובה, 'אולי הילדים משחקים?' אני ממשיכה בעניני ושוב שומעת נקישה חלושה מהוססת. בדלת שלנו יש חלון קטן בגובה אדם ,בדרך אל הדלת אני לא רואה דרכו איש וחושבת שדמיינתי את הנקישה . 'אולי ילד' אני חושבת ופותחת .
אישה קטנה עם משקפיים ענקיות ומטפחת ראש : 'עברתי ברחוב וראיתי שיש פרי על האדמה רציתי לשאול אם אפשר אולי לאסוף מהאדמה ?'
'בוודאי בוודאי אני אעזור לך' אנחנו יוצאות אל החצר היא נעזרת במקל הליכה קשישה ללא גיל אולי בת תשעים אולי בת מאה אולי צעירה יותר אני לא יודעת . אני רוצה לצלם אותה אבל מתביישת לבקש .
היא אוהבת מנגו שמחה לאסוף פירות כמו ילדה שאוהבת ממתקים , גרה לא רחוק ממני עלתה לארץ בת 13 מתימן עם הוריה . אביה שנישא לאמה כשהיתה בת שבע לא הסכים לחתן אותה צעירה וחיכה בסבלנות .


היא מספרת לי על בעלי הבית שלנו המשפחה שבנתה אותו ונטעה את עצי הפרי 'הוא היה נפש של צדיק (אומרת סדיק )איש טוב מלאך עלי אדמות ' היה מנהל ב'מלבן' הדלת היתה פתוחה תמיד ואנשים באו '
הדלת , אותה הדלת שאנחנו נכנסים דרכה הביתה.


'זכיתם ,הנשמה הטובה שלו עדיין בבית מסתובבת בבית , הוא שמח שאתם גרים כאן '
אני שואלת אם היא גרה לבד ,היא  נשענת על המקל בכבדות שלא היתה קודם ומספרת :בנה יחידה נפטר בגיל 28 השאיר אישה בהריון 'אז יש לך נכדה ' אני מחפשת משהו משמח בסיפור שלה 'באמריקה ,הוא התחתן עם אמריקאית והילדה שם ,לא רואה אותה ,רק בטלפון ' היא נעצרת ועיניה מתמלאות דמעות 'אני בודדה' .
את בעלה לקח הסרטן.
האיסוף נמשך ואני מבינה בין השורות שהמנגו הזה הוא הארוחה שלה לימים הקרובים , אני מוסיפה ענבים סגולים מהסוכה ,הענבים שתמר אוהבת לעמוד ולאכול ישר מהגפן.
ליד הבית שלה בונים עכשיו בתים חדשים . היא מדברת על עלויות המחיה הגבוהות לצעירים היום ,לא מבינה איך אפשר לקנות בית ו'יש לכם גם ילדים וטלפון וחשמל' ...
היא חיה מ1600 ש"ח בחודש . אני חושבת על התקציב שלנו שהוא צנוע ותואם את אורח חיינו , אבל הגן של הילד עולה יותר מתקציב החיים שלה .
לפני שהיא הולכת לדרכה (מסרבת בכל תוקף לבקשתי לתת לה להסיע אותה הביתה) אני רושמת לה את מספר הטלפון שלי על פתק שיהיה אצלה צמוד ומבקשת ממנה להתקשר אלי ולבוא ,היא לא זוכרת את מספר הטלפון שלה .
'עכשיו יש לך כאן משפחה 'אני אומרת לה 'אני נעה ' מושיטה את ידי ללחיצה 'אני מזל ' היא מחזירה לי לחיצה חמה , אנחנו מתחבקות והיא מנשקת אותי .
היא מברכת אותי שוב נרגשת מהמחווה הכלכך פשוטה של מנגו מהעץ .
אני מתרגשת שמחה על ההזדמנות למפגש עם אישה ממקום אחר כלכך קרוב אלי .
כועסת על העולם על המדינה ועל מנהליה שכך נראים פני הזיקנה 1600 ש"ח בחודש ,והחורף מתקרב .


האיש שנטע לפני שישים שנים עצי פרי בחצרו נתן לנו שפע , בכל עונה החצר מתמלאת ריחות ופרי ואנחנו זוכים לאכול מהפירות ואם יש לנו ממש מזל - לחלוק אותם .
תודה למר גלמן.
תודה להורים שגידלו אותי למשפחה שמקיפה אותי ולאלוהים שנותן לנו  מפרי הארץ.

Monday, September 20, 2010

להתחיל ולסיים דבר אחד ביום


את כל הבוקר ביליתי מול המחשב
מנסה להתרכז בדבר אחד
ניסוח תמונות עיצוב
אני צריכה למצא גרפיקאית מוכשרת שתעשה את העבודה שצריך..

Thursday, September 16, 2010

משפחה מתאספת

קודם הגיע מייל מבלגיה ואח"כ שיחת טלפון על הקו פרדי מדבר אנגלית צרפתית ועברית לא כל דבר בנפרד הכל יחד ואני איתו בשלוש שפות ..
המשפחה של פרדי מתאספת בארץ לחגוג בת מצווה ואני מוזמנת לצילום פורטרט משפחתי .
בנתניה ,בחצר של פנמייה דתית לאומית ,הממוקמת בשכונה חרדית ..
אין בעיה  מטעינה את הגי פי אס 'רבי טרפון 7 ' מטעינה את הילדים אצל הורי ויוצאת לדרך ..מזל שיש לי גי פי אס אחרת לא הייתי מוצאת את המקום ,חונה ומגלה שאין ממש מקום שבו אפשר להצטלם ,לפתוח רקע ולהקיםתאורה .
אין בעיה יש שמש יש צל רק צריכה למצא מקום אסתטי ושיוכלו להכנס בו כל בני המשפחה .
חם ולח .
בהקפות של המבנה אני פוגשת אישה בכיסוי ראש עם תינוק על הידיים ,תינוק מחבר בין נשים ,נשים מתחברות בין עצמן. בחיוך,היא מגלה לי שיש גן קטן עם בריכת דגים בתחום הפנימיה
ואני שמחה למצא חלקת דשא מפלסטיק עם גשרון עץ גן שעשועים צמחיה עבותה וצל!!
המשפחה מתחילה להגיע , ראשונים הישראלים אחריהם הבלגים אח"כ האמריקאים, הצרפתים ,האנגלים ,וכולם כולם רוצים להצטלם.


חוץ ממנה ...שבורחת ואני צדה תמונה בלי שהיא תתנגד :
ההורים רצו אחרי הילדים לכולם היו דברים יותר מעניינים לעשות מאשר להצטלם ,כולם הצטלמו בסוף .
פרדי ואשתי זכו בתמונות של כל נכד לבד של כולם יחד של כל משפחה גרעינית ושל כל השבט שהתקבץ לצילום אחד,
היה מאתגר ומעייף החום לא עזר לאף אחד אבל הצלחנו במשימה ,אני תמיד מרגישה סיפוק רב בצילום משפחה לשביעות רצונם הם קיבלו בדיוק מה שהם רצו , ועוד .
המשפחה התאחדה בפעם הראשונה כל הילדים והנכדים נפגשו על אותה יבשת ואני הייתי שם לתפוס את הרגעים האלה ,לא ספונטניים אבל בצבעים חיים.
הדרך חזרה לקחה כמעט שלוש שעות ,בחיי,יכולתי כבר להיות באילת...





Monday, September 13, 2010

פתאום נהיה שקט

כל הבוקר היא הסתובבה בבית מפטפטת בשפה החדשה מרוקנת מגירות פותחת וסוגרת ארונות , ואז היה לרגע שקט .

Sunday, September 12, 2010

מתכחשת לשנה החדשה

הימים הנוראיים כבר כאן ..
הגיע הזמן להודות : התכחשתי לשנה החדשה .
ניסיתי למשוך את החופשה עוד , והזמן הקצר  בין ה30 לאוגוסט עד ראש השנה החדשה איפשר את האשליה שהחופשה המשפחתית היא הזמן האמיתי ולא מה שנקבע בשעונים ובשעות של אור שמש או ירח .
מתחילה להפרד מהקיץ ,מימים ללא דאגה ללא כובד הראש והמשקל שעל הלב עם התמודדות של תקופה חדשה .בעיקר כיתה חדשה ..מורה חדש , סדר חדש ,זרות בתוך המוכר .
קמה בשבע בבוקר (!) אל הילדים אל הקורנפלקס והחלב לרוב זה זמן מתוק ,אני מקווה שהלו"ז החדש הכולל הגעה לבי"ס בשעה 8.00 לכל המאוחר,לא יפגום בענן המתיקות של הבוקר.
ועדיין, קמה בשבע שעון מעורר !! לאחר שרוב חיים הבוגרים זכיתי לקום ביקיצה טבעית (טבעית אומר ללא שעון , זה כולל יקיצה להניק או להרגיע מחלום רע .. כל זה טבעי שעון -לא.) 
מרגישה שהשעון המעורר הוא אוייב שלי .
כח שיש להתחשב בו ולתכנן לפיו את הלילה לצמצם שעות קריאה ולבטל שעות בהיה .
מהקושי הפיזי אל הנפשי וכך אחד אל השני כמו כדור שמעיף אותי מצד אל צד.
לאט לאט נקרעים קורי החופש הגדול ,
ואני נכנסת פנימה אל החדש והמפחיד .
'לבחור נכון לאיזה קול להקשיב ומתי ,לשמור על גבולות בין שלי לשלהם,להיות חכמה להיות רכה '.
מתפללת שתהיה שנה טובה. 





Sunday, September 5, 2010

ריקוד בטן בבוקר

יום ראשון תשע ורבע בבוקר
השארתי את הבוקר מאחור : את בכי הפרידה של תמר ,את יותם הכועס הולך לאט לאט בשביל לבה"ס ,את איתי שמנפף לי  בשמחה לשלום מחצר הגן החדש .
את הפקק בדרך לשיעור המתח המחשבות על 'מה אני אעשה איתו' נכנסת עצובה קצת לשיעור ריקוד .
התנועות המעגליות,המים שאני מדמיינת נכנסים ומרככים את העצמות ,הקצב שמגיע מתוך הגוף ,תנועה נעימה כל אלה לוקחים את הגוף והנפש איתו למקום אחר. פתאוםמשתחררת שוכחת את המחשבות הטורדניות ,ומתרכזת בתנועת האגן שמאל ימין בשמיניות ועכשיו בצעדים ועכשיו עם מוסיקה (הרבה יא חביבי יע עייני ) והנה אנחנו חוצות את החדר בתנועה.
משהו כלכך משחרר ונעים במחול
המדריכה -הדר חפץ - מהממת אותי . איך כל תנועה שלה נראית כמו שיר מיוחד שהיא כותבת בעצמה ,תנועה קלה של היד והרחיק את השיער מפניה היא ריקוד .
יפה ועגולה ונשית.
 פעם ראשונה שאני מתבאסת שאין לי מה לנענע ,אבל הדר מבטיחה שהמים מבפנים ינענעו את הגוף ולאט ולאט אני מוצאת את המקומות הרכים הנוזלים בגוף שלי.
כל מיני נשים מגיעות לרקוד אישה בת 50 עם כיסוי ראש , אחרת בערך באותו גיל רזה קצוצת שיער תימניה שרק רוצה להתפרץ בריקוד  , בלונדינית שמנמנה עם מבטא רוסי , אחת רוחנית עם שמלה תואמת ורזון צמחוני ..
הקלישאות מתרוצצות אצלי בראש כשאני מתסתכלת עליהן מתייגת ומבינה שלכולנו יש את אותה הבטן מבפנים
אותם מים נעים בגוף
ורכות .
ריקוד בטן זה טוב לאמהות שמחפשות כמוני את הרכות שלהן .
כשאני יוצאת מהשיעור אני מענטזת . מתקשרת אל חגית האהובה לקבל תמיכהמחברה טלפונית , ומקבלת .
ואח"כ בבית
עם הדיסק של אברהם טל ,מקפלת כביסה בריקוד ..הגרוב לא חייב לבוא במזרחית .
בוקר טוב
ריקוד סל כביסה

Saturday, September 4, 2010

שטה בזמן

בחמישי בערב בליתי ב'אוסף' בקיבוץ משמרות.
אני אוהבת להיות שם ,לרוב מגיעה בשעות היום בדרך לאיסוף הילד מהגן או לביקור בוקר של קפה ושיחה עם רענן ואביב ,הפעם פתחו בערב,רעיון מצויין ,בערב כבר לא חם ואין את הלחץ הקטן הזה של 'דברים שצריך להספיק לעשות ' שמפריע לי לשקוע בחיטוט.
ובעצם באתי לשמוע מוסיקה הופעה של אמנית מקומית עם קול פעמונים ,שרון עזריה
כיוון שההופעה לא התחילה ניצלתי את הזמן לשייט ,זו ההרגשה שם לשוט בין חפצים שלכולם היה פעם בית אחר אצל אנשים אחרים ועכשיו מחכים לעין שתזהה אותם בהמון ויד שתקח אותם .
בפינת הספריה נעצרתי על קופסאות של גלויות . תוך חיטוט החלטתי למצא לי שם גלויות שישמשו לאגרות ברכה לשנה החדשה.
אני כלכך לא סובלת ולא מעריכה כששולחים לי 'שנה טובה ' בsms  מעורר בי תחושה של תור בסופר מרקט .
הגלויות הישנות בתמונות צבעוניות מלאות קסם נופשי בהרי האלפים ,יריחו ,קיבוץ חניתה ,פריז ,העיר העתיקה וקבוצה של רקדניות עממיות בחצאיות מתנפחות , שוויץ מושלגת


1970בצרפת המושלגת ,כותבת רבקה בפירוט ולבביות לעדנה ,מתארת ומספרת על חופשת סקי בקורשוול 1971 מחופשת סקי אחרת אותה רבקה כותבת לאותה עדנה : 'שלום שמנה,אל תכעסי שאני לא כותבת אני סתם עצלנית...' מה קרה שם בין רבקה ועדנה ,מה היא היתה כותבת אם היה לה טלפון סלולרי עם אפשרות לסמס ??

שער הניצחון ואישה עם בלונים ורודים גלויה מ1959 נפתחת במשפט :' לשושנה יעקב וזאביק שלום -מה פשר השתיקה הממושכת ...'
חנה כותבת שהיא מחכה כבר וסופרת את הימים לסיום שהותה בפריז .מעניין מה היא ועמנואל עושים שם?
קניתי ערימת גלויות כל אחת תגיע אל מישהו מהמשפחה השנה ,וחלק אמסגר .
באחת הגלויות תמונה של שייטים על סירה בכינרת ,רציתי אותה לאבא שלי , בתוך הגלויה מסר קצר ועצוב: 'נשיקות לילד טוב
מאבא '
1960כנרת בצפון מזרח הגבול הסורי מתקרב  עד 10 מטרים מהמים .
הגלויות מרגשות אותי .אני רוצה את כולן.
בסוף כשהתחילה ההופעה גיליתי שהאישה היפה שישבה באוסף היא הזמרת .הייתי חייבת לבחור גלויות ולצאת להופעה.
לקחתי לי ערימה של 14 גלויות ב15 ש"ח..
ממש לפני היציאה נתקלתי באוצר אמיתי -רכב החלל של באזז שנות אור בחמישה (!) שקלים לבנים,
וסלסלת קש מלאה פירות צעצוע מעץ לתמר ב10 ש"ח .
 והגלויה שממנה צחקתי בקול מצורפת כאן 
בדרך הקצרה ממשמרות הביתה סיכמתי עם השכנה אילנה שאנחנו מפסידים המון עם כל הטלפונים היום..
השנה אני שולחת ברכות עם מסר כפול אחד שלנו ומתחת של האנשים האחרים.


שנה טובה