Monday, March 28, 2011

המתחזקת *



יש לי מורה שאת המילים הטובות שהיא נתנה לי אני לוקחת איתי לכל מקום.
היא איננה כאן בגופה ,והאור שהיא השאירה כאן מספיק לי.
יש שיר שהיא היתה שרה לנו בקול הצלול השקוף שלה .אני אוהבת את השיר הזה .
נעמי שמר הלחינה מילים של ר' נחמן  מברסלב .
כן ,נחמן המפורסם שהפך בלי ידיעתו לגורו של הנח נחים .
מה לעשות?כשאדם יוצא מהעולם אם היה לו מזל והשאיר אחריו מורשת ,הוא לא יכול לשלוט על הפלגים שימשכו ממנו ולאן הם יתפתחו. קצת כמו להיות הורה...
מתי הופכת אמת קטנה ונקיה של יחיד לתורה? שמתגלגלת בחדרים ולשונות, והופכת לעיתים מצרך נוסף בקניון הגדול של העולם הזה. האם המותג הסטיקרים והנח נחים ימנעו ממני לקרא ולאהוב שיר ? 
לא .


*מתחזקת : כשאחותי התחתנה לפני ארבע שנים קניתי בגדים אצל נעמה בצלאל ,ואחת האורחות שאלה אותי ברוב קסם אישי 'את מתחזקת'?' ...כשהסתכלתי במראה ,ועל בני שלבש חולצה מכופתרת עם אפודה תואמת מעל וכיפה סרוגה (הוא התרגש בחופה) הבנתי למה היא חשבה שאני -מתחזקת .





Sunday, March 27, 2011

אדם צריך בית

הבוקר ,יום א הכל זרם על מי מנוחות,שלוש שעות עבודה סיום לענינים,כמה טלפונים עם התחלות של ענינים ושיחה טלפונית אחת ארוכה עם חברה . אני מגיעה אל השלב הכייפי ביותר שמפריד בין בוקר לחול (הסעות צהריים ילדים אמא אמא אמא ...) 
שלב - השיטוט החופשי ,שלב ההשראה מחכה לי ברשת ובתקיות שלי שלא פתחתי מזמן...
משוטטת בתיקיות תמונות ומיילים, והודעה אחת מגיעה נעימה במיוחד שמזכירה לי את אתמול ,
וברקע בדיוק מושלם מתנגן אצלי על הפלייליסט ביוטיוב  השיר שאומר כל מה שאומרות התמונות מאתמול.
אני מקדישה אותו ואת התמונות למשפחתנו הענפה היפה האהובה ,לדודים ולדודות מכל הסוגים שהתקבצו ובקשרי אהבה הפכו משפחתנו ,הילדים שלהם - בני הדודים מכל הסוגים ובשלל גילאים ותחומי עניין , והסבא וסבתא ,הורי והוריו ,שהם כלכך מיוחדים שכמותם יש רק לנו והתברכנו בהם.


שימו לכם את השיר בפול ווליום ברקע, ותסתכלו בתמונות שיש לכם בתיקית 'התמונות שלי' על המחשב שלכם ..החויה מובטחת .


(קישור פרטי לאלבום המלא ישלח אל המקורבים .לא כולם בתמונות,הצלמת כלכך נהנתה אתמול שכחה לצלם..כולם בלב (:    )




אדם צריך בית
מילים ולחן: ישראל ברייט
אדם צריך בית
מי שלא אז לא
איך הוא עובר,
הלילות שלו

חרדות מלטפות את קירות הבית
מה זה בית?
מה זה בית?
המיטה, הכסא, השולחן, החלון
העולם שמסביבו

אדם צריך מישהו
לדבר איתו
איך הוא מוציא
את החום שלו

הלבד והזמן מחביאים ת'רגש
מה זה רגש?
מה זה רגש?
המגע, הליטוף, הבנה, אהבה
העולם שמסביבה

אדם צריך דרך
שתקח אותו
איך הוא הולך
לכיוון שלו 















Thursday, March 24, 2011

בעיני המצלם

בדרך חזרה מהגן מצאנו על השביל כתר שנפל מראשה של מלכה ,הוא היה קצת שבור אבל איתי הושיט לי אותו ואמר שאני אהיה המלכה של הבית, אמרתי יפה תודה וחבשתי את הכתר לראשי.
הוא התישב בדיוק על הקשת בשיער ונשארתי איתו אחה"צ .
יותם צילם אותי ,בכשרון רב .
בערב קיבלתי מייל -התבקשתי לשלוח תמונה פורטרט לפרויקט שאני משתתפת בו. עכשיו אני צריכה לבחור ....
אני מאוד גאה ביותם על התמונות האלה , הוא בנה פריימים מדוייקים ומושלמים ירה במהירות תמונה אחר תמונה זז ומניע את המצלמה הכבדה בטבעיות .יש בהן חיוך ומבט שרק אהוב לב אמיתי יכול להוציא ממני .
בן של צלמת .











Wednesday, March 23, 2011

הרוח השמש והמים

היום הייתי פעילה ומאושרת.
בבוקר צילמתי וילה בקיסריה. (הופתעתי מהשכונות החדשות המוזרות שצומחות סביב מגרש הגולף )
לפתוח את הבוקר עם צילומי נוף הנשקף ממרפסת העץ המהוקצעת של  בית אוליגרכית ,זה יכול להיות מראה נעים ומרחיב אופקים ...


הסתובבתי במבנה הריק ,כולו זכוכית ועץ חללים פתוחים של אור ונוף .שמש ועננים שיחקו איתי תופסת בבית  נהנתי מהמשחק  .
ניסיתי לדמיין, מי תגור כאן? ומי תהיה המשפחה?האם יש לה ילדים? איפה הם ישחקו כדורגל (אין מקום למשחק בחצר)
השכונה בבניה .ריקה מתושבים בבוקר אביבי .
מסביב רק קולות הפועלים הערבים ,והקליקים של המצלמה מהדהדים .ממול במגרש הגולף זקנים במכנסי בד דקים קולעים לחורים בגבעות דשא ,ואיש אחד צעיר מתהלך במהירות מנהל שיחת טלפון לחוצה וכלב קטן רץ לצידו הלוך ושוב,פעמיים וסיים עם הכייף להיום .
ביציאה צילמתי את הרחוב המוזר - שלושה סגנונות בניה משלוש תקופות היסטוריות בשלוש יבשות ,התאספו בתמונה אחת.



בין המונומנטים העולים מן החולות : מכולות מעוקמות צבועות לבן ,כסא פלסטיק שבור ועליו תלויה חולצה לייבוש, סימנים למגורי האנשים השקופים, אשר בונים את בתי המידות לאנשים הנראים .
יש קטע של לשנוא עשירים,אני לא חלק ממנו . עושר לא באמת משנה ,רק קצת את השטויות של החיים לא את המשמעות.
אמרתי לעצמי שאם היה לי בית כזה הייתי מוכרת אותו וסוגרת את המשכנתא על הבית שלנו כאן (אולי מוסיפה חדר ,צובעת, טיח חדש, וסטודיו לעצמי ..אה,וגם אקס בוקס קינקט )




 * צילום פרוייקטים ,בניה ואדריכלות - לפרטים והזמנות 0522-454032 
הגלריה המלאה של יום צילומים בקיסריה כאן http://noazeni.pic-time.com/-project15740

מה נאכל לצהריים




שיטוט בוקר מפוזר ביו טיוב החזיר אותי לערוץ המשפחתי שלנו,
ונזכרתי שיותם יכול בהחלט לטרוח במטבח
(אני באמת מנג'סת לו הרבה בסרטון.זה לפני שלמדתי לשתוק קצת...)
... חושבת שנאכל היום שניצל 





Tuesday, March 22, 2011

אפשרויות

אושר (בת9) עומדת אצלנו בחצר ומספרת סיפור : איש יוצא מהבית הוא צריך לבחור אם ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס אם הלך ברגל יופי, אם עלה על אוטובוס יש שתי אפשרויות :יעמוד או יישב . אם עמד- יופי ,אם ישב יש שתי אפשרויות :או לבד או ליד מישהו אם לבד -יופי ,אם ליד מישהו יש שתי אפשרויות :אישה או גבר .            
אם גבר -יופי ,אם אישה יש שתי אפשרויות: או שהם ידברו או לא .אם לא- יופי אם ידברו יש שתי אפשרויות :שהוא יתאהב בה (זה היה מהר) או שלא .אם לא- יופי ,אם יתאהב יש שתי אפשרויות :או שיהיו זוג  או שלא .אם לא -יופי, אם כן יש שתי אפשרויות :או שיתחתנו או שלא ,אם לא -יופי ,אם כן יש שתי אפשרויות :שיהיה להם בן או בת אם בת יופי .אם בן היה עדיף ללכת ברגל...

זה מזכיר לי את הבחירה שיש לנו בכל שבריר של שניה  לבחור האם להתפוצץ על המקום ועל כל מי שנמצא בטווח באותו רגע או שלא .אם להתפוצץ כמו שאני רגילה ומכירה ,זה כולל הרבה אנשים ,הרבה מהומה ולא בטוח מה ייצא מכל זה, אז אולי אפשר לתקן?
אם אפשר לתקן יופי , יש מקום לטוב לסליחה ולרצון לתקן אצלנו בעולם.
אם לא - אפשר לבחור להרגיע, במקום להסעיר עוד יותר .
וזה מתחיל בבית ביננו, בין ההורים לילדים ,לאיש בכביש, לפקידה בדואר(אוי אלוהים כמה שהיא איטית...)ונמשך הלאה אל התלהמות או שמחה לאיד ,בשיח שמאבד מכבוד האדם בעת שהוא עסוק בלהיות צודק.
כן,גם בסיפור של קצב עבריין המין הסידרתי .אפשר לסתום רגע .
מתרגלת ,בעת משבר ,בזמן טעות ,כשפישלתי וכשאחרים פישלו והתוצאות מפתיעות.
וכשאני מסתכלת אני שמה לב שהילד שלי התבגר בשבוע כאילו עברה שנה ,שהשיח השתנה ,שיש לו ביטחון בהורים שלו שעשו את ההחלטה לא לפעול על אוטומט ולא להפר, אולי בפעם הראשונה הוא מרגיש גיבוי ולא רק שומע 'אנחנו איתך סומכים עלייך' .
והוא מזמין אותי לתת לו נשיקה וחיבוק ככה סתם בצהרי יום חול  !!ישששש איזו הצלחה!!!!!

אושר ,בסיפור שלה הזכירה לי שוב שיש לנו בחירה
תודה אושר ....




Wednesday, March 16, 2011

שי שי שינויים

תיקנו לי את הדיסק באוטו .
תיקנו...הוציאו מהתושבת הקדמית ,הפכו ,ניערו ,ומטבעות של חצי שקל ושל חמישה שקלים נפלו החוצה ופינו את מקומם לדיסק של דיוויד בואי .
הבוקר מתנגן שיר בנאלי ,אני יודעת,אבל היום בקשב אחר שמעתי את הבית שאומר בערך ככה :
הילדים שאתם יורקים על נסיונותיהם לשנות את העולם,מחוסנים בפני העצות שלכם.


...לא ממש יורקים אבל יש משהו גם ביחסינו כהורים אל הילדים שלנו,בעיקר כשהם מתחילים לענות בחזרה ,כשהמראות שהם משקפים לנו מצליחים לערער אותנו,זה הזמן הכי טוב להתחיל להקשיב.
להם
ולרוק
הנה השיר -בצירוף הטקסט.



תראו משהו טוב שעושים בכספי המיסים ...האתר של ממשל זמין


הפתעת השנה ! האתר של ממשל זמין 
אתר ממשלתי שיש בו משחקים טובים ומאתגרים סיפוריםהסטוריה ציונית  ,שוטרים וגנבים, חדשות (טובות! יש שיאנית חדשה בקפיצה לגובהתקציב אחד להעביר....
פתחתי להם את דף הבית והם כבר טיילו בו פנימה . 
יותם ואני יושבים שעה שלמה עסוקים בדוכן בשקשוקה שהוא הקים .
משחק ניהול עסק עם מלאי שמתקלקל ,מתכון מנצח,תימחור וחישובי רווח .
משחק מצויין המון חישובים טבעיים ,ותחרות בריאה .
או דוכן גלידה שבו מתמודדים בכמה שלבים -קודם מכינים מה שהלקוחות מבקשים אח"כ מחשבים את המחיר ומחזירים עודף,כשהבנים משחקים יחד קטן מכין את הגלידות וגדול מחשב את העודף . אח"כ אם רוצים מתקדמים לניהול זמן חישוב מהיר ועמידה בתנאי שוק תחרותיים .
אני שואלת אותו כמה זה חמש פחות שתיים וחצי ,הוא עונה שהוא לא יודע שברים ,אך כשלקוח מרוצה משלם לו 5 ש"ח וצריך לקבל עודף של 2.5 הוא מחזיר לו בדיוק...

אני הופכת להם את האתר הזה לדף הבית.
אחרי שהתמונות מהרצח באיתמר חיכו להם בדף הראשי של ואללה (מזל שהייתי שם לפניו)
עשיתי כמה שינויים בדפדפנים שלנו ...


Tuesday, March 15, 2011

דרקונים בפרדס חנה

כבר שעתיים שהגדול וחבר שלו מהכיתה משחקים 'משחק דמיון' ,נכנסים ויוצאים מהבית יושבים בפינה בסלון ושטים בארץ הדמיון. כל הזמן מציירים זה לזה סצינות של מסעות אל עבר עיר בירה פנטסטית,מתכננים את הדרך מעלים דרישות לקיום תנאים למעבר 'אתם צריכים לדעת לעוף' ...ממציאים אירועים ופותרים את התסבוכות בעלילתם המתפתלת.
זה מקסים, הם לקחו את השפה שלמדו בשיעור 'מבוכים ודרקונים' והעבירו אותה למקום וזמן אחר (ממש כרגע הם במסעדה של שיפודים שותים יין גובלינים )/
כבר חשבתי שלעולם הם יעדיפו משחק מחשב או כדורגל על פני ישיבה  פנים אל פנים, ללא תיווך, יובל ויותם.
ויש במשחק הזה הכל-גאוגרפיה ,הסטוריה ,חשבון ועברית .
מרתק להקשיב להם .

כשהזמן פנוי באמת, וכבר כמעט מתחיל לשעמם, יש רגע שבו מתהפך השעמום ביצירה .
כשהוא התחיל להשתעמם התקשר לחבר שלו והזמין אותו אליו,אח"כ יצא אלי לחצר וסיפר לי על כך.
'יובל הוא הראשון שענה לי לטלפון החדש שלי ' ..הוא מציין בסיפוק. אתמול בחוג הוא הרכיב טלפון -חזר איתו הביתה  ומייד חיבר אל הקו והתקשר לסבא וסבתא .
הם לא היו בבית הסברתי לו על התא הקולי ,זה לא נשמע לו מעניין ,אך כשאמרתי לו שהמכשיר מקליט אותו ואז הם שומעים את קולו ..פתאום הוא חייך ושמח והתקשר אל התא הקולי שלהם והשאיר שם הודעות מצחיקות.
אח"כ בארוחת הערב הוא תהה בקול 'מעניין מה המספר של הטלפון שלי '....

אחה"צ אני מגלה תוכנית בערוץ 23 'כשהיינו ילדים' צללתי אל הקטעים מתוך ' הילדים משכונת חיים ' וhere we are '.
מקסים .
יש שם טקסטים שנונים ,ושחקנים מקסימים. איזו רוח של פשטות ובגרות.
תחושה של ילדים אמיתיים לא 'טאלנטים' מוטציות. הבנים התישבו וצחקו מקטע 'מדעי' ברגע עם דודלי 'צף או שוקע' ניסוי מדעי במשקל מצחיק ופשוט ונעים ,יש שם מיזוג יפה של תוכן אמירה ואישיות, הילדים בשכונת חיים -יש לכל אחד אופי וסגנון (לא רק אופנתי ,מדהים איך נראנו בשנות ה70)
פשוט תענוג .
 לוח המשדרים שלהם ,כלכך מוצלח , ממש חמש וחצי אחה"צ שנת  74' אשדוד...

ועכשיו אני מקשיבה לבנים ומבינה שבעצם לא הרבה השתנה ,הילדים אמנם מתוחכמים ובעלי ידע נרחב ומבט ישיר ,ועדיין הם ילדים . ילדים שמשחקים בשכונה שלהם .
לפעמים השכונה היא וירטואלית ,לפעמים משחקים שם פסים בין המדרכות ,לפעמים ,אין שכונה ממש אבל באים חברים ויש חצר , ולפעמים כמו היום השכונה כולה ועולם שלם שעדיין לא הומצא נמצאים בתוך הראש .
...'אסור לי שינוי צורה? '..'אז אכלתי אותה ' ..'אפשר לקבל שיגור? ' ..











Monday, March 14, 2011

תינוקת

אני חושבת על הבוקר של רות,יום שישי קמה להניק את הדס ,מחשבות על תחפושות לילדים ,שישי בצהריים כולם חוזרים הביתה ,ארוחת ערב משפחתית עם תינוקת תלויה על הכתף .
ואח"כ הבת הגדולה יוצאת לפעולה בבני עקיבא. (איך היא יצאה מהבית? האם הייתה פרידה בחיבוק או סתם 'ביי' בדלת כשהיא בגבה אל המשפחה יוצאת לכמה שעות עם החברים.)

בבוקר כשרות התעוררה ובירכה 'מודה אני לפנייך '
לא היה שום סימן שהערב יהיה צמא דם ורע ,
לא היה בבוקר שישי הזה שום דבר שיגיד לה 'לא יהיה בוקר שאחרי'.
לא נרמז על אובדן של חיים .
חמש פעמים של חיים שנקטעו ועוד שלושה שכלום לא יראה בנאלי בעינהם מאותו לילה והלאה .
כל החיים .



Friday, March 11, 2011

לינדה אוונגליסטה אהובתי

בבלוג של המלבישה  מצאתי את סמל שנות השמונים\תשעים או משהו,האישה שהייתה השראה ונשארה אייקון נצחי. נעלמה מעיתוני האופנה ,שנעלמו מביתי ,עם ההפכי לאמא מצ'ועממת .
והנה היא בפורטרט עצמי ,בבית עם הילד שלה ,אני שמחה לזהות שלינדה ואני יש לנו מן המשותף :גראז' מכוניות מעץ של פלאן טויס ..וכמובן-חדר ילדים מבולגן.
לינדה אהובתי ,לא השתנית ואני מתגעגעת לשנות השמונים .
ויש את הקליפ של ג'ורג מייקל 


פעם כשMTV היה משהו מיוחד וגרתי בניו יורק הקליפ הזה הוקרן בלופ ועד היום בעיני הוא אחד היפים 

Thursday, March 10, 2011

בחייכם ...



 מה הסיכויים בסוף יום .
להכנס למקלחת ניחומים ולא למצא גם שם בלאגן?

הדרך

בעודי קורעת עיתונים שאספתי מבית קפה שכונתי ,ומאכילה בהם את התנור ,אני רואה מודעה לסרט חדש 'הדרך' 
הלב שלי פשוט מחסיר פעימה .
הספר הזה לא יצא לי מהראש מאז שקראתי אותו ,אני שואלת את עצמי על ספרים וסרטים,מאז שאני ילדה -תולעת ספרים קטנה עם מפתח אישי לספריית המושב שנפתחה רק פעמיים בשבוע ,תדירות שלא סיפקה את צמאוני לספרים - אני לא אוהבת לראות סרט אחרי שקראתי את הספר,כמעט תמיד המעבר מדמיון לתמונה הוא ירידה בדור .
והספר הזה הוא כלכך קולנועי ולבן מקצה עד קצה - אופק .
אני מתרגשת מהתמונה שבמודעה,לא היו להם פנים כשקראתי את הספר ,רק  רגשות ומחשבות בשר ודם.
פתאום אחר צהריים של יום חמישי מאכילה את התנור וחוזרת אל הארץ השטוחה ההיא אל חווית ההישרדות והבכי שחיכה לי בסופו.
הדרך בארגז הגפת והעיתונים 
*"הדרך" מאת קורמאק מקארתי, תרגום: אמיר צוקרמן, הוצאת מודן / יש אחד בספריית כרכור ....

דציבלים

יש בקרים שבהם הדברים לא רגועים,אני קמה עקומה,הם מחליטים לריב או משהו מטופש אחר ואני עולה על טורים ,
יא אללה ואני קיוויתי שלא יקרה שוב. פעם בחודש מותר לי לצעוק בבוקר זה לא כלכך בשליטה אבל אני משתדלת.
ומיד מבקשת סליחה .
סליחה שאני הגדולה החזקה ,שהקול שלי הכי חזק ,שהסבלנות שלי לא אין סופית ,שכשאני קוראת לך פעם ופעמיים ולא מקבלת תגובה זה מיד מרים אותי על טיל לדציבלים שאני לא רוצה לפגוש בגרוני.
עכשיו -בוקר התחיל נפרדנו בחיבוק ובהשלמה ואני צריכה להחליט - האם לסחוב את תחושת האשמה והביקורת על עצמי למשך כל היום או שאסתפק במה שקרה ,לפני שעה ,לשים לי שיר לשיר אותו בקול .
ולהתחיל מחדש.
בוחרת בשיר .

Wednesday, March 9, 2011

התאפרתי כמו מאסטר מיינד ...

איתי חוזר מהגן מאופר בצבעי מלחמה צעיף כדורגל (מ.ס.אשדוד) ומעיל פתוח ,הוא התעקש על צעיף ומעיל פתוח הבוקר כי 'ככה זה בקלאב פינגווין בשלג' ואם לפנגווין חם מה יגידו המזרח תיכוניים ?

קיטש


קיבלנו שלושה ימי חול  יחד.
הקטנה ואני .
היא חולה ואני משמשת משענת ,ממוללת את שיערי באצבעותיה הדקות ונרדמת עלי.
אני עושה לה אמבטיה חמימה ומשחקת איתה בחדר ,עוטפת אותה בחום ואהבה.
הלילות ללא שינה,נרדמות יחד בבוקר.
אני מתעוררת לפניה ויוצאת בשקט מהמיטה ודקותיים אח"כ היא מתעוררת . צריכה להשאר לקרא במיטה כל הבוקר אם אני רוצה שהיא תמשיך לישון..רעיון לא רע.
לא התרגשתי מהמחלה שלה ומהחום ,עד שביום ב' היא התעוררה משנת הצהריים כשהיא קודחת ורועדת בכל הגוף,בתוך עשרים דקות (מתוכן עשר של התברברות ברחובות קיסריה הישוב הכי לא ברור בארץ) הגענו אל רופא הילדים החדש שלנו דר' בדר .הרופא הטוב לימד אותי להבחין בין וירוס לחיידק -כשהחום עולה ויורד מעצמו וכשיש רעידות בכל הגוף -זה חיידק.הוא נתן לי מרשם לאנטיביוטיקה ואת זכות הבחירה האם ומתי להתחיל ושלח אותנו לבדיקות דם מחר בבוקר כדי לדעת בוודאות מה צריך לעשות .באותו ערב כשאנחנו לא מצליחים להוריד את החום גם לא בעזרת נובימול מתקבלת החלטה -אנטיביוטיקה . בהתחלה היא נלחמת ומתנגדת וצריך חצי בכח ובהרבה שיכנועים לטפטף את הנוזל הדוחה אל פיה ,בבוקר כשהחיידק מתחיל לסגת והיא מרגישה יותר טוב היא כבר לא נאבקת -עומדת במטבח אדומת לחיים ומושיטה פה דובדבן אל המזרק,בולעת ואומרת 'בננה' (כי אמרנו לה שזה לא כלכך נורא שיש לזה טעם של בננה..שקרנים)
וזה עובד ,כמו איש מערות שמגלה את האש אני מתפעלת מקוטל החידקים.כשמתקשרת ניצה מהמרפאה של הדר' הטוב להגיד לנו להתחיל במתן אנטיביוטיקה אני מעדכנת שכבר התחלנו והיא אומרת 'טוב מאוד'.
לעשות בחירות נכונות בשביל הילדים זה לא קשה רק דורש הקשבה ודיוק פנימי ,לא להתנגד למה שהגוף מבקש.

הבוקר כשסוףסוף יכולתי לחזור לעבוד אני מוצאת במחשב את התמונה הישנה הזו ,מהקיץ .
כשהיתה יונקת והיינו נרדמות חבוקות.


Tuesday, March 8, 2011

הבנים חזרו

אתמול הם נכנסו הביתה בסערה חיבוק קצר ומייד לעניינים
איתי למחשב 'אמא לא הייתי על המחשב אצל סבא וסבתא,אני יכול?'
ויותם אל צבא הפלימוביל שחיכה לו במגירה.
תמרי חולה, עם חום גבוה ישנה,פיספסה את הכניסה הנלהבת.
הבוקר כשהתעוררתי הכל היה כתמיד,הבנים אוכלים ארוחת בוקר ואני מסתכלת באור הבוקר שנופל עליהם.
איתי שופך אגמי חלב בדרך אל הקורנפלקס 'אמא ,תראי אני יכול לנגב את החלב שנשפך בעיניים עצומות '
מצלמת ורואה סימן ליד עין שמאל 'מה זה ליד העין שלך?'
'אה,זו מכה שקיבלתי מהכיסא בחצר של אמונים...'
מתוקים
טוב שחזרתם הביתה



Monday, March 7, 2011

פלאי החורף



הבנים אצל סבא וסבתא ואני מתגעגעת אמא שלי שואלת 'מה את מתקשרת כל שעה?' ....
אז הכנתי לי סרטון ובילינו יחד .בכאילו. מחר חוזרים!

זה קשה לי לגור רחוק מההורים ,אחי ואחותי גרים במושב ורק אנחנו שעה וחצי לכל כיוון ,כל ביקור הופך לחגיגת נכדים מרוכזת לאימוני כדורגל ורביצה על הדשא .ויש בריכה מחוממת בחורף מצננת בקיץ ,ומשחקיה רחבת ידיים ועצי פקאן ופסיפלורה ופיצריה מעולה ,וים קרוב ,מה עוד צריך?
כמו שהגדירה את זה ולרי -זה סבא וסבתא למבורגיני .
אוהבת את המשפחה לא אוהבת את המושב שבו גדלנו ,יותר מידי זיכרונות לא נעימים ,ומעט מידי אופציות לחינוך אלטרנטיבי .
אז נוסעים שעה וחצי לכל כיוון ובשאר הזמן מתגעגעים .




Sunday, March 6, 2011

זהר בדשא

מוכן לאהבה

אתמול היינו אצל שלומי שבן
בהופעה ,לא בסלון ביתו .
יש לי המון מילים טובות, כלכך הרבה שנשארתי ללא מילים,
יצאתי מההופעה עם שרירי לסת כואבים , החיוך מאוזן לאוזן לא מש ,
איש אחד על במה עם פסנתר וקהל מרותק אל ידיו ואל הסיפורים שלו.האיש וירטואוז בקולו לא פחות מבפסנתר.
היו שם רגעים מרגשים ,כולל סולו פסנתר מבריק של נער ביישן שהתגלה בהקל 'תראה,זה שלומי שבן הצעיר' אמרתי כשהוא התקרב נבוך אל הבמה.
שולי הזכיר לי שפעם עשיתי ממוסיקה שלו קליפ לתמונות חתונה,
נזכרתי.
אני לא מצלמת חתונות כבר הרבה זמן ,הקליפ להנאה בלבד .

שלומי שבן והפסנתר -חפשו את ההופעה במקום מגורכם 



ריקוד תשעים הדקות

שבת שלמה הם שיחקו על הדשא וכשהיינו צריכים לחזור איתי כעס ואמר 'אתם הורים מרגיזים ,אתם גורמים לי להצטרך להישאר כאן'
אז השארנו אותו ואת יותם אצל סבא וסבתא .
יומיים שם ,עם בני הדודים והמשפחה ,משולים לשבוע בבית ספר .