אחים ,שרפה.

בצהריים כשחזרנו מבה"ס עצרתי בשביל והראתי ליותם את העשן ,הוא הסביר לי מייד שיודעים שזה עשן ולא ענן לפי הכיון שלו הסמיכות וזה נראה לו דומה מאוד להתפרצות של הר געש. למען האמת הוא רצה להתקשר לחברים שלו להגיד שיש התפרצות של הר געש..המראה היה מרשים מאוד וצילמתי , אחת בצהריים עוד לא ידעתי כלום רק שיש שריפה בכרמל לא יותר מזה לא חשבתי שמשהו יוצא דופן בעוצמתו.

אח"כ בארבע כשאספתי את איתי מהגן חגית אמרה לי שההורים שלה גרים באיזור והם אומרים שזה נראה כמו סוף העולם וכמה זה עצוב,וחשבתי שזה באמת עצוב ועל כל החיות והעצים שנשרפים. לא ידעתי עדיין כלום על האנשים ששם. אח"כ מסיבת חנוכה בבה"ס .במגרש החולי ניהלו ילדי הדמורקטי מלחמה מאובקת  שנראתה לי כמו סצינה מבן חור , קרבות של יהודים נגד יוונים ,נוצרים,רומאים,צלבנים ,וגרמנים...'אתה צלבני או יהודי ? ' שואלים ולפי התשובה מחליטים אם לתקוף או לשתף פעולה...ישבתי עם יפעת על המדרכה דיברנו על משפחה על אהבה על הדברים שעושה והדברים שאומרת ..
בשבע חזרנו הביתה ,שולי אמר לי 'עצוב מה שקרה ' שאלתי אם עדיין השריפה ממשיכה, והוא עידכן אותי בפרטים ..ברגע האוירה העליצה השתנתה אצלי ,אכלנו ארוחת ערב סימנו לסדר ולארגן הכל 'כי כשהנרות דולקים לא עושים עבודות בית..'  והדלקנו שלוש חנוכיות ,שרתי עם הילדים ועם ארבעים נשמות שעלו באש אל השמיים .

אחרי שהילדים הלכו לישון הדלקתי טלויזיה ושכבתי מרותקת אל המראות , לקראת חצות יצאתי להאכיל את הכלב ,הרמתי את המבט אל האופק ונחרדתי לראות להבות מתנענעות על הרכס . פחד עתיק הרעיד את הלב , כמו חיה שרואה אש ,פחד ישן ומוכר .כמה גדולה התופת צריכה להיות כדי שתאיר את שמי הלילה משם עד לכאן .
לא יכולתי לישון כאילו ההמתנה שלי מול האש תשמור עליה בשליטה,כאילו אם אעזוב את משמרתי העולם יעלה כולו באש.
ובחדר שלנו קולות נשימה של שלושה ילדים עולים ויורדים ישנים בבית שלנו בחדר שלנו בשלום ובשלווה. בחוץ תופת בפנים שינה .