תמונות חדות

הייתי בערך חמישה חודשים אחרי לידה , חשבתי שהגיע הזמן להתחיל להתעמל ולנסות לחזור למה שהייתי(מבחינה חיצונית ..) בזמן שסיכמתי עם עצמי את המחשבה ובחרתי בפילאטיס ,הטלפון צילצל ועל הקו היתה נורית מדריכת פילאטיס.
היא התקשרה להזמין  ממני צילומים של המכון שלה בגבעת עדה .
לאחר פגישת הכרות  , קבענו יום לצילומים .
בבוקר הצילומים הבנתי שאין מי שישאר עם תמרי בשעה שאני מצלמת.
העמסתי אותה יחד עם הציוד ,ונסענו לצילומים .
את תמר הרכבתי עלי לאורך כל זמן הצילום במנשא הקסם שלנו יאמו שלא ברור לי כלל מה הייתי עושה בלעדיו ...
הבנות התאמנו ואני הסתובבתי בינהן וצילמתי .
אני אוהבת להסתובב ולצלם אנשים או מקומות עבודה שלהם , יש אופי ואווירה במקום ואני אוהבת להרגיש אותם ולקלוט אותם בתמונה.
המקום הזה כמו הפילאטיס שעושים בו - מדוייק מעוצב חד ומאתגר את הגוף .
התמונות יצאו כאלה גם -חדות מדוייקות והמראות שמחזירות אל המתעמלות את דמותן שמשתקפת בהן כדי לראות האם את מדייקת בתנועה. אני נמנעת ממראות בעיקר כשאני רוקדת או מתעמלת כי זה מבאס אותי לראות דברים שאני לא רוצה לפגוש ..כמו בטן שנוזלת מהמכנסיים או תנועה עקומה .
אחרי הצילומים נמלאתי אמביציה להצטרף לפילאטיס ..החזקתי מעמד שני שיעורים . נהנתי בשעור אבל כאב לי אח"כ . לפני חודש כשנסעתי לתקן את המחשב שלי פגשתי את התמונות שלי כפוסטרים ענקיים שמכסים את חלונות מכון פילאטיס בחדרה. שמחתי לראות שהן משמשות את נורית ,הייתי גאה בתוצאה .
ובנתיים , אני לא עושה שום התעמלות ...