Wednesday, February 1, 2012

זה כל מה שרציתי לדעת


*בסוף הפוסט הערה שקשורה לתמונה הזו ...
מערב יום א' עד עכשיו אני בתוך פעילות רצופה ,מחוברת ,מלאת שיתוף ותמיכה, של קבוצת נשים שבערב אחד והחלטה אחת משותפת הפכו חברות .רשת נשית שממש לוקחות בכל פעם את הפחד ורגעי המשבר של כל אחת מאיתנו ,והופכת אותו לחיבוק והמעגל מתרחב מעבר ל 12 הנועזות: נשים מתקשרות להציע עזרה לשתף להפיץ , זה מרגש כלכך .
להרים בכוחות עצמנו אירוע של 12 נשים יוצרות זו ,מסתבר, חוויה רגשית מטלטלת לכולנו . 
אחרי הכל בחרנו ביצירה אז אנחנו קצת מתבלבלות מרוב משימות, ולא לכולן יש פייסבוק (איך זה ייתכן ?לאן הן בורחות אחרי הצהריים מבלי לעזוב את הבית??) היום בצהריים שמחתי כלכך כשענבל כתבה לי " המפיקה ממשרד פרסום חזרה " בהתכוונה לעבודתה הקודמת ששחקה לה את הזמן..ומאותו רגע עניתי לה על כל שאלה שעלתה :"מפיקה מה שאת מחליטה מקובל עלי".
אתמול היתה הרגשה שבכל חמש דקות לערך מישהי מתפרקת ואומרת שהיא לא רוצה יותר..
כולל כמובן אותי ,אבל אני סמוראית לא מוותרת ,ואם כן אז בשיחה אחת חוזרת אל עצמי (ליאתי ויפעת.תודה) מנהלת את החיים שלי כמו אישה בת 43 שיודעת לא לדעת הכל . 
ובכל הלחץ וההחלטות והתהיות ..עושות ועושות ומדי פעם, כששרה ואילזי התחילו לפטפט להחליף מתכונים לכל מיני אייקונים מפגרים בפייסבוק קפצתי וקראתי אותן לסדר,כשבעצם רק רציתי להפיג מעט את העבודה .




אחיות עושות את זה למען עצמן !
זה השיר שאני שמה עכשיו לכבוד חברותי הסמוראיות הנשים העשויות ללא חת 'שמגדלות ילדים ולא שוכחות לאהוב את הילדה הקטנה שבתוכן.
ולמיה לנדאו ,שהיא אישה חדה וחריפה שעובדת בצורה שלא פגשתי מעולם,כל הרמה שלה להנחתה נעשית בצורה מדוייקת ואני מגיבה אליה מייד..ואח"כ מתעייפת ומעכלת ועושה את זה בקצב שלי ,אבל עם הבנה חדשה. היום אמרתי לה שהיא גילגול של מורה רוחנית דגולה . הבלונדינית הזו היפיפיה שיש לה מבט שמבהיל אותי אפילו בטלפון.אבל יש לה גם לב רחב ומתוק . *מיה ,אני רוצה שתחייכי עכשיו ,בפעם הראשונה שתקראי את מה שאת קוראת עכשיו ,וגם בפעם החמישית כי אני אוהבת אותך. במילותיו של חמי רודנד : יש לך חוכמה שמספיקה לשתינו .




10.2.12 חברות של חברות עם חברות 
כבר היה שווה!
ולגבי התמונה שבראש הפוסט ,
...ואחרי שסיימתי את הפוסט הזה החלטתי להביא את התמונות שלי למכירה באירוע שלנו .
אותה ואת אחיותיה לסדרת הטלויזיות . תקראו עליהן כאן 





No comments:

Post a Comment