איך לפעמים? השמחה על הטוב שיש מגיעה עם תחושת אשמה . במקום לשמוח שסיימתי את העבודה מוקדם, שואלת "מה עוד אפשר להספיק?" ממהרת לדחוף משהו לרצף ההישגים היומיומיים הסזיפיים . בעוד שעדיף היה לקחת את הזמן שהרווחתי ,להתכונן לחצי הבא של היום : הילדים חוזרים הביתה.
את לא עובדת ?
זו שאלה שאי אפשר בכלל להפנות אל אישה שיש לה משפחה .אני פמיניסטית מדורי דורות , עובדת, עוד איך עובדת ...
רוב העבודות שלי מהנות ומשמחות אותי : לצלם לערוך לדבר ללמד לחנך לאהוב ללמוד ולתקן .
אלה העבודות הנעימות.
יש גם :כביסה וקניות ולנקות קצת, אלה עבודות שאני לא אוהבת ועושה ,אבל עושה רק כשאני רוצה.
על חלק קטן מהעבודות אני מקבלת בתמורה כסף.
(לעתים אני מרגישה שאני זו שצריכה לשלם לאנשים שהזמינו אותי ,על החוויה שזימנו לי.)רבות נאמר ונכתב על העבודות השקופות - אני לא מתלוננת .אבל כשאישה שואלת את רעותה :"את לא עובדת? "אני לא מבינה .מה היא שואלת ?
למה את מתכוונת?
לפעמים בעבודה עובדים פחות קשה מבבית. יש כאלה שנחים בעבודה. ואיזה כיף לך שאת עוסקת במה שאת אוהבת. לצלם ולערוך. חלום !!!
ReplyDeleteאוי, כ"כ מבינה אותך...
ReplyDeleteגמני מרגישה שלפעמים ה"עבודה" היא בעצם החופש והמנוחה שלי.