איש קרח ממושקף יושב בחצר ביתו על כיסא פלסטיק לבן. מהבית יוצא רזה חיוור וטיפ טיפה כפוף - בנו ששב ,הם מצליבים מבטים הבן מיישר את הגב ויוצא יחף אל הדשא בחצר. סתם שבת רגילה .
בערב ראש השנה עת התפללתי על השנה החדשה חשבתי על גלעד שליט ,שהפך למטבע לשון לסמל ,שהתקווה לשלומו הפכה אוטומטית. עצרתי את האוטומציה והרגשתי לרגע את הכוונה האמיתית שבתפילה לשובו הביתה.
היינו יחד כולנו וידעתי שמשפחת שליט חסרה.
משפחות רבות אחרות חסרות את הנרצחים , הם כבר אינם והוא עוד חי . ומשפחת ארד שהחוסר שלה הוא אימה .
כמה סבל עצב וכאב ,ומצב לאומי מחורבן :בתי חולים קורסים, משפחות פושטות עור ורגל ,מערכת החינוך מזמן התמוטטה הכל על הפנים (מבחינה לאומית לא אישית) כלכך הרבה רע שהיה חייב להתנקז במהירות בציניות בספיניות - לא משנה, העיקר התוצאה.
משפחה שתוכל לחזור לחיים נורמאליים ,לצחוק לבכות ולאהוב .
לפני שנתיים ישבנו בערב החג בסוכה מבית השכנים שמעתי שידור חדשות מצמרר "הם לא ישדרו את זה?"אמרתי לו "זה כלכך אינטימי וקדוש " התכוונתי לקלטת של גלעד בשבי. לא רציתי לצפות בה הרגשתי שזה חילול הרגע .
אמש היינו בשיעור ,כולנו התרוממות רוח ושמחה, על הדברים הטובים שקורים כאשר מתמודדות עם ההפך מהטוב שאליו אנחנו רגילות ,פתאום יפעת קוראת "גלעד שליט בדרך הביתה " התחלנו לבכות.
זהירות מופלגת הרגילה לאכזבות מנעה ממני להאמין ,עד שזה לא יקרה אני לא אאמין.
אבל הבוקר כבר התעוררנו לידיעה -זה קורה .
המושבה לובשת חג אנשים שמחים מברכים זה את זה ולחיוך נוספה השתחררות מעול מעיק.
ובתמונת האושר היפה לא נפקד מבטו של מי שאבד .
אין שלם מלב שבור .
שיבוא בשלום .
בשורות טובות , חג שמח
 |
| צילום EPA |
היינו יחד כולנו וידעתי שמשפחת שליט חסרה.
משפחות רבות אחרות חסרות את הנרצחים , הם כבר אינם והוא עוד חי . ומשפחת ארד שהחוסר שלה הוא אימה .
כמה סבל עצב וכאב ,ומצב לאומי מחורבן :בתי חולים קורסים, משפחות פושטות עור ורגל ,מערכת החינוך מזמן התמוטטה הכל על הפנים (מבחינה לאומית לא אישית) כלכך הרבה רע שהיה חייב להתנקז במהירות בציניות בספיניות - לא משנה, העיקר התוצאה.
משפחה שתוכל לחזור לחיים נורמאליים ,לצחוק לבכות ולאהוב .
לפני שנתיים ישבנו בערב החג בסוכה מבית השכנים שמעתי שידור חדשות מצמרר "הם לא ישדרו את זה?"אמרתי לו "זה כלכך אינטימי וקדוש " התכוונתי לקלטת של גלעד בשבי. לא רציתי לצפות בה הרגשתי שזה חילול הרגע .
אמש היינו בשיעור ,כולנו התרוממות רוח ושמחה, על הדברים הטובים שקורים כאשר מתמודדות עם ההפך מהטוב שאליו אנחנו רגילות ,פתאום יפעת קוראת "גלעד שליט בדרך הביתה " התחלנו לבכות.
זהירות מופלגת הרגילה לאכזבות מנעה ממני להאמין ,עד שזה לא יקרה אני לא אאמין.
אבל הבוקר כבר התעוררנו לידיעה -זה קורה .
המושבה לובשת חג אנשים שמחים מברכים זה את זה ולחיוך נוספה השתחררות מעול מעיק.
אין שלם מלב שבור .
שיבוא בשלום .
בשורות טובות , חג שמח
No comments:
Post a Comment