אמא שלו (חמותי הנפלאה שונה מכל דימוי חמות מייגע) הגיעה בצהריים להיות עם הילדים,ארזתי תיק קטן ,ספר,קרם לחות ומשקפי שמש . אספתי אותו מהעבודה ויצאנו אל הדרך. לצאת לדרך אל המדבר זה כבר טוב.
"חמישה כוכבים וירח "
אירוע של קוקה קולה דיאט שאליו הוזמנתי למשימה: כתיבת פוסט בבלוג שלי שבסלונה .
חאן השיירות קצת דרומה לכתם הירוק הנס המרגש ששמו 'שדה בוקר'.
עיר אוהלים לבנה , מקלחות ושרותים משותפים(מבהיקים בנקיונם בכל שעות היום והלילה) , נוף שטוח מדברי, אויר יבש,שמש חמה , והמתנה לשקיעה שיצטנן קצת האויר .
הוא התמקם באוהל ונרדם,כל הדרך דיבר על תקוותו לישון טוב במדבר, אני יוצאת מהאוהל נשכבת על ספסל מרופד ב"מרפסת" המוצלת , מחכה שמשהו יקרה: מנותקת מאינטרנט ,סקרנית מאוד, ובלי חבר שיקשיב לפרשנויותי על המתרחש, חסרת סבלנות אני מחפשת מידע להזין את המח שעובד על פול טורים , מביטה באנשים שמגיעים ,מצלמת.
מצחקקת למראה שיירת ה"חפופות" :במגבת לגופן, בקבוקי שמפו וקונדישינר בידן, הולכות אל ומהמקלחת ..
מצוטטת לשיחות ,עוקבת בתשומת לב אחר אדמת הלס מכסה אט אט את מכשיר הטלפון שהופקר מחוץ לאוהל.
לוקח זמן למדבר לחדור את מעטפת הפעלתנות המערבית בה אני ארוזה .
השכנה ממול קלטה את הקטע, כפות רגליה על השולחן והיא שקועה בספר ,
אני מקנאה בלק הירוק שעל צפורניה ומחליטה ללכת אל"שדרת החיים הטובים" לקבל איזה מניקור באמצע המדבר .
רק כשאני מגיעה אל "המתחם" אני קולטת את מימד הסתלבט :
והאנשים - נחמדים ! קהל מעורב נינוח ומרוצה מהסידור : אתם תארגנו לנו פינות מפנקות כריות ענק לשקוע בהן , מוסיקת
רקע מצויינת ,הזמנה להשתעשע במניקור או קריאה בקלפים , במת הופעות גדולה מספיק אבל לא יותר מידי , נוף מדברי ורוח בין ערביים שתכופף את ראשי הדקלים ותפרע אותם באופן כלכך פוטוגני ,ואנחנו נהנה ונרגע .קולות רכים של פיטפוט וצחוק עולים ממרבצי הכריות ושקט ונעם סביב .
ואין שום דבר שיפר את השלווה הזו שמתפשטת.
מתחיל להחשיך , מגיח מהאוהל בג'ינס ונעליים (כי שכחתי לארוז לו סנדלים..) הוא מאוד מרוצה ממה שקורה מסביב , ומצטרף אלי לרביצה חסרת תכלית ושיחת רעים עם חברים חדשים שהכרתי לפני חמש דקות ואחד ותיק שפגשתי במקרה .
בארוחת הערב אנחנו מסבים לשולחן קבוצתי , לרגע אחד זה מרגיש מוזר ,רק לרגע ,מיד אח"כ מתחילים להעביר זה לזה סלטים ומעדנים אחרים , שיחות קטנות מתחילות להווצר ואני שואלת את עצמי בקול "מה היה קורה לו היו מנסים ארוחת ערב כזו עם קהל של ,נגיד, שוודים . האם גם אז היה הקרח נמס ברגע שהתיישבת אל השולחן ? " הוא אומר שכן ,שאוכל מחבר בין אנשים , וחוץ מזה מאז המחאה הוא מרגיש שכולם קרובים זה אל זה קצת יותר (ואוו,המדבר באמת משפיע ) ,רצה הגורל ואיתנו בשולחן יושב צלם האירוע ואנחנו מייד מתחברים בשיח צלמים ואני מבקשת להבין היכן המקרר הקטן מלא קוקה קולה שהבטיחו התמונות? "זה באוהל הVIP , היתה הגרלה "הוא עונה לי ומצביע על שולחן אליו מוסבים ארבעת הבחורים שזכו בה .
וכל הזמן מרחפים סביבנו מלצרים לבושים גלאביות לבנות (בדואים וכמה סטודנטים בהירי עור שהתחפשו לבדואים) מגישים מפנים ומציעים , ואני מתחילה להרגיש כאורחת באוהלו של מלך הבדואים . הנסיך ואני פורשים שבעים ומרוצים לנמנם לפני המשך הלילה .ברקע שירה בציבור מסביב למדורה .
הוא שוב נרדם ואני קוראת.
עד שהגיטרות של 'איפה הילד' מקפיצות אותי החוצה : "השמיים הגבול" בחירה מצויינת לפתוח הופעה ולהטיס את מי שעדיין באוהל אל הבמה.
עומדת קרוב קרוב לרמקולים וכל תא בגופי רועד מהבאסים,כמו שאני אוהבת .
אחלה הופעה! אינטימית וחשמלית במידה , הצעירים קופצים מקדימה ומאחור הסתבלטנים בכסאות האדומים .לכולם חיוך מרוח על הפנים, מניעים אצבעות וכתפיים , אחת בשורה השניה סותמת אוזניים ,חזק לה..
בשעה אחת בלילה הגיע זמני לקבל מסאז' במתחם הספא ,לביתנים שמות רומנטיים אני מוזמנת אל " ירח " - "זה נשמע כמו שיר של שלמה ארצי " אני אומרת למטפל החמוד שמקבל את פני , הוא עונה שכל דבר מתאים להיות שיר של שלמה ארצי "חתול,דלת,מרפסת"..צודק.
אופיר המטפל עושה לי "פירוק עצמות" מהיר ומעמיק, אני שוכבת על מיטת הטיפולים ברקע ממשיכים איפה הילד לתת את מה שיש להם ,ואין - אין מוסיקה מתאימה יותר מרוק לטיפול כמו זה .תמיד שמים כל מיני פעמונים ודולפינים כמוסיקת רקע וזה מעצבן ומשעמם ובעיקר לא מתאים לקנקים שמשמיעות עצמותי הנרפות תחת ידי המאסטר.
אני לא מפסיקה להודות לו כשאני מצליחה לקום ולצאת מהביתן ,ומדשדשת אל ה"מודיעין"של הספא, המאוייש בשלוש בנות מקסימות וחייכניות ,להודות להן, ולשאול אם יש היכן לטעון את הטלפון שלי ששבק .עמית, מקסימה מחייכת מאוזן אל אוזן מציעה לי להשתמש במטען האישי שלה, לוקחת את הטלפון והולכת לשים אותו במטען, היא מציעה לי לעשות סיבוב ולבוא לקחת אותו כשארצה "אחרי שתיים אהיה בחדר ההפקה " במאור פנים כאילו לא מדובר על שתיים לפנות בוקר כאילו היא לא עבדה כל היום , התאהבתי .
מטיילת בין אנשים ומרחב ברוח הקרירה מספיקה להגיע לשיר אחרון למחיאות כפיים והשמחה של כולם,וגם שלי.
בשעה שתיים המוסיקה נפסקת ודממה מכסה את המאהל מחבקת ועוטפת
רגע לפני מצלמת תמונה אחת ללילה זה - ירח .
וסוף סוף אני מצליחה להירדם .
ומילה על ההפקה : מצויינת .הכל מתחיל ונגמר באנשים שעושים את האירוע ,במקרה הזה פגשתי אנשים אדיבים חייכניים ששמחו לעזור ולתת להנעים את זמנם של האורחים. והשקט התכליתי הזה הדביק את כולם .
מתי עוד פעם ?
"חמישה כוכבים וירח "
אירוע של קוקה קולה דיאט שאליו הוזמנתי למשימה: כתיבת פוסט בבלוג שלי שבסלונה .
חאן השיירות קצת דרומה לכתם הירוק הנס המרגש ששמו 'שדה בוקר'.
עיר אוהלים לבנה , מקלחות ושרותים משותפים(מבהיקים בנקיונם בכל שעות היום והלילה) , נוף שטוח מדברי, אויר יבש,שמש חמה , והמתנה לשקיעה שיצטנן קצת האויר .
הוא התמקם באוהל ונרדם,כל הדרך דיבר על תקוותו לישון טוב במדבר, אני יוצאת מהאוהל נשכבת על ספסל מרופד ב"מרפסת" המוצלת , מחכה שמשהו יקרה: מנותקת מאינטרנט ,סקרנית מאוד, ובלי חבר שיקשיב לפרשנויותי על המתרחש, חסרת סבלנות אני מחפשת מידע להזין את המח שעובד על פול טורים , מביטה באנשים שמגיעים ,מצלמת.
מצחקקת למראה שיירת ה"חפופות" :במגבת לגופן, בקבוקי שמפו וקונדישינר בידן, הולכות אל ומהמקלחת ..
מצוטטת לשיחות ,עוקבת בתשומת לב אחר אדמת הלס מכסה אט אט את מכשיר הטלפון שהופקר מחוץ לאוהל.
לוקח זמן למדבר לחדור את מעטפת הפעלתנות המערבית בה אני ארוזה .
השכנה ממול קלטה את הקטע, כפות רגליה על השולחן והיא שקועה בספר ,
אני מקנאה בלק הירוק שעל צפורניה ומחליטה ללכת אל"שדרת החיים הטובים" לקבל איזה מניקור באמצע המדבר .
רק כשאני מגיעה אל "המתחם" אני קולטת את מימד הסתלבט :
והאנשים - נחמדים ! קהל מעורב נינוח ומרוצה מהסידור : אתם תארגנו לנו פינות מפנקות כריות ענק לשקוע בהן , מוסיקת
רקע מצויינת ,הזמנה להשתעשע במניקור או קריאה בקלפים , במת הופעות גדולה מספיק אבל לא יותר מידי , נוף מדברי ורוח בין ערביים שתכופף את ראשי הדקלים ותפרע אותם באופן כלכך פוטוגני ,ואנחנו נהנה ונרגע .קולות רכים של פיטפוט וצחוק עולים ממרבצי הכריות ושקט ונעם סביב .
ואין שום דבר שיפר את השלווה הזו שמתפשטת.
 |
| אוהל הVIP |
 |
| ארוחת קירוב לבבות |
הוא שוב נרדם ואני קוראת.
עד שהגיטרות של 'איפה הילד' מקפיצות אותי החוצה : "השמיים הגבול" בחירה מצויינת לפתוח הופעה ולהטיס את מי שעדיין באוהל אל הבמה.
עומדת קרוב קרוב לרמקולים וכל תא בגופי רועד מהבאסים,כמו שאני אוהבת .
אחלה הופעה! אינטימית וחשמלית במידה , הצעירים קופצים מקדימה ומאחור הסתבלטנים בכסאות האדומים .לכולם חיוך מרוח על הפנים, מניעים אצבעות וכתפיים , אחת בשורה השניה סותמת אוזניים ,חזק לה..
בשעה אחת בלילה הגיע זמני לקבל מסאז' במתחם הספא ,לביתנים שמות רומנטיים אני מוזמנת אל " ירח " - "זה נשמע כמו שיר של שלמה ארצי " אני אומרת למטפל החמוד שמקבל את פני , הוא עונה שכל דבר מתאים להיות שיר של שלמה ארצי "חתול,דלת,מרפסת"..צודק.
אופיר המטפל עושה לי "פירוק עצמות" מהיר ומעמיק, אני שוכבת על מיטת הטיפולים ברקע ממשיכים איפה הילד לתת את מה שיש להם ,ואין - אין מוסיקה מתאימה יותר מרוק לטיפול כמו זה .תמיד שמים כל מיני פעמונים ודולפינים כמוסיקת רקע וזה מעצבן ומשעמם ובעיקר לא מתאים לקנקים שמשמיעות עצמותי הנרפות תחת ידי המאסטר.
אני לא מפסיקה להודות לו כשאני מצליחה לקום ולצאת מהביתן ,ומדשדשת אל ה"מודיעין"של הספא, המאוייש בשלוש בנות מקסימות וחייכניות ,להודות להן, ולשאול אם יש היכן לטעון את הטלפון שלי ששבק .עמית, מקסימה מחייכת מאוזן אל אוזן מציעה לי להשתמש במטען האישי שלה, לוקחת את הטלפון והולכת לשים אותו במטען, היא מציעה לי לעשות סיבוב ולבוא לקחת אותו כשארצה "אחרי שתיים אהיה בחדר ההפקה " במאור פנים כאילו לא מדובר על שתיים לפנות בוקר כאילו היא לא עבדה כל היום , התאהבתי .
מטיילת בין אנשים ומרחב ברוח הקרירה מספיקה להגיע לשיר אחרון למחיאות כפיים והשמחה של כולם,וגם שלי.
בשעה שתיים המוסיקה נפסקת ודממה מכסה את המאהל מחבקת ועוטפת
רגע לפני מצלמת תמונה אחת ללילה זה - ירח .
וסוף סוף אני מצליחה להירדם .
ומילה על ההפקה : מצויינת .הכל מתחיל ונגמר באנשים שעושים את האירוע ,במקרה הזה פגשתי אנשים אדיבים חייכניים ששמחו לעזור ולתת להנעים את זמנם של האורחים. והשקט התכליתי הזה הדביק את כולם .
מתי עוד פעם ?
No comments:
Post a Comment