אבות ובנים

כשאני קוראת על את המחקר המדעי שהתפרסם ועשה כותרות , אני מחייכת אל ה"גילוי" .
המדע צריך היה לחקור ולהגיע למה שהנפש והגוף יודעים מתמיד .
איזו תסבוכת מרהיבה של תפקוד רגשי יצר לנו העולם החדש , חשמל ,ומים זורמים ,מכונית ומכונת קפה וגם - הורים מנותקים רגשית , וילדים שעוברים תהליך ניתוק איטי מהרגש שלהם . ומעצמם .
מה הפלא שאנשים ממש נדהמים מהחדשות המרעישות ?שגבר יכול ואף מרוויח מכך שהוא מבלה עם ילדיו , 
אנחנו חיים בדור שלא יודע את מקומו בעולם ,החילוניות הקמת המדינה,הצורך בהתגייסות ,החלוציות והקולקטיב כדת מחקו את חשיבות היחיד .
הורנו והוריהם הועלו לעולה לבניית מדינת ישראל , נשרטו בשריטות שהשאירה חווית השואה ,גדלו בתחושת האשמה הקולקטיבית ,נאבקו על זכותם לשרוד , ואנחנו נמצאים בתווך - בין העולם החומרי המודרני הדורש המרחיק אותנו מעצמנו ,לבין הילדים שאנחנו מגדלים ועצמת הרגשות שהורות מביאה איתה.
אנחנו מתבלבלים .


אבל לא לשם רציתי להכנס...
מסקנות המאמר הזכירו לי כמה נפלא הקשר בין ילדים לאבא שלהם.
איך הם זורחים מאושר כשאבא שלהם נוכח בחייהם .
כמו אתמול , היה אירוע של בתי הספר הדמוקרטיים בסופר לנד,הבנים כלכך התרגשו לקראתו , כבר שבוע שיותם נכנס לאתר של הסופרלנד כדי לתכנן את המסלול . אספנו את שולי מהעבודה בשעה 14.00 ארוחת צהריים משותפת ,ריבים טיפשיים על אוכל ,הבנות הלכו לישון צהריים  והם יצאו לדרך
נסעו שלושת הבנים , יצאו עייפים חזרו אנרגטיים מאושרים ומאוחדים .
איזה אור שנובע מבפנים האיר את פני שלושתם כשנכנסו בערב הביתה ,ולאיתי היה זקן לבן של צמר גפן מתוק ..
זה היה כייף לראות את שלושתם יחד אחרי חוויה משותפת להם בלבד , התקרבות וזיכרון נעים שיישאר להם 
לתמיד.
לא צילמתי אותם אבל יש לי ציור יפה :

כנראה שיש איזו תנועה נכונה  אנשים מדברים פחות על כמה קשה ורע להם , יש את הישראלים החדשים  מלאי רגש ותבונה , שהלב שלהם לא מנותק מהשכל , ועורכי אינטרנט בוחרים להעלות למודעות כל מיני מחקרים שפעם לא היו מענינים אף אחד , הציניות מתאדה , אולי משהו משתנה .


גברים מעזים לבקש מקום בחיי הילדים שלהם :  גמרנו לבנות ולהבנות לכבוש ולסגת ,עבדנו למולך ההייטק חזרנו מאוחר מידי בלילות הביתה נהננו מעט מידי מהחיים , והחור  שבלב לא מתמלא . הם מגלים את מקור הכח וההתפתחות - הילדים .
חלק מהקולות האלה אפשר למצא כאן : בלוגים על אבהות 


זה יותר קל בתור אישה ,לדעת מי את ומה את בחיי הבית והילדים ,הטבע דאג לכך .
שחרור האישה הוא מצב קיים מבחינת הדור שלנו.
הקיצון מתרכך וכבר לא צריכה לגדל שפם ולנסות להיות כמו הגברים , אני חופשיה לבחור אילו חיים אקיים בתור אישה האופציות כולן פתוחות בפני , זכיתי בגבר פמיניסט אין לו עניין מגדרי שמונע ממנו לעשות כל מה שאני עושה בבית ועם הילדים , וזה מזל גדול שלי ושל הילדים.


הגיע הזמן לתנועת שיחרור הגבר .

ואסיים במילותיה של קרן מור : בואו בנים
                                             בואו בנים