עץ נדיב

אחת עשרה בבוקר נקישה בדלת 'כן' ..'פתוח' ..אין תשובה, 'אולי הילדים משחקים?' אני ממשיכה בעניני ושוב שומעת נקישה חלושה מהוססת. בדלת שלנו יש חלון קטן בגובה אדם ,בדרך אל הדלת אני לא רואה דרכו איש וחושבת שדמיינתי את הנקישה . 'אולי ילד' אני חושבת ופותחת .
אישה קטנה עם משקפיים ענקיות ומטפחת ראש : 'עברתי ברחוב וראיתי שיש פרי על האדמה רציתי לשאול אם אפשר אולי לאסוף מהאדמה ?'
'בוודאי בוודאי אני אעזור לך' אנחנו יוצאות אל החצר היא נעזרת במקל הליכה קשישה ללא גיל אולי בת תשעים אולי בת מאה אולי צעירה יותר אני לא יודעת . אני רוצה לצלם אותה אבל מתביישת לבקש .
היא אוהבת מנגו שמחה לאסוף פירות כמו ילדה שאוהבת ממתקים , גרה לא רחוק ממני עלתה לארץ בת 13 מתימן עם הוריה . אביה שנישא לאמה כשהיתה בת שבע לא הסכים לחתן אותה צעירה וחיכה בסבלנות .


היא מספרת לי על בעלי הבית שלנו המשפחה שבנתה אותו ונטעה את עצי הפרי 'הוא היה נפש של צדיק (אומרת סדיק )איש טוב מלאך עלי אדמות ' היה מנהל ב'מלבן' הדלת היתה פתוחה תמיד ואנשים באו '
הדלת , אותה הדלת שאנחנו נכנסים דרכה הביתה.


'זכיתם ,הנשמה הטובה שלו עדיין בבית מסתובבת בבית , הוא שמח שאתם גרים כאן '
אני שואלת אם היא גרה לבד ,היא  נשענת על המקל בכבדות שלא היתה קודם ומספרת :בנה יחידה נפטר בגיל 28 השאיר אישה בהריון 'אז יש לך נכדה ' אני מחפשת משהו משמח בסיפור שלה 'באמריקה ,הוא התחתן עם אמריקאית והילדה שם ,לא רואה אותה ,רק בטלפון ' היא נעצרת ועיניה מתמלאות דמעות 'אני בודדה' .
את בעלה לקח הסרטן.
האיסוף נמשך ואני מבינה בין השורות שהמנגו הזה הוא הארוחה שלה לימים הקרובים , אני מוסיפה ענבים סגולים מהסוכה ,הענבים שתמר אוהבת לעמוד ולאכול ישר מהגפן.
ליד הבית שלה בונים עכשיו בתים חדשים . היא מדברת על עלויות המחיה הגבוהות לצעירים היום ,לא מבינה איך אפשר לקנות בית ו'יש לכם גם ילדים וטלפון וחשמל' ...
היא חיה מ1600 ש"ח בחודש . אני חושבת על התקציב שלנו שהוא צנוע ותואם את אורח חיינו , אבל הגן של הילד עולה יותר מתקציב החיים שלה .
לפני שהיא הולכת לדרכה (מסרבת בכל תוקף לבקשתי לתת לה להסיע אותה הביתה) אני רושמת לה את מספר הטלפון שלי על פתק שיהיה אצלה צמוד ומבקשת ממנה להתקשר אלי ולבוא ,היא לא זוכרת את מספר הטלפון שלה .
'עכשיו יש לך כאן משפחה 'אני אומרת לה 'אני נעה ' מושיטה את ידי ללחיצה 'אני מזל ' היא מחזירה לי לחיצה חמה , אנחנו מתחבקות והיא מנשקת אותי .
היא מברכת אותי שוב נרגשת מהמחווה הכלכך פשוטה של מנגו מהעץ .
אני מתרגשת שמחה על ההזדמנות למפגש עם אישה ממקום אחר כלכך קרוב אלי .
כועסת על העולם על המדינה ועל מנהליה שכך נראים פני הזיקנה 1600 ש"ח בחודש ,והחורף מתקרב .


האיש שנטע לפני שישים שנים עצי פרי בחצרו נתן לנו שפע , בכל עונה החצר מתמלאת ריחות ופרי ואנחנו זוכים לאכול מהפירות ואם יש לנו ממש מזל - לחלוק אותם .
תודה למר גלמן.
תודה להורים שגידלו אותי למשפחה שמקיפה אותי ולאלוהים שנותן לנו  מפרי הארץ.