הימים הנוראיים כבר כאן ..
הגיע הזמן להודות : התכחשתי לשנה החדשה .
ניסיתי למשוך את החופשה עוד , והזמן הקצר בין ה30 לאוגוסט עד ראש השנה החדשה איפשר את האשליה שהחופשה המשפחתית היא הזמן האמיתי ולא מה שנקבע בשעונים ובשעות של אור שמש או ירח .
מתחילה להפרד מהקיץ ,מימים ללא דאגה ללא כובד הראש והמשקל שעל הלב עם התמודדות של תקופה חדשה .בעיקר כיתה חדשה ..מורה חדש , סדר חדש ,זרות בתוך המוכר .
קמה בשבע בבוקר (!) אל הילדים אל הקורנפלקס והחלב לרוב זה זמן מתוק ,אני מקווה שהלו"ז החדש הכולל הגעה לבי"ס בשעה 8.00 לכל המאוחר,לא יפגום בענן המתיקות של הבוקר.
ועדיין, קמה בשבע שעון מעורר !! לאחר שרוב חיים הבוגרים זכיתי לקום ביקיצה טבעית (טבעית אומר ללא שעון , זה כולל יקיצה להניק או להרגיע מחלום רע .. כל זה טבעי שעון -לא.)
מרגישה שהשעון המעורר הוא אוייב שלי .
כח שיש להתחשב בו ולתכנן לפיו את הלילה לצמצם שעות קריאה ולבטל שעות בהיה .
מהקושי הפיזי אל הנפשי וכך אחד אל השני כמו כדור שמעיף אותי מצד אל צד.
לאט לאט נקרעים קורי החופש הגדול ,
ואני נכנסת פנימה אל החדש והמפחיד .
'לבחור נכון לאיזה קול להקשיב ומתי ,לשמור על גבולות בין שלי לשלהם,להיות חכמה להיות רכה '.
מתפללת שתהיה שנה טובה.
No comments:
Post a Comment