וכיתתו חרבותיהם

דווקא היום ה4.11
דווקא היום היינו במקום מעורר תקווה .
המטווח הישן ,הנטוש, של כרכור הפך בחזונה של אישה אחת ,ושיתוף של קהילה - לגינה פורחת.
 בזכות השוונג היצירתי שלה יצירתי גינת ירק קטנה בחצר והירקות הראשונים שאכלנו היו משתילי החורף שהביאה לנו בשנה שעברה.
היום ביקרנו שם ,למכירת שתילים עונתית.
בתזמון מדויק - ביום הראשון של גשם (ככה זה כשעל הגינה אחראית קוסמת אמתית)

הפער בין הכניסה במבנה בטון אפלולי לבין היופי שמתגלה ונפרש , עורר בנו רצון להסתובב שם לנשום את אויר הגינה הלח הקריר.

טיילנו בין הערוגות ,עלינו על סוללת העפר ומלמעלה ראינו את הנוף , איתי הצליח להתגלגל מלמעלה למטה בבוץ ולנחות על שטיח שנפרש שם ,מרכך את הנחיתה .

אחר כך נכנסנו לבחור שתילים

ג'סטין ביבר ?

את הסיפור מעורר ההשראה ,של הגינה ושל עמליה זנד ,אפשר למצא כאן ב'מושבה חופשית' של רונית בר אילן .

רונית ,שלדעתי צריכה לקבל מדליה ממועצת פרדס חנה  או לפחות פטור מתשלומי ארנונה ,על תרומתה להגדלת אוכלוסיית המושבה(פרדס-חפלה הדור הבא),וטיפוח כלי קהילתי הרבה לפני היות הצוקרברג .

דווקא בימים שאחרי אופוריית השינוי וההמתנה להתחדשות , כשאין אל מי לפנות . "מנהיגי העם" שקופים ועכורים בו זמנית. טוב לקבל השראה מנשים שעושות למען הקהילה ולמען עצמן,לא מחכות לטובות מאף אחד. זזות ומזיזות .
קהילה עשירה ביוזמות - פרדס חנה של העם .

סיסטרס אר דואינג איט ...