Wednesday, August 10, 2011

ענבי קיץ *

זה האוגוסט הזה , לא קל ,דורש פשטות אבל לא קל לעשות אותה .
לא צריכה להיות בשום מקום בשמונה בבוקר ,רק אחד עוד הולך לגן ,נשארים שלושה בבית בבוקר .
הימים צפופים :חם מידי לשחק בחוץ , ואין לי רצון לצאת מתחום החצר עם שניים או שלשה ילדים.
בעיקר אין את שעות השקט בבוקר , הימים ארוכים ודביקים ,נסיונות לעשות משהו מורכב או חדש נדחים על הסף. 
אם רק הייתי יודעת לנוח להדליק מזגן , לאכול ארטיק בסלון מול סרט , לקרא ספר , ולא לעשות הרבה . 
לצמצם למינימום את הפעולות ,להניח לטלפון שיצלצל, לא להיות זמינה כל הזמן לכולם . 
כל הצריך הזה מעייף אותי מאוד ,נזכרת כמה טוב לעשות מעט לאפשר לקיץ הזה את מה שהוא מבקש ממני : חופש.
ויש גם:
ימים של חברים שבאים,ילדים נכנסים ויוצאים מהבית בקולות תרועה, דלתות פתוחות "נכנסים יתושים,תסגרו!! ", משחק בוקר בבוץ  לפני שנהיה הביל ,סרט בסלון באמצע היום ,כדורגל שולחן , מציירים בגואש ציור גדול בגליונות נייר עיתון פרושים על הרצפה ,אפרסק קר מהמקרר קצת קשה וקצת מתוק ,חצי פיתה עם טחינה מ ט פ ט פ ת על הסנטר ,תלתלים רטובים וטיפת מים מתגלגלת מקיפה עקיצת יתוש אדומה על הצוואר . ושנת צהריים בחדר חשוך עם מזגן פועל , קפה קר על המרפסת בשש ,הילדים רבים הילדים צוחקים מהשטויות של עצמם .


מ ת ג ל ג ל י ם 
וכל האנרגיה המהפכנית שבחוץ לעומת הרצון לשלווה בבית , לא בא לי לצאת מפה .


*אני קוראת את ענבי זעם - ג`ון סטיינבק
על הכריכה צילום של דורותיאה לנג - אייקון של תולדות הצילום ,משבר שנות ה30' בארה"ב . ראיתי אותו על המדף בספריה בכרכור והחלטתי לצאת קצת מהעיירות בפולין להניח את סופרי משפחת זינגר האהובים  ,ולרגל המחאה החברתית המתפשטת לקרא טקסט מתאים , אכן מתאים . קלאסיקה שאין לה תאריך תפוגה ,מרגשת מדוייקת מצחיקה ונוקבת ,
וגם שם : חם ,גיהנום עלי אדמות ,רק ששם יבש ומאובק כאן דביק .

1 comment:

  1. פוסט מקסים!!! כ"כ מזדהה, עם הרגעים הקשים, מול רגעי החסד...

    ReplyDelete