לק בריח ענבים

אז היו לנו יומיים של חופשת פסח .
הבנים בבית הקטנה בגן.
הכרזנו על דיאטת XBOX ומסך , חזרנו ל20 דקות ביום מסך תודה רבה ושלום.
וראו זה פלא - הם משחקים בחצר בחדר בונים מדמיינים ומוצאים תעסוקה גם ללא מחולל הרעש בראש .
אני מתמוגגת ,עסוקה עובדת מדברת בטלפונים שולחת מקבלת עורכת מתכוננת , ומקשיבה לשיחות שלהם .

ואחד ,שלא רצה לצאת , נצמד אלי הלך איתי לתלות כביסה מצא טרמפולינה ושכח הכל..

שני בנים ואבא , זה אומר כדורגל ומכות לשם שעשוע ופלוצים וחרבות וכדורגל (כבר אמרתי ?) 
ופתאום באה לי
בת 
אוטוטו בת שלוש .

מרוקנת את הארון בכל בוקר, בוחרת בגדים ורודים ונעליים ורודות , מתווכחת ומתעקשת על כל דבר, מחזירה לי היבהובי מראה של עצמי ומעמתת אותי במפגש עם האמא שאני .
ובכלל לא רציתי בת , פחדתי שתהיה מעצבנת. תמיד הסתדרתי רק עם בנים, מה אעשה עם בת ?
יצאה אחת קולית, מנהיגה , שמדברת בלי סוף וגם עם הידיים.
יש לה מבט מצמית :

חזקה ואמיצה עומדת מולי ולא מנידה עפעף .
מתנפלת על האחים שלה אם הם מרגיזים אותה ולא מעניינת אותה העובדה שהם גדולים ממנה ב50 עד מאה אחוז של סנטימטרים .
יש לה כתר והיא לא נסיכה .

והיום רגעים של נחת. 
פתאום לעת ערב התחשק לי לק .
שמישהי תמרח לי לק על האין ציפורניים .
בקצה הרחוב שלנו נפתחה ' חנות של לק' כמו שתמרי קוראת לה .
"בואי , נלך לראות אם יש לה זמן למרוח לנו "אני מעלה הצעה וכהרף עין  היא נועלת נעליים מוכנה לצאת, יוצאת לא מחכה לי שאאסוף את עצמי ואת הארנק ..מוצאת אותה מטפסת על שער הברזל .
פרא אדם .
הולכות יחד ברחוב השקט היא מדלגת דילוגים, מתרגלות שיווי משקל על אבן השפה של האין מדרכה .
חוצות את הכביש ונכנסות אל ההיכל .הכל לבן עם מתקן תצוגה של בקבוקונים בכל צבעי הקשת .
היא מתרגשת , כלכך הרבה ורוד במקום אחד !  עוקבת בעניין רב ומקרוב על תהליך המריחה והשיוף , מבקשת להריח לק ענבים ומחכה בסבלנות שיגיע תורה .
אבל הגברת של הלקים לא בעניין , היא עסוקה והתחיל לרדת גשם והכביסה שלה נרטבת עכשיו והלקוחה של שש מאחרת.
"בואי נלך הביתה לעשות לנו חנות לק בבית" אני מציעה והיא שוכחת הכל ."אני רוצה לק שחור " מכריזה בדרך הביתה .
"חכי כאן גברת, אני אקרא לך כשיגיע תורך" אני מאנפפת אליה והיא קולטת שעכשיו אנחנו כבר בתוך המשחק .
על השולחן בסלון מכינה עמדת מניקור :

וניגשת לאמבטיה שם היא ממתינה . 

"נעים מאוד "אני מושיטה לה יד והיא מורידה כאפה מצלצלת בכף ידי ..בת אחרי שני בנים , יודעת לכפכף .

מזמינה אותה לשבת בכיסא גבוה ,

והמשחק מתחיל .

משייפת

מברישה את הג'יפה 

 ומורחת (ממש מעט)לק .

 היא שקטה ומרוכזת 
משתפת פעולה ומחייכת כשאני אומרת לה ש"יצא ממש יפה " ו"נורא מתאים לך הצבע " בדיוק כמו שאמרה לי הגברת בחנות.

ואנחנו מסתכלות לעצמנו על קצות האצבעות .
מרוצות מאוד מהתוצאה .
....
ולחשוב שלא רציתי בת .
מזל שלא שאלו אותי ושלחו לי אחת דליקטס .
תודה אלוהימא 
תודה תמרולה שבחרת לתת לי צ'אנס ללמוד לאהוב  .

תודה על ניסים קטנים ולק בריח ענבים .



* מצ'עמם לכם בחופש? יום צילומי משפחה זו חוויה מגניבה בילוי משפחתי שאין דומה לו , ונשארת מזכרת לתמיד. לפרטים והזמנות 0522454032