Saturday, May 26, 2012

מטען צד תרבותי

"לפני שבעה שבועות יצאנו ממצריים והחלה הגדרה לאומית בחג השבועות קיבלנו את התורה והיא המטען הרוחני שלנו "
כך החל טקס חג שבועות בבית הספר שבילים ע"ש מנחם בגין בפרדס חנה .
אחרי שהחטיבה הצעירה שרו לנו "ארץ זבת חלב " ומחאנו כפיים במקום הנכון (איזה כייף) 
עלו ובאו משה רבנו , מרים אחותו (המורה לחשבון הדס)  , העם שבא להתלונן על מריבות ובעיות שקורות בחברה אנושית צפופה , והם הבינו שתורה בעל פה זה לא מספיק  "צריך חוקים כתובים " אמר לו יתרו החכם "לך לאלוהים תגיד לו שייתן לנו משהו בכתב "..

 בשבוע החולף קיבלו קבוצות החונכות דיבר לדון בו , הם התכנסו באמפי וקיימו דיון בנושא שהוא מעלה,כתבו את המחשבות והרגשות שכל דיבר מעלה בהם , ובחרו דרך להמחיז אותו .התורה נכתבה על גלילי בריסטול ניתלו בבית הספר וכל ילד יכול היה לכתוב את מה שהוא מרגיש לגבי אותו דיבר.
הנה  בתמונה ילדים עם חשיבה חופשית : אלוהים הוא שוויצר ורכושני  כתבו שם בתגובה ל "לא יהיה לך .." 

זה היה מעניין לשמוע מה הילדים חושבים מה היא 'שבת' "לשחק עם סבא וסבתא "
מה 'לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני ': "לא להכנע ללחץ חברתי לשמור על האמת שלך " 
כבד את אביך ואת אימך : להכין לאמא ואבא ארוחת בוקר ...
הגדולים התמודדות עם "לא תנאף "ודיברו על בגידה : "כשחברה שלי יודעת שאני מאוהבת בילד ומתחילה איתו בכל זאת " אמרה ילדה ואילו הבנים נתנו את הכיוון שלהם "לאהוד קבוצה אחת ואם היא מפסידה לעודד קבוצה אחרת.." 

ספר תורה הונח על כן 
ילדה ניגשת לקרא ממנו פסוק .
מיכלי שלומדת להיות רבה מתרגשת "תראי , אישה וילדה קוראות בתורה " 
בשבילי זה היה כלכך טבעי שמחתי שהיא ציינה בפני את המיוחדות של האירוע .

הכי התרגשתי מהביצוע של מתוקי שכבת הגיל שלנו .
שביצעו באופן מדוייק שיר שבחרו להביע בו את תחושותיהם לגבי 'לא תרצח' 
"החבר'ה שלי קיבלו את הדיברה (!!) לא תרצח . החלטנו לשיר את 'עוד אח אחד ' בגלל האלימות של הנוער  וכל זה..."ככה הוא סיפר לי על זה 
חוץ מכמה שהתרגשתי לראות את בני בכורי עומד עם יד בכיס בבטחון וקלות ושר בפני הקהילה , התרגשתי לשמוע את המילים שיוצאות מפיו וחרוטות בתודעתו .
...אולי הגיע עת לשאול שאלות 
כמו כמה זמן נוכל כך להמשיך ולחיות? 
והאם המלחמה שבגבולות מנותקת 
מהאלימות שאת חיינו משתקת?...

אני יודעת למה אני מאמינה בחינוך הדמוקרטי צריך לראות כדי להבין . לקרא כדי להמשיך לרצות להגיע אל החינוך האוטופי שבו ילדים מקבלים יחס של כבוד , פחות לחץ פחות מאבק ,פחות אלימות .
 הנה הם הבנים המתוקים ילדים אחד אחד .
והמקור 
כדי שמי שלא קרא יוכל לשמוע ולקרא את המילים .


למחרת בפייסבוק תמונה של נער בועט בברווז בפארק רמת גן .
והכותרת "תכירו ,הדוקר הבא "
הם אלימים אבל גם אנחנו ולא לשכוח שאנחנו מדגמנים להם כל מה שהם לומדים.





1 comment:

  1. יפה מאד נעה זני פספסתי את הטקס אבל עכשיו כבר לא :-)

    ReplyDelete