Thursday, March 10, 2011

דציבלים

יש בקרים שבהם הדברים לא רגועים,אני קמה עקומה,הם מחליטים לריב או משהו מטופש אחר ואני עולה על טורים ,
יא אללה ואני קיוויתי שלא יקרה שוב. פעם בחודש מותר לי לצעוק בבוקר זה לא כלכך בשליטה אבל אני משתדלת.
ומיד מבקשת סליחה .
סליחה שאני הגדולה החזקה ,שהקול שלי הכי חזק ,שהסבלנות שלי לא אין סופית ,שכשאני קוראת לך פעם ופעמיים ולא מקבלת תגובה זה מיד מרים אותי על טיל לדציבלים שאני לא רוצה לפגוש בגרוני.
עכשיו -בוקר התחיל נפרדנו בחיבוק ובהשלמה ואני צריכה להחליט - האם לסחוב את תחושת האשמה והביקורת על עצמי למשך כל היום או שאסתפק במה שקרה ,לפני שעה ,לשים לי שיר לשיר אותו בקול .
ולהתחיל מחדש.
בוחרת בשיר .

5 comments:

  1. נעה...אני מוצאת את עצמי מבינה אותך בפוסטים האחרונים והיפים שלך... את מטיבה לנסח את הרגעים..
    (את השיר לא הצלחתי לראות. אח"כ..)

    ReplyDelete
  2. הדסים יקרות
    אח"כ בכיתי שעות....

    ReplyDelete
  3. אולי את צריכה לקבל? כשמפלס העצ'בים שלי חשוד אני תמיד מסתכלת אם זה לא איזה PMS ככה בקטנה..

    ReplyDelete
  4. הא!! הצלחתי להגיב כאן!!! תודה

    ReplyDelete
  5. רוניתה
    ואני חשבתי שהרמז היה ברור -פעם בחודש,ברור שקיבלתי.
    אחרי שבכיתי חצי שעה בשיעור היום,וכולנו דיברנו על מה שעלה אחת הבנות אמרה :'ומחר תקבלי 'ועניתי לה שכבר קיבלתי והיא אמרה:' אז מה אנחנו מדברות?תגידי הורמונלית'

    ReplyDelete