דציבלים

יש בקרים שבהם הדברים לא רגועים,אני קמה עקומה,הם מחליטים לריב או משהו מטופש אחר ואני עולה על טורים ,
יא אללה ואני קיוויתי שלא יקרה שוב. פעם בחודש מותר לי לצעוק בבוקר זה לא כלכך בשליטה אבל אני משתדלת.
ומיד מבקשת סליחה .
סליחה שאני הגדולה החזקה ,שהקול שלי הכי חזק ,שהסבלנות שלי לא אין סופית ,שכשאני קוראת לך פעם ופעמיים ולא מקבלת תגובה זה מיד מרים אותי על טיל לדציבלים שאני לא רוצה לפגוש בגרוני.
עכשיו -בוקר התחיל נפרדנו בחיבוק ובהשלמה ואני צריכה להחליט - האם לסחוב את תחושת האשמה והביקורת על עצמי למשך כל היום או שאסתפק במה שקרה ,לפני שעה ,לשים לי שיר לשיר אותו בקול .
ולהתחיל מחדש.
בוחרת בשיר .