לגעת בזהר(ה)

חמישי בערב התיק מוכן לנסיעה לסוף שבוע אצל הורי,קבעתי צילומים בסטודיו במושב לשעה 13.00 הכל כבר מוכן רק צריכה לאסוף את הגדול מחבר ונוסעים.
ביפביפ הודעה :" שלום נעה, גילו לי עכשיו שאת אוצרת רגעים ומחר יומולדת לאימי 75 ואולי את פנויה שנשות המשפחה יבואו אלייך לסטודיו לפני הצהריים "
רביטל (כך במקור ,עם ב' )מהקבוצה של יפעת אצל אורנה ...מכירה אותה נפגשנו תחת העץ לילה אחד אחרי שיעור .
מתקשרת לשמוע במה מדובר : נשות המשפחה - בת, כלות ונכדות נפגשות,  בפעם הראשונה ללא הגברים , לחגוג יום הולדת  75 , הן יאכלו ארוחת בוקר ברמת הנדיב ורביטל חושבת אולי יצטלמו ,למרות שהן שונאות להצטלם למרות שלא בטוח אם אני יכולה ולא בטוחה איך יגיבו הבנות ולמרות ולמרות ... אותו רגע אני מבינה שלא נוסעים הערב לשום מקום  .
בזמן שרביטל מעלה את כל הספקות הרגשתי רק מתחזקת ,אני רוצה להיות שם כשזה קורה.
מייד שיניתי את הלו"ז למחר,ניחמתי את הגדול ש"בין כה הערב לא נספיק לאכול פיצה אצל סבא וסבתא ,וחוץ מזה זה אירוע מאוד מיוחד למשפחה" ,הוא מתרצה . ועכשיו כשבני הבית רגועים אני יכולה להודיע לרביטל ש"יש!" 
סיכמנו שאגיע למקום המפגש (רמת הנדיב זה מקום כלכך מקסים ממש "אוירופה" בארץ ישראל ).
הגעתי בזמן מצאתי אותן יושבות לשולחן אוכלות,יצאתי לחכות בחוץ ולהנות מהנוף,ואז הן יצאו , והתחלנו , לא היה צורך בשבירת קרח הן היו חמות ומתוקות והיתה תחושה נעימה ומשפחתית (כשאני חושבת על זה מהצד צריך אומץ להפגש בבוקר שישי עם חבורת נשים שאני לא מכירה ועוד לצלם אותן..) 


זֺהרה - בת 75 היום , מוקפת בכלותיה נכדותיה ובתה . אלגנטית ושלווה משתפת פעולה בשמחה .
צילמתי וצילמתי בחוץ ובפנים , מכוונת מציעה ומקבלת מהן רעיונות , הרכבים שונים חיוכים ונשיקות.
ובסוף ,התישבנו כולן על רצפת השיש הקרירה ,במסדרון המוביל למרכז המבקרים.
תוך צילום התחלתי לשיר 'הנה מה טוב ומה נעים' והן הצטרפו אל השיר" אני אצלם אתכן בוידאו .."  אישה זרה נעצרת לפני שהיא חוצה את המסדרון ואת הפריים , היא עומדת ומחייכת למראה החבורה "תשירו מהר היא רוצה לעבור" .

כשאנחנו נפרדות אני מרגישה התרוממות רוח ושמחה גדולה , מילות פרידה מרגשות ואינטימיות של רביטל מאשרות לי את ההרגשה ,היה כאן זמן קסום.
במוצאי שבת בטלפון היא אומרת לי שמבחינתה החוויה הייתה כלכך טובה שהתמונות הן תוצר שלה  היא מבחינתה מסתפקת בחוויה..זו מחמאה ענקית (והיא עוד לא ראתה את התמונות) אני מעלה אותן אל המחשב רואה מה יצא ומתרגשת כלכך .

*לפני הרבה שנים היתה לי מורה רוחנית אישה נדירה , הייתי סטודנטית מתוחכמת מ'בצלאל' היא ליוותה אותי בכל תחום בחיי יום אחד ,בעת שיעור, היא עצרה לרגע ,ופנתה אלי " את תצלמי משפחות בשמחתן " זה היה רגע נדיר של שיחה על מה שיהיה ולא על מה שעכשיו .

הייתי מ ז ו ע ז ע ת (שאני ? אצלם משפחות?!?!?!?) ,

המתוחכמת הנרגנת מבצלאל עוד לא הייתה בשלה נפשית להבין כמה טוב יכול להיות לצלם אנשים,משפחות .

"טוב, היא מורה רוחנית מה היא מבינה באומנות?.." אמרתי לעצמי.

 מורתי היתה ,כרגיל, הרבה יותר חכמה ממני וראתה למרחקים קרוב לתוך נפשי .
אני נזכרת בזה עכשיו כשאני מאושרת מהתמונות ומהמפגש .

 אני מודה על המפגשים האלו על הכלי שקיבלתי לתת בו עוד ועוד אהבה. ולקבל...

תודה לרביטל ולנשות משפחת אופיר 

צילומי משפחה בהרכבים מיוחדים מתנה שממשיכה לתת..לפרטים והזמנות 0522454032

אוי איימי

במילותיה של אהובה עוזרי : 

אמי אמי
פתחי הדלת
כל גופי רועד
מקור

אמי אמי
פתחי הדלת
על כתפי
משא כבד 

http://www.amywinehouse.com/
ת.נ.צ.ב.ה.

אקספלורר לא אוהב בלוגר

בזמן האחרון אני מקבלת הודעות מקוראות שטוענות כי הבלוג שלי תוקע להן את המחשב..

אני לא מדענית מחשבים אבל בדקתי קצת,איסוף מידע והשוואת תוצאות הביאו למסקנה אחת : בלוגר לא נפתח טוב באקספלורר...


לטובת הנשים היקרות שמילים כאלה עושות להן חררה בראש אני מסבירה (מתוך עולמי הצר וכמו שאני רואה את הדברים..) :
דפדפן :התוכנה שאתה אנחנו מדפדפות באינטרנט.
 אקספלורר =אינטרנט אקספלורר \ , אקספלורר הוא דפדפן מיושן וכבד אבל הוא משמש הרבה אנשים שלא מתלהבים מחידושים ושינויים ,וכך קורה שבבלוג שלי יש מעל40% קוראות שמשתמשות באקספלורר, הוא מגיע עם מערכות ההפעלה של מיקרוסופט והוא לרוב ברירת המחדל של המחשב, ומי שלא אוהבת להתעסק עם ברירות מחדלים לרוב תשתמש בו. 
אבל - האקספלורר לא מציג טוב את הבלוגים של בלוגר .
בלוגר = תוכנה \פלטפורמה לכתיבת בלוגים ,היא בחינם היא קלה לשימוש והיא נקנתה לפני כמה שנים ע"י תאגיד הענק גוגל,
יחסי גוגל ומיקרוסופט הם כמו חזיר והר הבית,כמו כלה ובר אקטיבי,כמו חתול ועכבר, כמו כנסת ישראל והרשות הפלסטינאית ,לא מסתדרים , לא מפרגנים,ואפילו נאבקות זו בזו .
גוגל - שיחררה לעולם את כרום דפדפן אינטרנט כלכך מהיר צבעוני ויפה שעברתי אליו מייד, ונטשתי את דפדפן  פיירפוקס שהיה חתרני ומהיר (עד שכרום יצא) . 


חיפשתי פתרונות שונים לבעיית הצפייה והמחשבים הנתקעים , וכל מה שראיתי לא פתר את הבעיה, הציעו לי להחליף את עיצוב הדף, להשתמש בתבנית אחרת,זה היה מעצבן וזר ובסופו של דבר -לא הצלחתי לחצות את הקווים האסקפלורר המשיכה להתקע ולעצבן אותי.
אפשר שהעלאת תמונות צריכה להעשות בדרך אחרת --ישירות אל הבלוג ולא דרך אלבומים שנמצאים ברשת ,יש הטוענים כי זה פחות אקולוגי ולא הספקתי להתעמק בעניין .


אז מה שאני יכולה לבקש להציע ולהמליץ : תחליפו דפדפן ,לתמיד או רק לצורך צפיה בבלוג שלי (זה בדוק,אחת מהקוראות שהאקספלורר נתקע לה עשתה בדיקה וזה עבד מייד) 
שמרו אל כל הסימניות ואח"כ ייבאו אותן בקלות לדפדפן החדש.
יהיה לכן קל ומהיר יותר (ולא רק עם הבלוג שלי)
אני ממליצה עם פיירפוקס או כרום .
זה דורש טיפ טיפת מאמץ ממש קל שבקלים , ואח"כ הדרך חלקה ויפה יותר.


זהו,
אני מתנצלת..לא הצלחתי ,אבל עובדת על זה.

ועכשיו ,שמישהו יספר על הפוסט הזה לגוגל ושיתחילו לשלם על ההפצה של כרום....

ולקינוח שיר במתנה : סופרגארס 
אני אוהבת אותם כלכך ואת הדיסק הזה הכי הרבה מכולם ,ובשיר הזה במיוחד שלטים דרכים חדשות טעויות ופחד..

את זה

היא פותחת את ארון הבגדים שלה, מרוקנת את תוכנו ובוחרת שמלה של בלרינה ללכת ל"גן" (ככה היא מתעקשת לקרא למטפלת שלה..גן ענתי) ונעלי בובה תכולות שכבר בקושי מצליחה לדחוס אליהן את כפות רגליה המתארכות 
וזה עוד בסדר כי לפעמים היא מתעקשת על חולצת פלאנל ארוכת שרוולים בלהט הקיץ .
אם הייתה לי שמלה כזו הייתי לובשת אותה כל יום! 

מחקר חדש : עקשנים מתעייפים יותר

מי שלא נח בצהריים נרדם לבסוף על הספה הפוף או כחצי עמידה בסלון...
מקבץ מאוסף ' הילד חולם '

לק

הלך השנאי של ההארד דיסק , לא עובד,מת, דיסק בן שנתיים מתוצרת WESTERN DIGITAL  עובד אחלה רק מה? השנאי מת..לא נדלק, ודווקא בבוקר יום א בו אני מחליטה להכין אלבום תמונות ללקוחה .

יצאתי לחפש שנאי בחנויות מחשבים. לא סיפור, ? כן.. מסתבר ששנתיים זה הרבה יותר מידי זמן חיים למוצר ,שאין למצא יותר את השנאי המבוקש ושבכלל ,אף חנות לא מוכרת כך סתם שנאים. עמדתי מחוץ לבאג בגן שמואל מתקשרת ליבואן שוב ושוב ושוב בכל שיחה נדרשת לחייג מספר אחר ולבסוף ,נרגנת אחת בשירות לקוחות קראה לי חמודה ואמרה לי לנסות לדבר עם סלאבה במעבדה "אולי במקרה יש לו שנאי ישן" סלאבה לא ענה.

קניתי הארד דיסק חדש של חברה אחרת, ובחנות המסמוכה קניתי לק כתום וורוד ,לשיפור מצב הרוח.

הילדים התלהבו מהצבע וביקשו למשוח את ציפורניהם בלק. איתי רצה כתום...

בערב כבר יצאתי לקנות מסיר לק ,כי יותם ירד על איתי ש"לק זה של בנות ", "לא נכון" אמרתי לו , אבל לכי תסבירי להם מי זה אביב גפן וכל מיני כוכבי רוק מיושנים שמורחים לק שחור ...

רק תמר הבת הקטנה המתוקה אהבה את הלק ושמחה בו מאוד

כלכך מאוד שביום שאחרי ביקשה גם על ציפורני הרגליים הקטנות שלה,וכך ישבנו יחד בסלון ומשחנו לקים צבעוניים על הידיים והרגליים ונהנתי עד מאוד.

*את השנאי תיקנתי לבסוף אצל צדיק אחד מפרדס חנה (צדיק צדיק ..לקח שמונים שקלים לתיקון..ומכל האחרים שתיקנו שלט לטלויזיה לקח שלושים..) קורץ משה , אלקטרונאי מוסמך עם מבטא רומני (או הונגרי ??) כבד , שעקב יציאתו המתוכננת לפנסיה לא מצא עניין בהצעתי לצלמו ולפרסם את סיפורו ..אפילו לא סתם בשם הצדיקות ושמירת מקצוע העבר של תיקון ולא רק מכירה. 

את האלבום לא סיימתי ,יש לי תוכנה חדשה ואני מתפעמת מאפשרויות העריכה המשוכללות עד ששוכחת לגמרי למה בכלל קניתי אותה..לא רק קשב אבסולוטי גם ליצירתיות אין סוף.

יעל תלתלים

בכל יום הייתי אוספת את יותם מהגן ויחד היינו צועדים הביתה , לפנינו על המדרכה הייתה צועדת ילדה עם ראש מרשים, מלא תלתלים פרועים מקפצים מסתחררים על ראשה.
עקבתי אחריה, הקשבתי והסתכלתי , היא היתה עליזה מלאת ביטחון ותמיד ניהלה שיחות ערות עם חברותיה , חוזרות מבה"ס בעצלתיים,כל הדרך היורדת אל המושב השכן . הילדה עם התלתלים היתה כלכך יפה ומלאת ביטחון עצמי שהייתי חייבת להגיע אל אמא שלה ולדבר איתה.
יום אחד האישה עם השיער הישר העזה ופנתה אליה,שאלתי לשמה ,יעל, וביקשתי לצלם אותה , היא נתנה לי את מספר הטלפון של אמה . שוחחתי איתה באותו יום , רציתי להבין איך מגדלים ילדה כלכך מתוקה וסומכת על עצמה, עם ראש כזה מלא תלתלים ,בעולם שבו אידאל היופי הוא שיער חלק מיושר לקרשים רצוי בלונדיני .לתת חופש לרעמה החיה על ראשה ללא כל נסיון לחנוק אותם תחת מכבשי שיער או לאסוף אותם לקוקו . ובעיקר איך ילדה אחת יכולה להיות כלכך שלמה עם עצמה ? 
מסתבר שיעל היא פשוט כזו , מתולתלת ללא כל תסביך.
הזמנתי אותה להצטלם.
זה היה לפני חמש שנים ,מאז עזבנו את המושב ועברנו למושבה ושכחתי כבר מיעל וראשה המתולתל עד שראיתי את התמונה שצילמתי אותה בפייסבוק, אפילו לא זוכרת איך הגעתי אל הפיסבוק שלה אבל שמחתי לראות שהיא נשארה אותה יעל תלתלים מקסימה ומיוחדת.
יומיים אח"כ כתבה אריאלה רביב על ראש התלתלים של ילדתה .
מסתכלת על אחיינית בת תשע (!) מגהצת את שערותיה במכשיר , שומעת על בתה של חברה שמאחרת לבי"ס בכל בוקר בגלל מנהג הגיהוץ ..
 כמה מאמץ מושקע בלהראות אותו הדבר.
הזמנים משתנים .
הנה תמונות של יעל תלתלים .

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

                  

וניל

לצאת מהבריכה ולשבת על המדרגות עם גלידה וניל בגביע 

הילד חולם (2)

בצהרי שישי מצאתי אותו על הספה בסלון מתחת לתמונת העצים שצילמתי בחולה , 

חולם .

בשבת בבוקר הצעתי טיול ,הם רצו , אחה"צ כשהיו מוכנים לצאת  לי כבר לא התחשק ,אבל נכנסתי לאוטו ונסענו רבע שעה מהבית.
יער עופר 
יערות הכרמל (בחלק שלא)
בדרך על צלע הר וילה מזכוכית של מישהו עשיר מכרם מהר"ל: "זה כמו בני ציון אבל חור ...ובנוף ממש יפה"
אני תוהה על הסיבות שמביאות מושב אחד להפוך ליהלום נדל"ן ומושב שכן נותר עני ומרוט נוצות כמו הלולים הנטושים שבו .
לא משנה,עולים בשביל יוצאים מהמכונית.
משחקים בכדור אוספים אצטרובלים ונוצה אחת מדגדגת, מוצאים שביל ויוצאים לטיול רגלי קצר,קטן מוביל (כשהגדול לא בשטח פתאום יש לו מקום להוביל ולהחליט )
הולכים בשביל עוקבים אחר הסימון הוא לךומד מהר מאוד איך למצא ואיך לפענח את שפת הסימנים של קק"ל ,בוחר בסימון אדום לבן ולפעמים חוזר אל כתום לבן כחול  .
בסוף המסלול מרחוק חניון וגן שעשועים קורצים לנו ,
ולפני הגן בקצה השביל 'פינת הקקה'  בין כמה שיחים ניירות טואלט וקקי , כמו סימון שבילים ככה ניירות טואלט תמיד מסמנים את הדרך,זה כלכך מגעיל וכלכך סימלי . מצד שני,אנשים חייבים לעשות קקי .
בגן השעשועים מזכרות מיום הולדת שנחגג כאן :בלון אדום קרוע ,עוגת קצפת על שולחן ,ושתי לחמניות עם חור (לנקניקיה) מתיבשות על שולחן פיקניק נטוש.

פתאום (נהיה) קיץ

יום ראשון לחופשָגדול
חשבתי שאפשר לקום לאט ,בשבע וארבעים השעון צילצל .
הבנים, לבושים אכלו שתו משחקים בחדר מחכים לי שאתעורר..הקטנה ישנה אחרי שהסתובבה בבית מחמש ואני רצה אחריה מחזירה אותה אל המיטה.בסוף נרדמה בשבע ואני לא מוותרת על דקת שינה נרדמתי איתה .
לקחנו את הזמן, פיזרתי אחד לגן אחת למטפלת והגענו אל הקיטנה ב08.18 חשבתי שיהיה שם בלגן של יום ראשון שאני חכמה מגיעה אחרי המהומה (וחוץ מזה האחראית אמרה לי הטלפון "זה חופש לא חייבים להיות בשמונה")
כמו שאומרת חברה התאכזבתי לטובה :
בחצר בה"ס הזר אין  ילדים ,רק הורים מגיחים מחדרים ואולמות לא מוכרים,הגדול מוביל אל עבר אולם הספורט, שם יושבים בשורה מאורגנים ושקטים קבוצת הוקי רולר בליידס . 
נזפתי בעצמי קלות והבטחתי לו שמחר נגיע בזמן , יצאתי לחפש את האחראית כדי להזמין לו לחמניה בלי כלום מתוך המבחר (שוקולד גבינה לבנה או חומוס) .
וחזרתי אל הבית הקריר שטרם הפנים את החום שבחוץ.
אחה"צ שיחקו כדורגל בחצר "איך נחלק עשר קבוצות לשלושה שחקנים?" שומעת אותם תוהים בפני קושיית חלוקת קבוצות בטורניר שלהם (?)"טוב כל אחד יקבל שלוש קבוצות וזה מספיק "פתרו את הדילמה ויוצאים לבעיטות אחד על אחד .פתאום היא מופיעה,עירומה , מתלוננת שלא נותנים לה להיכנס אל הבריכה ושגם היא רוצה , "מה בריכה? הם משחקים כדורגל " אמרתי לה ויצאתי החוצה, מוצאת שלושה בנים במים צועקים לה שהיא לא יכולה להיכנס כי אין מי שישמור (החינוך עובד)
אז יצאתי ,עם מצלמה לשמור ולהנות מהם .
פתאום -נהיה קיץ .

ביער