הבנים חזרו

אתמול הם נכנסו הביתה בסערה חיבוק קצר ומייד לעניינים

איתי למחשב 'אמא לא הייתי על המחשב אצל סבא וסבתא,אני יכול?'

ויותם אל צבא הפלימוביל שחיכה לו במגירה.

תמרי חולה, עם חום גבוה ישנה,פיספסה את הכניסה הנלהבת.

הבוקר כשהתעוררתי הכל היה כתמיד,הבנים אוכלים ארוחת בוקר ואני מסתכלת באור הבוקר שנופל עליהם.

איתי שופך אגמי חלב בדרך אל הקורנפלקס 'אמא ,תראי אני יכול לנגב את החלב שנשפך בעיניים עצומות '

מצלמת ורואה סימן ליד עין שמאל 'מה זה ליד העין שלך?'

'אה,זו מכה שקיבלתי מהכיסא בחצר של אמונים...'

מתוקים

טוב שחזרתם הביתה