בצהרי שישי מצאתי אותו על הספה בסלון מתחת לתמונת העצים שצילמתי בחולה ,
חולם .
בשבת בבוקר הצעתי טיול ,הם רצו , אחה"צ כשהיו מוכנים לצאת לי כבר לא התחשק ,אבל נכנסתי לאוטו ונסענו רבע שעה מהבית.
יער עופר
יערות הכרמל (בחלק שלא)
בדרך על צלע הר וילה מזכוכית של מישהו עשיר מכרם מהר"ל: "זה כמו בני ציון אבל חור ...ובנוף ממש יפה"
אני תוהה על הסיבות שמביאות מושב אחד להפוך ליהלום נדל"ן ומושב שכן נותר עני ומרוט נוצות כמו הלולים הנטושים שבו .
לא משנה,עולים בשביל יוצאים מהמכונית.
משחקים בכדור אוספים אצטרובלים ונוצה אחת מדגדגת, מוצאים שביל ויוצאים לטיול רגלי קצר,קטן מוביל (כשהגדול לא בשטח פתאום יש לו מקום להוביל ולהחליט )
הולכים בשביל עוקבים אחר הסימון הוא לךומד מהר מאוד איך למצא ואיך לפענח את שפת הסימנים של קק"ל ,בוחר בסימון אדום לבן ולפעמים חוזר אל כתום לבן כחול .
בסוף המסלול מרחוק חניון וגן שעשועים קורצים לנו ,
ולפני הגן בקצה השביל 'פינת הקקה' בין כמה שיחים ניירות טואלט וקקי , כמו סימון שבילים ככה ניירות טואלט תמיד מסמנים את הדרך,זה כלכך מגעיל וכלכך סימלי . מצד שני,אנשים חייבים לעשות קקי .
בגן השעשועים מזכרות מיום הולדת שנחגג כאן :בלון אדום קרוע ,עוגת קצפת על שולחן ,ושתי לחמניות עם חור (לנקניקיה) מתיבשות על שולחן פיקניק נטוש.
