Showing posts with label הצגת ילדים. Show all posts
Showing posts with label הצגת ילדים. Show all posts

Sunday, January 23, 2011

חווה ועודד וארץ הקסמים

יש קולות שמלוים אותי עוד לפני שמלווה אותי זיכרון של גיל ,שירים ובדיחות ששמעתי בגיל מאוד צעיר ונשארו איתי עד היום.
חווה ועודד בארץ הקסמים ,הקלטה ישנה (1971)של מופע שבו חווה אלברשטיין ועודד תאומי שרים ומספרים סיפורים  ,היה לנו את התקליט כשהיינו ילדים . אח שלי ואני חרשנו עליו בפטיפון שבבית,ניגנתי אותו שוב ושוב בלופ בלתי נפסק עשיתי חיקויים של גולדה מאיר ממערכון הרדיו וצחקנו מכל הלב כשפרפר אמר שהוא היה רוצה להיות פרפר גדול..הייתי שוכבת בחדרי ומדמיינת את ההתרחשות שעל הבמה ,ניסיתי לנחש מה גורם לקהל להתפקע מצחוק ועל איזה ארגז מצווה עודד להפוך לפסנתר. על העטיפה תמונה של עודד בגלימה ארוכה אדומה עומד  גבוה על ערימת ארגזים,ולצידו חוה והגיטרה ,הצד האחורי של עטיפת התקליט היה מאוייר . אהבתי לשבת שעות להקשיב לתקליט ולהביט בעטיפה.
עודד תאומי היה בעיני דומה לדוד שלי ארי ,ובתקופה מסויימת של גוונים דומים בשיער ותספורת קצרה , התבלבלו לי דמותה של אימי ושל חווה אלברשטיין (אמא שלי מאוד אהבה את חווה ואת אסתר עופרים).
היתה אז פחות טלויזיה והרבה יותר קשב, הקשבנו לתסכיתים ברדיו בצהרי כל יום קודם ל'ניסן ורחמים' ואח"כ התוכנית לנוער 'חתול בשק ' וכשהייתי אמיצה מספיק העזתי לצלוח את הפתיחה המצמררת של 'כלבם של בני בסקרוויל ' ,מי היו האנשים שעיצבו את עולם הדמיון שלנו אז?
שמרתי את התקליט שנים רבות אחרי שהפסיקו לייצר תקליטים ועברנו אל המצאת הדור החדש הדיסקים שהגיעו באריזה קטנה ולא נעימה למגע כמו שרוול של תקליט.שנים רבות לא היה לי פטיפון ואח"כ כשכבר היה לא הצלחתי להחזיר את התקליט השרוט למצב השמעה .והמשכתי לשמור אותו .
לפני שנולד בני הבכור קניתי אריזה של כל הדיסקים של חווה שרה לילדים בתוך האוצר הזה התגלו שירי ילדותי אחד אחד: כל שירי התוכנית קרוסלה ,צעצועיה של אוסנת ,והיהלום שבכתר :חווה ועודד בארץ הקסמים.
הילדים שלי אוהבים אותם ,הם מנגנים את הדיסק בחדר שלהם שוכבים על השטיח ומאזינים ,צוחקים בכל המקומות המצחיקים ודומעים כשעוג מלך הבשן מת ,רפליקות מתוך המערכונים רצות אצלנו בבית ועוברות מילד לילד ,כל אחד בתורו מגלה את הקסם .
הילדים שלנו שפיתחו הומור ארסי ומוטרף בהשראת בוב ספוג ,שיש להם קצב מהיר וחלומות גדולים כמו פיניאס ופרב נשבים בקצב הנינוח ובתום של ילדות שהזמן לא יכל לה .
השבוע נסענו יחד כל המשפחה והקשבנו לדיסק ,וכשחווה סובבה לעודד הרדיו את האף ,תמרי בת השנה ושמונה חודשים ,התחילה לצחוק ...
הלוואי שמישהו יחליט להעלות את המופע הזה שוב , הייתי רוצה להיות שם לראות בעצמי את כל מה שהקולות ציירו לי בדמיון הילדה שהייתי .

Saturday, January 8, 2011

קלאב פינגוין מועדון האש

ערב שישי ,הגשם הפסיק את משחק הכדורגל בחצר עברו לשחק בכדורגל שולחן , קולות שירה עולים מהחדר ובכי בסוף כשאחד חייב להפסיד. קלאב פינגווין מקום המפגש  בו הגדול עדיין נהנה מיתרון.
שני בנים שלוש שנים הפרש ועוד קצת . הראש והלב . צומחים זה לצד זה באותו חלל באותו בית , לומדים להכיר ולקבל זה את זה ולאט לאט מתמזגים ונפרדים מתגלים זה לזה .
יותם ציטט לי בשמחה גלויה השבוע ממודעת פרסומת למגזין 'הורים 'שקרא במגזין שלו 'גלילאו' : 'במקרה של מריבות בין אחים מומלץ לא להתערב ' ... 'אני חושב שכדאי שתעשו מנוי לעיתון הזה ' הוא אומר לי בשיא הרצינות. הרמה להנחתה .
'יותמי ,תאמין לי שלא כדאי בכלל '


Tuesday, January 4, 2011

שני צדדים

מצד אחד היא תפסה אחלה חרופ באמצע הבוקר אני נהנית מהשקט ויש לי מלא מה לעשות
מצד שני, אם היא תישן עכשיו ,לא אוכל לתפוס תנומת צהריים הכרחית להמשך תיפקוד תקין...

Tuesday, December 21, 2010

מחייכת


הפיצה של איתי מזכירה לי את ארוחות הערב שאבא שלי היה מכין לנו
בצלחת הפכו ירקות וביצים לפרצופים מעוררי צחוק אבל לא רצינו לאכול אותם כדי לא להרוס...
ועכשיו ,כשהנכדה שלו מסרבת לאכול הוא מארגן לה חביתה עם ירקות.