Showing posts with label רמת הנדיב. Show all posts
Showing posts with label רמת הנדיב. Show all posts

Friday, October 28, 2011

אם יוצאים מגיעים למקומות ..

הגננת מספרת לילדים :"פעם היה כאן ישוב קטן והוא היה מיוחד כי לא היה בית לכל משפחה .כל הילדים גרו בבית אחד והיה להם כייף , וכל המשפחות אכלו יחד בחדר אוכל " ואני חושבת : "קיבוץ..איזה דיכאון " מסתכלת סביב והתיאור הרומנטי של רבקה לא נקלט .אני רואה סביב חיים של קושי , חקלאים כושלים בסביבה עויינת,הר טרשים קירח ,הרוח שנושבת בראש התל נעימה היום ,בחורף היא מכה ללא רחם הקור מקפיא ,ובקיץ השמש מייבשת אל כולם. חושבת על חיי האמהות ב1920 .



עין צור \תל צור מקום יפה 
בסביבה שבה אנו חיים יש המון מקומות לטייל בהן,התמזלנו .
מרחק דקות נסיעה לכל כיוון יש שמורת טבע או גן ארכיאולוגי ,בריכות ומעיינות "סודיים" .




שישי בבוקר בגן של תמר יש 'טיול משפחות '
האבא בעבודה, האחים בגן ובבה"ס לא רוצים לבוא לטיול ופיקניק ,הקטנה ואני על תקן משפחה.
בהתחלה אני לא רוצה לנסוע ,מן הקפדה יתרה על המונח 'משפחה' .
אבל אז ,קיקה אמרה לי בקלילות 'תבואו שתיכן לארוחת בוקר יהיה כייף ' וההזמנה שלה סידרה לי את הראש : במקום לראות מה לא לחשוב מה כן , היא צמצמה את המושג הגדול "טיול משפחות" לכדי פיקניקון וארוחת בוקר זה ממוקד ומצומצם , אני יכולה לדמיין אותי עושה את זה.




התארגנתי עם מה שיש במקרר ,לחם מלא, ממרח פלפלים וגבינת פטה , ממרח חרובים ובוטנים(איכסה ,הילדים אוהבים את זה...)
פריכיות(אותו נ"ל) מים, מים ,תה לימונית , מפה גדולה ,צלחת ומזלג לכל אחת, סכין,כפית ושתי כוסות . הורדתי את הבנים בבה"ס ויצאנו אל הדרך.הגענו בקלות .
פרשנו את מה שהבאנו על המפה המשותפת והתרווחנו .
חלצנו נעליים קשקשנו התחבקנו עשינו שטויות אכלנו מה שהתחשק ויצאנו לביקורים בין המחצלות .



לשמחת הגברת הצעירה נמצאו באזור תינוקות רבים,ברמת 'טריות' שונה,והיא עוברת בינהם כמו פרפר בשדה פיגם.


ואז יצאה למסע עצמאי :
הצטרפה אל שלוש בנות גדולות ויחד הן רצו אל עבר הבריכות , תמר ,בגרביים, חוצה את הגשר ומגיעה בספרינט אל שפת המים. שם הן מביטות בוחנות וסוקרות את כל מה שהאגם הקטן מציע להן. 
הן טובלות ידיים במים הצלולים ,וכיתת דגיגונים נפוצה לכל עבר .




כשאנחנו חוזרות אל הפיקניק מסתבר שיוצאים לטיול רגלי ,עולים את התל .
אנחנו נועלות נעליים ומצטרפות אל שביל ההולכים בקצב חופשי .




על התל היא מתעייפת ורוצה הביתה. אנחנו הולכות להפרד מרבקה, היא מתיישבת עליה ונשארת .
אני רואה שהיא קשורה אליה מחפשת אותה בין האנשים שואלת 'איפה רבקה ?'
זו הזדמנות לראות את תמרי במשפחת הגן , את הקשרים המתפתחים עם הילדים ויחסי האמון והחיבה עם הצוות הגדול (כלכך הרבה צוות שאני לא לגמרי סגורה על השמות ,ייקח לי קצת יותר זמן ממנה) 



"אני רוצה הביתה "היא אומרת לי ועושה פרצוף .
אנחנו יורדות מהתל אוספות את הפזורה אל התיק ובדרך חזרה נעצרות לשבת על שפת הברכה הקטנה .


 

באוטו היא מבקשת לשמוע דיסק של "לוייתן בא אלי " ועוברות כמה שניות עד אני מבינה מה היא מבקשת -אביתר בנאי ...
בכניסה לפרדס חנה היא שוקעת בשינה .
טיול משפחות זה רעיון נהדר 
טיימר במצלמה זה דבר מעולה 

* צילומי משפחות גם בשטח:  קחו לכם בוקר לטיול , אני אתלווה אליכם לצילומים שלא תשכחו.
לפרטים והזמנות 0522454032

Sunday, July 24, 2011

לגעת בזהר(ה)


חמישי בערב התיק מוכן לנסיעה לסוף שבוע אצל הורי,קבעתי צילומים בסטודיו במושב לשעה 13.00 הכל כבר מוכן רק צריכה לאסוף את הגדול מחבר ונוסעים.
ביפביפ הודעה :" שלום נעה, גילו לי עכשיו שאת אוצרת רגעים ומחר יומולדת לאימי 75 ואולי את פנויה שנשות המשפחה יבואו אלייך לסטודיו לפני הצהריים "
רביטל (כך במקור ,עם ב' )מהקבוצה של יפעת אצל אורנה ...מכירה אותה נפגשנו תחת העץ לילה אחד אחרי שיעור .
מתקשרת לשמוע במה מדובר : נשות המשפחה - בת, כלות ונכדות נפגשות,  בפעם הראשונה ללא הגברים , לחגוג יום הולדת  75 , הן יאכלו ארוחת בוקר ברמת הנדיב ורביטל חושבת אולי יצטלמו ,למרות שהן שונאות להצטלם למרות שלא בטוח אם אני יכולה ולא בטוחה איך יגיבו הבנות ולמרות ולמרות ... אותו רגע אני מבינה שלא נוסעים הערב לשום מקום  .
בזמן שרביטל מעלה את כל הספקות הרגשתי רק מתחזקת ,אני רוצה להיות שם כשזה קורה.
מייד שיניתי את הלו"ז למחר,ניחמתי את הגדול ש"בין כה הערב לא נספיק לאכול פיצה אצל סבא וסבתא ,וחוץ מזה זה אירוע מאוד מיוחד למשפחה" ,הוא מתרצה . ועכשיו כשבני הבית רגועים אני יכולה להודיע לרביטל ש"יש!" 
סיכמנו שאגיע למקום המפגש (רמת הנדיב זה מקום כלכך מקסים ממש "אוירופה" בארץ ישראל ).
הגעתי בזמן מצאתי אותן יושבות לשולחן אוכלות,יצאתי לחכות בחוץ ולהנות מהנוף,ואז הן יצאו , והתחלנו , לא היה צורך בשבירת קרח הן היו חמות ומתוקות והיתה תחושה נעימה ומשפחתית (כשאני חושבת על זה מהצד צריך אומץ להפגש בבוקר שישי עם חבורת נשים שאני לא מכירה ועוד לצלם אותן..) 


זֺהרה - בת 75 היום , מוקפת בכלותיה נכדותיה ובתה . אלגנטית ושלווה משתפת פעולה בשמחה .
צילמתי וצילמתי בחוץ ובפנים , מכוונת מציעה ומקבלת מהן רעיונות , הרכבים שונים חיוכים ונשיקות.
ובסוף ,התישבנו כולן על רצפת השיש הקרירה ,במסדרון המוביל למרכז המבקרים.
תוך צילום התחלתי לשיר 'הנה מה טוב ומה נעים' והן הצטרפו אל השיר" אני אצלם אתכן בוידאו .."  אישה זרה נעצרת לפני שהיא חוצה את המסדרון ואת הפריים , היא עומדת ומחייכת למראה החבורה "תשירו מהר היא רוצה לעבור" .




כשאנחנו נפרדות אני מרגישה התרוממות רוח ושמחה גדולה , מילות פרידה מרגשות ואינטימיות של רביטל מאשרות לי את ההרגשה ,היה כאן זמן קסום.
במוצאי שבת בטלפון היא אומרת לי שמבחינתה החוויה הייתה כלכך טובה שהתמונות הן תוצר שלה  היא מבחינתה מסתפקת בחוויה..זו מחמאה ענקית (והיא עוד לא ראתה את התמונות) אני מעלה אותן אל המחשב רואה מה יצא ומתרגשת כלכך .

*לפני הרבה שנים היתה לי מורה רוחנית אישה נדירה , הייתי סטודנטית מתוחכמת מ'בצלאל' היא ליוותה אותי בכל תחום בחיי יום אחד ,בעת שיעור, היא עצרה לרגע ,ופנתה אלי " את תצלמי משפחות בשמחתן " זה היה רגע נדיר של שיחה על מה שיהיה ולא על מה שעכשיו .
הייתי מ ז ו ע ז ע ת (שאני ? אצלם משפחות?!?!?!?) ,
המתוחכמת הנרגנת מבצלאל עוד לא הייתה בשלה נפשית להבין כמה טוב יכול להיות לצלם אנשים,משפחות .
"טוב, היא מורה רוחנית מה היא מבינה באומנות?.." אמרתי לעצמי.
 מורתי היתה ,כרגיל, הרבה יותר חכמה ממני וראתה למרחקים קרוב לתוך נפשי .
אני נזכרת בזה עכשיו כשאני מאושרת מהתמונות ומהמפגש .
 אני מודה על המפגשים האלו על הכלי שקיבלתי לתת בו עוד ועוד אהבה. ולקבל...
תודה לרביטל ולנשות משפחת אופיר 

צילומי משפחה בהרכבים מיוחדים מתנה שממשיכה לתת..לפרטים והזמנות 0522454032