יום הולדת הנה בא .
כלכך מזמן לא שמעתי את השיר הזה . והיום שרנו אותו במחרוזת ריקודים וקפיצות ,
וגם היום יום הולדת .
ואפילו לא פעם אחת השיר הדבילי שאני לא יודעת מתי ולמה הוא הגיח אל חיינו "איפה איפה העוגה?"
תמרי בת שלוש !
בתאריך האמיתי שלה לא חגגנו כי אבא ויותם היו בברצלונה טסו לראות משחק ולהפרד מפפ .
התבקשנו להכין עוגה (בלי צבעי מאכל ועם קישוט שכולם יכולים לקבל )
ופעילות (מה?! פעילות?! אמאלה מה אני כבר יכולה להכין????...)
״נעשה המפוזר מכפר אזר? כמו תמיד?״סגרנו ביננו. זה תמיד מצליח.
הילדה רוצה עוגה בצורת לב. ישר נכנסתי לפייסבוק והעלתי בקשה , תוך פחות מדקה התקבלה תשובה שיש תבנית להשאלה.
לקח לי שבוע לגשת אל האישה הנחמדת ולאסוף את התבנית.
האבא הכין עוגה ואני קישטתי במרנג שאפיתי בעצמי (!) וסרט ורוד .
בבוקר היא לבשה שמלת סאטן עם מלמלות שהוציאה מארגז התחפושות והלכה איתה לגן .
לקראת שעת המסיבה הלב שלי התחיל לפרפר בהתרגשות "רק אל תתחילי לבכות" התרעתי בעצמי ,למודת נסיון מימי הולדת קודמים של כל אחד מהילדים ..דמעות של התרגשות ,אבל בכל זאת דמעות.
הגענו אל הגן , נשיקות המרנג ספגו לחות ונדבקו אל נייר האלומיניום שכיסה את העוגה...
התחלתי לתקן את הלב שהתפרק "זה מאמץ של 'בצלאל' , חוץ ממך אף אחד לא רואה את זה " ניחם אותי חנן הגנן שהיה סטודנט לגרפיקה באותו מוסד תובעני.
בכל זאת ניסיתי .
הגן של תמרי הוא גן מיוחד .
יש לו שם מצחיק "עולם קטן , איזה מן שם מוזר "אמר איתי "לגן קוראים בשם של צמח :ברוש ,זית הדס..."
והוא משהו בסגנון מונטסורי . לא ידעתי על כך ולא הכרתי את המונטסורי (בקישור המצורף גם אני אקרא מה זה מונטסורי ..)
מצאו חן בעיננו המבנה הסגנון הביתי והחצר הגדולה , יותר מזה לא התעמקנו.
היינו ברשימת המתנה מאז שהגענו לפרדס חנה , רשמנו את איתי שבנתיים היה בגן אחר ,עד שבגר והיה בן שש ובנתיים הרינו את תמר וכשהיא הגיעה לגיל שנתיים קיבלנו הודעה שהגיע תורנו ברשימת ההמתנה...צחקנו ובאנו להתרשם שוב.
הלכנו על זה .
אז בגן מונטסורי מסתבר שחוגגים יום הולדת קצת אחרת .
זה תמיד נחמד לחגוג וכאן היה קצר וקולע כמו שאני אוהבת כדי שאספיק לרכבת לפגישה בת"א...
בלי יותר מידי הסברים הנה התמונות עם הסברים.
זוהי עצמאותה / פטריציה / בוטן / תמר לונה לוין ילדת היום הולדת . שהורידה את שמלת השבת ונשארה בבגדי הגן ..
ואלו שלוש גננות מגן אחר שבאו לתצפת וללמוד איך חוגגים יום הולדת בגן
תמר מראה לנו איפה אנחנו נמצאים : בכדור הארץ יבשת אסיה ארץ ישראל פרדס חנה .
הנה כאן אבא השמש תמר כדור הארץ מקיפה את השמש וקיקה הגננת היא הירח שמקיף את כדור הארץ 12 פעמים בכל שנה ...לצורך ההקפות היא בחרה שיר של הדג נחש "מזמינים אתכם לזוז " או " או יה יה יה " כמו שאנחנו קוראים לו
אחרי כל הקפה של שמש שמסמלת שנה שעברה תמר הראתה תמונה שלה בגיל מתקדם (כאן שנה)
והנה עוד הקפה של השמש
וכאן כל התמונות תלויות לאחר ההקפות . גיל שלוש זו תמונה מגיל שנתיים כי גיל שלוש נעלמה היתה במגירה ואיננה..
תמר קיבלה מתנה מהגן "חולצת עולם קטן " סמל סטטוס של הילדים הקולים ..
קיקה מסמנת את החולצה כותבת עליה "תמר"(כי לכל הילדים יש אותה חולצה ) אני אוהבת את העמידה של ילדתי האמיצה
ידיה על המותניים בבטחון ושמחה.
מידי פעם כשהיו קצת פיטפוטים עברה ילדה עם שלט "שקט" והזכירה למפטפטים שצריך לשתוק עכשיו ..
אני רוצה כזה שלט .
גם אנחנו הבאנו מתנה לגן - לבקשת הגננת המון עצים לנגריה ,עצים רכים בצורות מיוחדות .
וכמובן הרמנו אותה ארבע פעמים !
הנה הנה העוגה !
לב ומרנג וסרט ורוד משתלבים מצויין עם נרות כדורגל שהיא העדיפה על פני הורודים הרגילים..
הילדים אוהבים מרנג, זה דביק באצבעות אבל מתוק ונמס על הלשון...
אחר כך עשיתי סיבוב קצר בגן " היא שוב נעלה את הסנדלים הקטנים שלה" ..עקשנית זאת
ומצאתי כדורי שוקולד מבוץ ...
אה כן. כשהיא בחרה בקיקה הגננת להיות הירח ורבקה הגננת ציינה ש״כזה דבר עוד לא היה לנו״ הבנתי שהילדה היתה אמורה לבחור אותי ...זה קצת קילקל לי את השמחה על הקיקה הזאת , שתמרי קרועה עליה וקשורה אליה ברמות, לרגע איבדתי את מקומי היציב הבטוח כאמא הטובה האהובה.
ושולי תוקע בי מבט ומחייך.
אבל אני יודעת שביננו הבנות הכל בסדר שאני אוהבת אותה והיא אותי .
?ואז מה אם דבר כזה עוד לא היה להם בגן.
אנחנו מיוחדות כאלה. ואיחרתי את הרכבת בגלל המעצבנת במכונית שלפני ,שנסעה 20 קמש ופטפטה עם אמא שלה שישבה לצידה.
בטח גם היא אמא מיוחדת.
כלכך מזמן לא שמעתי את השיר הזה . והיום שרנו אותו במחרוזת ריקודים וקפיצות ,
וגם היום יום הולדת .
ואפילו לא פעם אחת השיר הדבילי שאני לא יודעת מתי ולמה הוא הגיח אל חיינו "איפה איפה העוגה?"
תמרי בת שלוש !
בתאריך האמיתי שלה לא חגגנו כי אבא ויותם היו בברצלונה טסו לראות משחק ולהפרד מפפ .
התבקשנו להכין עוגה (בלי צבעי מאכל ועם קישוט שכולם יכולים לקבל )
ופעילות (מה?! פעילות?! אמאלה מה אני כבר יכולה להכין????...)
״נעשה המפוזר מכפר אזר? כמו תמיד?״סגרנו ביננו. זה תמיד מצליח.
הילדה רוצה עוגה בצורת לב. ישר נכנסתי לפייסבוק והעלתי בקשה , תוך פחות מדקה התקבלה תשובה שיש תבנית להשאלה.
לקח לי שבוע לגשת אל האישה הנחמדת ולאסוף את התבנית.
האבא הכין עוגה ואני קישטתי במרנג שאפיתי בעצמי (!) וסרט ורוד .
בבוקר היא לבשה שמלת סאטן עם מלמלות שהוציאה מארגז התחפושות והלכה איתה לגן .
לקראת שעת המסיבה הלב שלי התחיל לפרפר בהתרגשות "רק אל תתחילי לבכות" התרעתי בעצמי ,למודת נסיון מימי הולדת קודמים של כל אחד מהילדים ..דמעות של התרגשות ,אבל בכל זאת דמעות.
הגענו אל הגן , נשיקות המרנג ספגו לחות ונדבקו אל נייר האלומיניום שכיסה את העוגה...
התחלתי לתקן את הלב שהתפרק "זה מאמץ של 'בצלאל' , חוץ ממך אף אחד לא רואה את זה " ניחם אותי חנן הגנן שהיה סטודנט לגרפיקה באותו מוסד תובעני.
בכל זאת ניסיתי .
הגן של תמרי הוא גן מיוחד .
יש לו שם מצחיק "עולם קטן , איזה מן שם מוזר "אמר איתי "לגן קוראים בשם של צמח :ברוש ,זית הדס..."
והוא משהו בסגנון מונטסורי . לא ידעתי על כך ולא הכרתי את המונטסורי (בקישור המצורף גם אני אקרא מה זה מונטסורי ..)
מצאו חן בעיננו המבנה הסגנון הביתי והחצר הגדולה , יותר מזה לא התעמקנו.
היינו ברשימת המתנה מאז שהגענו לפרדס חנה , רשמנו את איתי שבנתיים היה בגן אחר ,עד שבגר והיה בן שש ובנתיים הרינו את תמר וכשהיא הגיעה לגיל שנתיים קיבלנו הודעה שהגיע תורנו ברשימת ההמתנה...צחקנו ובאנו להתרשם שוב.
הלכנו על זה .
אז בגן מונטסורי מסתבר שחוגגים יום הולדת קצת אחרת .
זה תמיד נחמד לחגוג וכאן היה קצר וקולע כמו שאני אוהבת כדי שאספיק לרכבת לפגישה בת"א...
בלי יותר מידי הסברים הנה התמונות עם הסברים.
זוהי עצמאותה / פטריציה / בוטן / תמר לונה לוין ילדת היום הולדת . שהורידה את שמלת השבת ונשארה בבגדי הגן ..
ואלו שלוש גננות מגן אחר שבאו לתצפת וללמוד איך חוגגים יום הולדת בגן
ידיה על המותניים בבטחון ושמחה.
אני רוצה כזה שלט .
לב ומרנג וסרט ורוד משתלבים מצויין עם נרות כדורגל שהיא העדיפה על פני הורודים הרגילים..
אה כן. כשהיא בחרה בקיקה הגננת להיות הירח ורבקה הגננת ציינה ש״כזה דבר עוד לא היה לנו״ הבנתי שהילדה היתה אמורה לבחור אותי ...זה קצת קילקל לי את השמחה על הקיקה הזאת , שתמרי קרועה עליה וקשורה אליה ברמות, לרגע איבדתי את מקומי היציב הבטוח כאמא הטובה האהובה.
ושולי תוקע בי מבט ומחייך.
אבל אני יודעת שביננו הבנות הכל בסדר שאני אוהבת אותה והיא אותי .
?ואז מה אם דבר כזה עוד לא היה להם בגן.
אנחנו מיוחדות כאלה. ואיחרתי את הרכבת בגלל המעצבנת במכונית שלפני ,שנסעה 20 קמש ופטפטה עם אמא שלה שישבה לצידה.
בטח גם היא אמא מיוחדת.
