"איתי מזל טוב ! מה אתה רוצה מתנה לכבוד השן שנפלה? " שואלים אותו סבא וסבתא שלו, והוא עונה במדויק מה הוא רוצה.
יום אחד, אנחנו מבלים אצל חבר שלו מהגן שמנגן בפסנתר החשמלי שלו ,סולמות וחבלים של הדג נחש (עוד אח אחד ירד מהרכבת )אני נדלקת על הרעיון. שנים שאני רוצה בבית כלי נגינה.
כלי נגינה בשבילי זה פסנתר ואין בבית מקום לפסנתר הרוסי הזקן שהיה השותף שלי , מגיל חמש עד התיכון .
פסנתר חשמלי זה רעיון נהדר ואפילו יש לו צליל נעים "ויתרון גדול שלו זה שיש אפשרות לאוזניות " טורחים ומציינים בפני כל הבוגרים האחרים סביבי..חוזרים הביתה ומתחילים לחפש -ביד 2 ובפיסבוק אצל חבר מוסיקאי , נאדה. כלום . הכל מאוד מקצועי ויקר .
למחרת כשסבא יוסי שואל "מה תרצה מתנה לכבוד השן הראשונה " הוא עונה לו 'קלידים' " אין בעיה " עונה לו סבא "תן לי את אמא ...מה הוא מבקש? קלידים?! צעצוע או אמיתי? " "אמיתי אבל בזול - 200 ש"ח , לא יותר מזה לשן ראשונה " אני עונה.
כנראה שהפיה שלו באמת עובדת משמרות כפולות כי למחרת בבוקר התקשר אבא שלי שמח וטוב לב לבשר שמצא ! אורגנית אמיתית ! במחיר ממש מתאים!
במקרה שמע ממישהי ששמעה את שיחתנו וכן הלאה...בקיצור ,
בשבת נחת בביתנו הבייבי החדש והתקבל בשמחה גדולה !
במקרה שמע ממישהי ששמעה את שיחתנו וכן הלאה...בקיצור ,
בשבת נחת בביתנו הבייבי החדש והתקבל בשמחה גדולה !
לא סתם אורגנית ! רולנד עם מליוני כפתורים . אם לוחצים על רצף מסויים הוא פוצח בנגינת מוסיקת מעליות וכנסיות (אני יכולה לשבת איתו באיזה בר ולעשות את עצמי מנגנת אף אחד לא ישים לב שלא )
בשנות השמונים קראנו להם סינטיסייזר אני חלמתי על סינטיסייזר שיחליף את הרוסי הזקן והלא קולי (נדמה לי היה אז DX7 ? הייתי בוהה בו בחלון הראווה של חנות כלי נגינה בתחנת אגד באשדוד ).
התרגשנו מאוד מהגעתו של הפסנתר דק המותן והנייד שמתאים בדיוק לגודל הבית שלנו.
כל אותו יום ניגנו עליו חקרו בדקו ,הוא עומד כאן מאחורי ומידי פעם עולה קול נגינה של אחד הילדים .יותם ניגש אליו והתחיל בוחן אותו ,עולה ויורד בסולמות לומד את הפרינציפ , לוחץ על כל מיני כפתורים וכן הלאה.
שמחה וששון לכל ילד פזמון.
הערב פתאום שמעתי "טונונו" -טוקטה ופוגה של באך , הידוע בכינויו "היו היה " .
ניסה ,ניסה,ניסה ,משבת עד שני והנה לנו "טננה טה טה טנה נה נה "
"בוא נצלם ונשלח לסבתא וסבא ! אני חייבת לשתף בשמחתנו מדליקה מצלמה ונותנת לו לביים .
שפה חדשה מתגלגלת כאן בבית ,השפה של המוסיקה , המהותית שקיימת רק כאשר היא מנוגנת בניגוד לזו שנמצאת כל הזמן בתוך הרדיו ושוכבת בשקט בתיקיית הדיסקים בחדר הילדים.
תודה לסבא קשוב ולפיה הפעלתנית ולאלוהי הילדים הקטנים שגרים בתוכנו .
"איך היא ידעה להביא לי בול בכל פעם את מה שרציתי ? " הוא אמר לי לפני שנרדם.
