Showing posts with label צילום. Show all posts
Showing posts with label צילום. Show all posts

Saturday, August 23, 2014

שתי טרופיות וקורקינט - באקסטרים

סופשבוע שאני ילדה מאומצת של זוג חברים .
״אחרי האוכל, אפשר לעבור בסקייטפארק של זכרון ? אני רוצה לצלם פנורמות ״
חברה שלי היא אמא מאמצת טובה , ואומרת לי ״כן״ על כל בקשה שלי .
(*פנורמיות , צריך להדפיס כדי לראות אותן )

עצרנו בצהרי יום שבת בסקייטפארק . חם שמש לוהטת לח . אנחנו צופים מלמעלה על חבורת ילדים על קורקינט עושים תרגילים .
(״אריאל ״אני פונה אל האבא המאמץ   ״קורקינט זה הדבר , סקייטבורד זה לזקנים כמונו ״)
שני פריימים מלמעלה ואני צוללת אל ברכות הבטון הצבעוניות ויורדת לתוך הפארק .
״סליחה אפשר לשאול לאן זה הולך ?״ הם שואלים אותי על התמונות שאני מצלמת.
״זה בשבילי  אני צלמת ״ 
״אה ״ הם מפטירים וממשיכים .
איזה מתוקים ! אני רואה אותם כאן בחופש הגדול יום יום כל היום , מתאמנים מתמידים נופלים וממשיכים , אני מתה על ילדים כאלה .
הם מלאים אנרגיה שצריכה לצאת מחפשים אתגרים בעולם שטוח . ואני גם מזדהה איתם , גם אני חייבת להוציא את המרץ בצורה יצירתית אחרת כולם סובלים ...
איזה כייף לילדים של זכרון , שיש להם פארק .


אצלנו בפרדס חנה יש רק קניונים מרכזי קניות ומרכזי קניות בבניה...אז אני מקנאה בילדים של זכרון יעקב .
חצי דקה אחרי שאני מתחילה לצלם הם מתחילים עם תרגילים אל המצלמה , יש עניין משותף.

״צלמת צלמת ״הם קוראים לי מהצד השני של הבריכות  ״רוצה שנקפוץ לכיוונך ?
אני מתלהבת ״כן !״ ואז האמא שבתוכי מוסיפה ״אבל זה משהו שאתם עושים תמיד ? ״
שלא יסתכנו בגללי.

איזה ילדים מגניבים
״תעשו משהו ביחד , שניים שלושה יחד !״


הם בני 12 ו13 מתאמנים יחד ככה כל הזמן , קסדות ומגינים , תיק ושקיות טרופית .
ככה אנחנו נהנים לנו יחד הם קופצים ואני מצלמת .
ואז הם מוסיפים אתגר לפחד ומביאים את ה״כתום ״ קיר הפרדה מפלסטיק כתום . קיר הפרדה של כבישים. 
״רוצה שנקפוץ מעליו ותצלמי ?״
נו, מה ? ברור שרוצה 
עד שהם מתעייפים ויושבים לשתות , זהו איבדו עניין במצלמה , ככה זה ילדים מגניבים , לא מעניין אותם חוץ מהגלישה.  

אני מוסרת להם את מספר הטלפון שלי ומבטיחה לשלוח להם בווטאסטפ את התמונות . 
״מה את עושה עם התמונות ? את צלמת ? ״ הם שואלים שוב פעם
״אני צלמת אקסטרים ״ . ואנחנו נפרדים . 
אז ההורים של הילדים האלה - איזה ילדים מתוקים גידלתם !
וראשי ערים ומועצות בארץ - שימו לב לדור הזה , הילדים האלה צריכים מקומות להנות בהם.
בלי מבוגרים.
תשקיעו בעתיד של כולנו .





*צלמת אקסטרים  -   דברו איתי * 0522454032 *


* ותודה רבה לפוג׳י ישראל שאיפשרו לי לצלם כל הזמן כי יש עכשיו יש לי מצלמה קטנה ומפציצה בתיק .יום אחד אני אשב לכתוב את הסיפור המלא ..
אבל בנתיים תהנו ממה שהמצלמה הזו עושה לי Fujifilm -XT-1

Monday, December 9, 2013

לצאת למילואים

"זרימה (באנגלית: Flow) היא חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש במשך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת"  

מצלמת בבקרים ,
ומתה, מתה ,מתה, מסקרנות לראות את התוצאות.
 וכמעט תמיד הלקוחות גם חייבות חייבות לאתמול את התמונות להעביר לעיתון (שתמיד נותנים בו דד ליין של שנתיים קדימה)
אי אפשר . 

אי אפשר למהר לאסוף מהגן ובה"ס להכין ולאכול איתם צהריים  , לשחק לפטפט, ולא לרוץ ישר למחשב לשפוך את החומר ולראות...
נו , איך יצא ?






"ואוו מגניב , ואיפה התמונה הזו שאמרתי לה לעקם את האף ?"



כשאני מצלמת אני בflow חלק ממנו היא גם העבודה עד למוצר המוגמר.
על כל שעה של צילום יש לפחות שעה מול המחשב - רק למיין לבחור ולכייל .. רק לבחור בודדות מתוך מאות של תמונות.
מסיימת צילומים בצהריים ורוצה להמשיך לעבוד לראות את התמונות .
לא לעצור , לא להיות עכשיו אמא , לכמה שעות . 


כמו הבוקר , מהסט נסעתי לבה"ס ולגן , ממערכת המגזין לחצו וביקשו שהתמונות תגענה עד שלוש .
איפה אני ואיפה שלוש בצהריים ?
התיישבתי לבחור תמונות ולשלוח להן מהר.
שיואו זה היה מרוץ הבוקר הזה , היינו בעבודה כל הזמן לא עצרנו לרגע ,שלוש במטבח ואחת על המצלמה .
זה דורש קשב רציני לצלם על סט כזה .

"מעיין ולירון -משחקות באוכל "

התמונה האחרונה בסשן - לירון עייפה וקצת מרוככת , חושבת על ההמשך..



לפעמים בא לי לצאת למילואים .
לצאת בכל פעם לשבוע צילומים לעבוד כמה שרוצים בלי העצירות האלה של סזיפוס .
למה אין לאמהות מילואים ? זה מרגיש כמו צבא קבע ..

בכל אופן,
הייתי חיילת מצטיינת התמונות נשלחו ליעדן בזמן.
"אין כמוך " סימסה לי מעיין.
"הכל בdropbox" עניתי .
והדלקתי את הקמין .
מחר ומחרתיים -סופה .
אז לא ים ולא תל אביב , אז מתי ישלחו אתי למילואים בהוואי ?

* צילומים ליחסי ציבור ,לקולקציה ,לחנות אינטרנט, לעסק.
ולנשמה . כי אין לנו מילואים . הנה באתר שלי http://www.noazeni.com/he/photos
לפרטים 0522454032


Sunday, March 17, 2013

האפיקומן הכי מוצלח


ושוב
פסח בא .
הנה זה מגיע...הילדים רובם כבר בחופשה (אבל את עוד עובדת (
ומה נעשה בחג ?
איך נוכל באמת לבלות כל המשפחה?
איך נוכל להעביר את החג בלי לריב?בלי לחנוק את תקציב המשפחתי? איפה נוכל למצוא פינת חמד בלי המוני ישראלנצליח ליהנות כל המשפחה בחג הזה?
גם אתם מרגישים שבפסח הבילוי המשפחתי מבאס במקום לשמח?
נוסעים,נוסעים, עומדים בתורים ,ולא מגיעים אל המנוחה? אל השקט, אל זמן איכות משפחתי קטן?מה נותר מכל ההוצאות הגדולות האלה ?
איזה ערך משפחתי נותר לנו מהחופשה הזו?
מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בעל משמעות ביחד?
מתי בפעם האחרונה לא עשיתם כלום אבל למעשה עשיתם המון יחד?
מתי בפעם האחרונה הייתם רק המשפחה וזה היה מספיק?
מתי בפעם האחרונה קיבלתם תמורה מלאה לכסף שלכם?

הנה- בא פסח .
והחלטתי לתת לכם את הזדמנות לעשות מה שמזמן רציתם ולא עשיתם. לתת לכם בילוי משפחתי שמחזיר אותנו לפשוטות, בילוי משפחתי עם משמעות. בילוי משפחתי שמחבר את כולנו יחד ונשאר כמזכרת לנצח.
יומיים אחרי החג
הכל רענן טרי ויפה .
אתם בחופש מהעבודה, הילדים בחופש מבית ספר, מזג האוויר מושלם, הכל פורח וירוק, זה זמן מושלם לתכנן יום משפחתי בטבע, יום עם פעילות שלא עושים כל השנה: סשן צילומי משפחה בחצר הסטודיו שלי.


את לא יכולה להישאר כועסת כשהמצלמה מולך, אתם לא יכולים להיות במתח כשהצלמת קוראת לכם "תתחבקו!" המצלמה מפיגה את כל הבררה, את כל השטויות הקטנות שמפריעות לנו לראות את הדברים הטובים והחשובים - כמה אנחנו ברי מזל ומאושרים שיש לנו משפחה.                                   
כמה כיף לנו לראות אחד את השני, כמה כיף לנו "לא לעשות כלום" מול המצלמה. לא צריך להתכונן במיוחד ,לא צריך לקחת יום חופש ולהלחיץ את כולם רק כי "אמא רוצה צילומי משפחה".
הנה ההזדמנות שלכם לפנק את עצמכם .

אז מה אני אומרת בעצם?
בדרך לפיקניק עוצרים אצל נעה זני :
תבואו, הצוות שלי ואני נפגוש אתכם בסטודיו הביתי שלי.
בפינת קבלת הפנים, הילדים יוכלו לשתות לימונדה ולאכול מצה עם שוקולד,ההורים יוכלו לנשום רגע לחייך ולהיות נוכחים
נצלם אתכם חצי שעה , בכמה נקודות של צילומי חוץ עליזים וספונטניים .חצי שעה זה המון זמן בשביל ילדים להיות בצילומים . יהיו צעצועים בחצר, יש נדנדה ובית עץ מקסים שיאפשרו לילדים להשתחרר ולהיות ילדים.
נתחבק נתנשק ותמשיכו לדרככם .

הכנתי לכם רשימת פינות חמד והמלצות לבילוי משפחתי כולן כאן באזור ,
בין דקה לחמש עשרה דקות נסיעה.
אחר כך תקבלו מאיתנו עשרות של תמונות יפות ,באיכות גבוהה שמתאימות להדפסה.
תכינו לכם אלבום, תדפיסו , תעשו לכם תמונה גדולה ,תכינו גלויה ותשלחו לכולם סתם כי בא לכם.
זה מאריך את חווית השמחה, זה מזכיר לכם כמה כייף היה באותו יום.
זה מוסיף בריאות.

כמה זה יעלה ? 600 ש״ח בלבד ! 
אתם תוציאו את זה על ארוחה במסעדה מזרחית בצד הדרך ,במבה ומים מינרליים לנסיעה ,
זה עולה כמו יציאה משפחתית לסרט (היי מותר להביא נישנושים מהבית לקולנוע..אתם יודעים? )
אתם תוציאו את זה על כל מיני שטויות שתקנו בדוכנים באיזה פסטיבל .
אתם תוציאו את זה ולא תזכרו בכלל על מה..
אתם תבואו לצילומים וזו תהיה ההוצאה הכי טובה שתגרום לכם הכי הרבה אושר ,בכל הפסח הזה עם עוף בשקל ברמי לוי...
אתם תצטלמו וכל המתח יתפוגג.
ועוד תקבלו אחר כך תמונות שיוכיחו לכם, שבאמת באמת היה לכם כלכך טוב וכלכך פשוט -להיות יחד.

"
עכשיו את נזכרת? כבר יש לנו תוכניות
קבעתם כבר עם חברים? עוד יותר טוב !
תרימו להם טלפון ספרו להם על הטוויסט בתוכנית ובואו יחד! נצלם אתכם במקביל . ואחת קבוצתית.
אני מבטיחה לכם שהם יודו לכם , עוד לא היתה משפחה אחת שהצטערה על ההשקעה הזו בעצמה .

"
זו המתנה הכי יפה שקיבלתי בחיים ... ויש לה ערך שנשאר הרבה אחרי..מה יקנו לי ? עוד חפץ ? עוד סוודר?.. כשכל הילדים שלי יהיו שוב בארץ אני מזמינה סשן בהרכב מלא "
כתבה לי סבתא מימה מרחובות .

"
הזמן הזה היה כמו טיפול זוגי, הגענו אלייך אחרי ריב בבוקר,כל הדרך לא החלפנו מילה, ואז את אמרת לנו לעמוד יחד, ולהתחבק, והפסקתי לכעוס ".. שיתפה אותי לקוחה בסוד שהיה גלוי לעיני .

"
יש לך היכולת "לצלם" רגשות, יחסים, קשרים, אהבה אמיתית בין אנשים. מי שעומד מול העדשה שלך יש לו סיכוי גבוה לחזור הביתה עם בקבוקון קטנטן של אבקה בכיס, תמצית של רגעי קסם מהחיים שלו" שוררה עינת .


אז אני מודיעה עכשיו :חול המועד פסח .בפרדס חנה
"
בדרך לפיקניק עוצרים אצל נעה זני"
חצי שעה צילומי משפחה
המחיר- 600 ש"ח
 
מספק המקומות מוגבל בהחלט.
אם תחכו יותר מידי הרשימה תסגר, ואז תשאלו "מתי יהיה עוד אחד כזה?" הניסיון שלי מלמד שימים כאלו נסגרים תוך כמה שעות, אז אל תחכו להזדמנות אחרת.
אנחנו כבר מגונדרים, מזג האוויר נפלא, יש כבר חופש- זו בהחלט ההזדמנות הטובה ביותר לאצור זיכרונות וחוויות בעלות משמעות.

תרימי טלפון עכשיו,
תחליטו שזו מתנה למי שמוצא את האפיקומן, תנו את זה למארחים שלכם בליל הסדר , כל האחים קנו יחד מתנה לסבתא וסבא .

לא נחה צהריים - תתקשרו . 052-2-454032 
0522454032 

Thursday, January 10, 2013

לבקר בחדר הקסמים

לפני שנה עשינו אירוע "..חברות של חברות עם חברות.."
הרמתי סטודיו בחצר של ליאת שרון וצילמתי -חברות.
חברות שבאו יחד,חברות שנפגשו שם,חברות מכל הסוגים.
היה חברותי .
באותו אירוע פגשתי את רחלי וצילמתי אותה עם חברתה עינת.
שנה אחר כך מתאספת קבוצת חברות ,
ביוזמה משותפת של רחלי וחברותיה הן מחליטות לעשות לעצמן יום כייף.
מזמינות אותי ואת טלי המאפרת ומצטלמות .
הקבוצה - פורום אינטרנטי של יוצרות מוכשרות , שמדברות על הכל ומסתבר שגם עלי..שחלקן כבר חוו את החוויה ורוצות עוד ,ואלה שעוד לא צילמתי רוצות כבר תמונה נורמלית .
הלוקיישן הנבחר היה ביתה של המלכה האם של מלאכת היד בישראל ,הלא היא הגברת בתיה עוזיאל .
שישי בבוקר השמש זרחה , אין פקקי תנועה ויש אפילו חניה בשפע .
איחרתי קצת כי נגמר הדלק ולא הקשבתי לwaze ..
אבל הגעתי אל חבורה כלכך נעימה של נשים שכעבור רגע כבר שכחתי שהייתי בלחץ.
התמקמתי תוך חמש דקות והייתי מוכנה עם האצבע על ההדק.
התחלתי לצלם אותן,אחת אחת .
פתאום בא לי לשחק והתחלתי משחק "צילום עם חברה " כל אחת שמסיימת סשן מצטלמת עם זו שאחריה :
התחילה חגיגה 
כי יותר קל עם להקת חימום, 
יותר קל לעמוד מול מצלמה אחרי שזו שהרגע סיימה נותנת לך חיבוק..

חבורה של נשים , קליקה , כזו שתומכת ומייעצת ומחבקת .
מי שהיתה נבוכה מול המצלמה קיבלה מייד עידוד ושלל הצעות לפוזות מהחברות .
וכשנשים יחד צוחקות ונהנות, מתחילות להשתטות.
וכשהצלמת אוהבת להתפרע ,קורים דברים נהדרים .


ואז יצאה המלכה האם. והפיטפוטים הופסקו, הזמנתי אותה לשבת על כסא המלכה, היא הרביצה כמה פוזות אציליות .
את הרגעים האלה אני אוהבת במיוחד: 

שבריר שניה אחרי שבתיה עוזיאל ירתה קללה עסיסית בלתי מלכותית בעליל באוזנה של רחלי,
שהיא נסיכה קסומה שברירית למראה אבל קולית לגמרי.
יש במבט של הגברת עוזיאל ילדה שובבה וחיוך קטן..

כשכולן כירסמו בורקס אני לא הפסקתי לצלם בבית העמוס יצירות וצבעים, ממלכה של קוסמת.

היינו בשוונג חמש שעות ולא יכולנו להפסיק .
יצאנו לתמונה קבוצתית ברחוב


כי ככה זה עובד:
כשחבורת נשים מחליטות להנות בבוקר אחד מיוחד שאין בו שום דבר חגיגי פרט להחלטה לשרת את הכייף שלהן.
לא היה תאריך מיוחד וזה בדיוק מה שהפך את החוויה לכלכך מהנה - באנו להנות.
והיינו צוות מעולה טלי פלד הנשים ואני ,היה ביננו חיבור היתה רוח של פירגון וכל הזמן חיבוקים ונשיקות.
ההשתובבות מול מצלמה יוצרת חוויה מגניבה.
וככה זה היה בדיוק .

וכמה באזז היה אחר כך , ואיך היו התגובות, וכמה זה חימם לכולנו את הלב..
תוכלו לקרא כאןכאן כאן,וכאן וכאן ..., ועוד וגם פה  ויש עוד.
אני שוב, מאושרת מהעבודה הנהדרת מהחברה ומההצלחה שעושה לכלכך הרבה אחרות טוב על הלב .

וככה זה יכול להיות תמיד .

אם יש לך חברות ואתן רוצות להתפנק במתנה לעצמכן - הזמינו יום צילום "מותק" 
זה שווה ברמות. 
אני אשמח לבוא לעשות איתכן בוקר , ואחר כך תוכלו להשתולל עם התמונות .
לפרטים והזמנות 0522454032



Tuesday, November 6, 2012

זה כמו להיות סופרת, בתמונות.


נ' התקשרה בערב .
עניתי במתח מסוים (אני יודעת שהשליח הגיע עם האלבום...)
"הלו ? "..ושתקתי 
זה כמו לידה..כמו להצליח במבחן בכל פעם מחדש, כשהלקוחה רואה את התמונות באלבום.
"זה מושלם ! " היא אומרת לי בשמחה
"הללויה " אני מתעוררת .
"אוי נ', איך באת לי בזמן " 
הייתי זקוקה לשמוע משהו טוב שעשיתי היום 

ואנחנו מדברות על האלבום  שערכתי להם בחדוות יצירה .
אלבום שהוא סיפור של יום אחד בחופשה השנתית בישראל .
היא אומרת שהכל כלכך נכון ואמתי  האלבום שערכתי להם תואם אם החוויה .
"..ונורא יפה התמונה שבחרת לפתיחה "
"ראית , ראית את הבוגונביליה ? זה עמוד שעשיתי במיוחד בשבילך "
 "כן " היא צוחקת
"וד' , עם הבלאקברי ?" אני ממשיכה בהתרפקות על המחמאות שהרווחתי ביושר ,
"זה כלכך נכון ,תפסת אות בכזה מבט, בדיוק המבט של -תפסו אותי ."
" חשבתי איך תשבו בלונדון ותראו את האלבום  "
באמת חשבתי על זה , על איך המשפחה הזו תקבל מזכרת מלאה שמש וחיוכים .
לונדון תמיד נראית אפורה (חוץ מבסרטים של יו גראנט שהם יותר אמריקאים במהותם..)
גם לי התמונות האלה מזכירות רגעים יפים  .
שעה וחצי של טיול בתל אביב בה נפשו בקיץ.
לא רק צילומים , גם אלבום.
האלבום הוא הדובדבן שבקצפת , היצירה השלמה שלי - חיבור של התמונות ועריכה שלהן לפרטי הסיפור האישי המשפחתי .
אני עורכת את האלבומים בכוונה מיוחדת לכל משפחה .
הצילומים הדיגיטליים נשארים על המחשב ,אבל
 כשאני מכינה אלבום הם הופכים זמינים, ומזמינים לישיבה משותפת ודיפדוף בתמונות .
לחזור אל החוויה שוב ושוב ולא רק על גבי מסך.
אלבום כרוך . ספר של המשפחה .
יש משפחות שעושות כזה אלבום כל כמה חודשים , יש כאלה שעושות אותו פעם בשנה . יש לי לקוחות שעלו על הפטנט הזה ובכל פעם שרוצים לתת מתנה למישהו שיקר להם באמת ומכל הלב מזמינים אצלי אלבום .
האלבום שמחזיקים ביד שמונח בסלון שנמצא בספריה, שאפשר להכין כמוהו ולתת לסבתא - האלבום הוא מה שנשאר .

בערב כזה , עם טלפון כזה מלקוחה ,אני מודה על מזלי הטוב .
על הפירות שאני טועמת מעמל של שנים .
יש דבר שאני יודעת לעשות, זו המתנה שקיבלתי : לראות ולשמוע לחוש הכל ,גם דברים שעוברים כאילו בלי שישימו אליהם לב .
אותן רגישויות  שעושות אותי לפעמים עצבנית במקומות רועשים , מאפשרות לי להיות נוכחת לראות את הדברים הקטנים, לזכור שהאישה אוהבת בוגונוויליה ,לשמוע מה אומרים הילדים ...
לראות בדברים הכי פשוטים את הקורים הדקים היפים של משפחה .
לקלוט את האופי הייחודי של כל משפחה איך נרקמים היחסים .


והבוקר אני מוצאת את עצמי יושבת ומדפדפת באלבומי התמונות שלנו , לא תמיד סנדלרים הולכים יחפים. 



* ספר צילום משפחתי  יצירה שלמה .רוצה גם ?  לפרטים והזמנות 0522454032 






Thursday, June 21, 2012

האישה שראתה הכל - רוקפור באולפן האפור



" יש לי להקה רוצה לצלם אותנו ? "שאל אותי  ת' חייל מאותו בסיס צבאי מדכא בו שרתתי  ."נראה, אולי " עניתי לו .
אחר כך הסתבר שהוא לא בלהקה , אלא חברים שלו מחולון,  ועוד לא לגמרי להקה ,רק מנגנים יחד כל היום וממציאים שירים .הוא מבחינתו ניסה להתחיל עם החיילת החדשה  .
אבל הוא הכיר לי אותם, את החברים שלו , והחיבור היה מיידי .
כזה של ילדים שלא מוצאים את עצמם בשום מקום ,אבל יודעים לייצר כשפוגשים עוד כמה missfits כמותם.
וצילמתי אותם . במשך שנים .
צילמתי אותם עם חולצות פרחוניות בחולות אשדוד , ועם טי שירט של הביטלס על רקע המקלט שליד ביתי . בסטודיו של יקי , בהופעות ובאולפן.  לעטיפה של דיסק ליחסי ציבור .לעצמנו .
עברנו התבגרות וכאב, גילויים של תקווה ואכזבות , חתונות גירושין ומוות אחד מוקדם מידי.
וכל הזמן היתה שם מוסיקה . והיתה אהבה וכנות . 
הלילה הם ינגנו שוב את 'האיש שראה הכל ' בפסטיבל רוק שיתחיל בחמש בערב וייגמר באותה שעה בבוקר .
אני מטפסת אל ארגז הארכיון שבארון בחדר הילדים ומחילה לשלוף קונטקטים , מסתכלת בתמונות ולא קולטת שעבר הרבה זמן . רק הילדים והמשפחות שלנו , והעובדה שאני צריכה לחפש בייביסיטר כדי ללכת להופעה ,רק הם מהווים הוכחה להתבגרות .
הלילה שוב יקרה הקסם כשהגיטרות ינסרו לי את הלב ויוציאו את כל מה שתקוע החוצה .
תנו לי בראש רוקפור 




בתמונות: סריקות של צילומים מהאולפן התת קרקעי מתחת לדולפנריום , הקלטות "האיש שראה הכל " 





"כאתה צעיר יושב בחדר ומנגן בגיטרה, אתה לא מוטרד מעניין של הצלחה, כי זה פשוט לא יקרה "  -אדי ודר 



Thursday, June 14, 2012

שם טוב ואוליו טוב

גל ודנה התחתנו לפני המון שנים ואנחנו צילמנו להם את החתונה.
צמד חמד ,אני זוכרת מה היא אמרה לו לפני החופה ,ואת המשפחות והחיבורים המיוחדים שבתוכן.
לפני כמה חודשים גל פתח את פיצה אוליו בכרכור , יחד אתו בעסק קרן גיסתו אחותה של דנה .
הזמינו אותנו לערב טעימות לפני הפתיחה , באתי עם יותם הוא חובב פיצה מושבע ויודע להעריך אוכל טוב , מה אני אגיד לכם? ישב וטרף שם פיצה משפחתית ורצה עוד..
מאז הוא הפך 'יועץ שיווק ' של הפיצריה האהובה עליו . מיה כתבה על זה פוסט .
השבוע קרן הזמינה אותי לסשן צילומים . צילומים לאתר ,לפייסבוק ולפרסום ברשת .
אני רוצה לעשות להם עבודה אחרת : לא צילומי מזון "רגילים" עם מפית משובצת באדום לבן עגבניית שרי מלוקקת ושולחן עץ מיושן..לא משהו שרואים במארי קלייר  ,משהו שיתפוס את רוח המקום ,שיקלוט את התבלין המיוחד שעושה את ההבדל, ספונטני ותמים .
וכיוון שאנחנו קרועים על הפיצריה הזו הצעתי להביא את הבנים לדגמן אהבה לפיצה 
הם כמובן שמחו מאוד לבוא לזלול ולראות מה אמא שלהם עושה בעבודה .


בצהרי יום אחרי בוקר ארוך בים, אני אוספת את החמודים ויוצאים לעבודה של אמא .
מתמקמת בין משטחי העבודה מטפסת ומתקפלת כדי למצא זוית נכונה ,מנסה להבין איך המטבח הזה עובד ומה זה אומר להכין פיצה .
אני משוטטת בין המטבח לאזור המסעדה, בין פרודוקטים משובחים כמו שקי קמח איטלקי ועגבניות מתוקות , עוקבת אחרי ידיו הזריזות של גל שמצליח להכין הכל באותו זמן וזה מדהים אותי כמה הוא מהיר ,

 "תעבוד לאט" אני קוראת אליו..מנסה להספיק לצלם את תהליך הכנת הפיצה .והוא ממשיך לצחוק 
כל פיצה נראית כמו ציור  
עוקבת אחריה עד לתנור, וגם בתוכו היא מסקרנת אותי 

 הילדים כבר לא יכולים לעמוד בהמתנה למאכל האלים .


גל מכין את הסט הוא מתפתה לזר של בזיליקום


חציל יוצא מהתנור אני לוקחת אותו לצילום ככה, כמו שהוא פצוע וקריספי
הגבינות יוצאות מהמקרר , מוצרלה פרמג'ן ורוקפור אמתיות של מחלבות בוטיק קטנות. ושל אחת מסחרית גדולה ."בוא נצלם עם הלוגו שיתנו לכם חסות " אני מציעה מיד .
מזמן לא ראיתי גבינה אמתית בפיצריה ...גושים ריחניים של רוקפור עושים לי חשק לשבור לי חתיכת ולאכול, את הפרמג'ן אנחנו תכף פוגשים על פיצת ארוגולה ופרמזן שאני מכרסמת תוך כדי צילום 


אורחות לצהריים ,אמהות וילדים מגיעות לאכול סלייס ולשתות מיץ , כולם נינוחים מחייכים ונהנים לצפות בתהליך הצילום ולהצטרף לצחוק ולהנאה שלנו מהאוכל והיצירה .
באמצע הביס ליותם היה רעיון שיווקי :"בואו נזייף קרב על הסלייס האחרון "
הוא מציע לאחיו , זו סצינה מוכרת בביתנו תמיד את האחרון צריך לחצות לשניים או שלושה ( אם אמא גם רעבה) 

יותם מחכה קצר רוח לקינוח הנפלא - טירמיסו . אני טועמת אותו ועוצמת עיניים ,והנה אני בניו יורק בבית הקפה האיטלקי שאליו היינו הולכים רק כדי לאכול טירמיסו.
באחריות : הטירמיסו הכי טעים בארץ נמצא בכרכור בפיצריה של גל . הוא מכין אותו בעצמו והוא באמת מוכשר .
"דה צ'ילד שולד סטופ איטינג היא וויל ת'רו אפ" חוששת קרן לבריאותו של הילד שחיסל בעצמו חצי מגש משפחתי ועוד אחד זוגי ועכשיו פיו מלא מסקרפונה מתוקה 
"דה צ'ילד אנדרסטנד אינגליש " עונה לה אימו שיודעת שרגע לפני שהוא נחנק הוא יעצור.


ובנתיים במטבח נמשכת הפעילות גל מכין פסטה .
הוא מקפיץ רוטב  במהירות ומוסיף מלח כמו קוסם: מלמעלה , מעיף גרגרי מלח אל הפסטה


 אפילו הכנת סלט עגבניות נראית כמו עיסוי


" תקפיץ לי בצק באויר "אני מבקשת ממנו , הוא לא רוצה,  " אני לא עושה מה שאני לא יודע "
(כן בגלל זה אנחנו אוכלים רק את הפיצה שלכם מאז פתחתם..כי אתה יודע מה אתה עושה )
ולמרות שאני מעריכה מאוד את המקצוענות הלא מתפשרת אני משכנעת אותו להעיף בצק באויר..והוא כמובן מצליח
אפילו עם חיוך .


מפה לשם נהיה כבר מאוחר וצריך להביא את הקטנה מהגן,לא רוצה להפסיק לצלם .
קרן היא יפה בלונדינית ומתוקה ואני יודעת שתמר תאהב אותה, היא מתנדבת לצאת להביא אותה כדי שאוכל לצלם .בתוך דקות קצרות הן חוזרות מחוייכות :תמר זינקה אל זרועותיה של הזרה היפה בלי להסס..הבת של אמא שלה זאתי, מכורה ליופי.
יחפה ופרועה מטונפת מחול ובוץ היא מגיחה אלינו בשמחה גדולה  "ככה היא חוזרת מהגן?!"הם שואלים בהפתעה , "כן " זה סימן שהיא ממש נהנתה " עונה האמא שאחר כך נלחמת בכתמי הבוץ, אבל מעריכה את העצמאות והכייף בגן .


עוד כמה קליקים , עוד פרוסת פרמזן ,וסיימנו את הסשן .
הם אורזים לנו בנדיבות את המנות שלא נאכלו ורק דיגמנו , 
אני מסודרת עם ארוחת ערב וצהריים למחר.
נפרדים וחוזרים הביתה בשמחה .
בלילה אני רואה שבדף העיסקי של אוליו מככבת התמונה שיותם יזם.
ועם טקסט מבריק שמצחיק אותי מאוד .
התמונה הראשונה שפותחת את קמפיין האינטרנט שלהם היא תמונת הקרב על הפיצה .
ועל המקום מתחלפת תמונת הפייסבוק שלהם לקולאז' עליז מצילומי העסק 

הם עובדים נכון ויפה ובנדיבות , במקצועיות ואהבה אמתית לאוכל ואירוח .
ורואים את זה , מרגישים את זה , טועמים את זה .
פיצה אוליו  במרכז המסחרי החדש והשומם בכרכור .
אין לי סלוגן לסיכום חוץ מזה שהם משתמשים בו A GOOD PIZZA 

אם יש לכם עסק אהוב ויצירתי אשמח לצלם גם אותו. 
הכנסו לעמוד צילום לעסקים -לפרטים ודוגמאות , זה במרחק אימייל אחד של החלטה. 
לפרטים והזמנות 0522454032

ואם מתחשק  לכם עכשיו לאכול פיצה הזמינו מהסניף הקרוב לביתכם( אבל לא רשתות גדולות מאמריקה ) תמכו בעשיה הלואקלית .