סופשבוע שאני ילדה מאומצת של זוג חברים .
״אחרי האוכל, אפשר לעבור בסקייטפארק של זכרון ? אני רוצה לצלם פנורמות ״
חברה שלי היא אמא מאמצת טובה , ואומרת לי ״כן״ על כל בקשה שלי .
(*פנורמיות , צריך להדפיס כדי לראות אותן )
עצרנו בצהרי יום שבת בסקייטפארק . חם שמש לוהטת לח . אנחנו צופים מלמעלה על חבורת ילדים על קורקינט עושים תרגילים .
(״אריאל ״אני פונה אל האבא המאמץ ״קורקינט זה הדבר , סקייטבורד זה לזקנים כמונו ״)
שני פריימים מלמעלה ואני צוללת אל ברכות הבטון הצבעוניות ויורדת לתוך הפארק .
איזה ילדים מגניבים
״תעשו משהו ביחד , שניים שלושה יחד !״
״אחרי האוכל, אפשר לעבור בסקייטפארק של זכרון ? אני רוצה לצלם פנורמות ״
חברה שלי היא אמא מאמצת טובה , ואומרת לי ״כן״ על כל בקשה שלי .
(*פנורמיות , צריך להדפיס כדי לראות אותן )
עצרנו בצהרי יום שבת בסקייטפארק . חם שמש לוהטת לח . אנחנו צופים מלמעלה על חבורת ילדים על קורקינט עושים תרגילים .
(״אריאל ״אני פונה אל האבא המאמץ ״קורקינט זה הדבר , סקייטבורד זה לזקנים כמונו ״)
״סליחה אפשר לשאול לאן זה הולך ?״ הם שואלים אותי על התמונות שאני מצלמת.
״זה בשבילי אני צלמת ״
״אה ״ הם מפטירים וממשיכים .
איזה מתוקים ! אני רואה אותם כאן בחופש הגדול יום יום כל היום , מתאמנים מתמידים נופלים וממשיכים , אני מתה על ילדים כאלה .
הם מלאים אנרגיה שצריכה לצאת מחפשים אתגרים בעולם שטוח . ואני גם מזדהה איתם , גם אני חייבת להוציא את המרץ בצורה יצירתית אחרת כולם סובלים ...
הם מלאים אנרגיה שצריכה לצאת מחפשים אתגרים בעולם שטוח . ואני גם מזדהה איתם , גם אני חייבת להוציא את המרץ בצורה יצירתית אחרת כולם סובלים ...
איזה כייף לילדים של זכרון , שיש להם פארק .
אצלנו בפרדס חנה יש רק קניונים מרכזי קניות ומרכזי קניות בבניה...אז אני מקנאה בילדים של זכרון יעקב .
חצי דקה אחרי שאני מתחילה לצלם הם מתחילים עם תרגילים אל המצלמה , יש עניין משותף.
״צלמת צלמת ״הם קוראים לי מהצד השני של הבריכות ״רוצה שנקפוץ לכיוונך ?
אני מתלהבת ״כן !״ ואז האמא שבתוכי מוסיפה ״אבל זה משהו שאתם עושים תמיד ? ״
שלא יסתכנו בגללי.
איזה ילדים מגניבים
״תעשו משהו ביחד , שניים שלושה יחד !״
הם בני 12 ו13 מתאמנים יחד ככה כל הזמן , קסדות ומגינים , תיק ושקיות טרופית .
ככה אנחנו נהנים לנו יחד הם קופצים ואני מצלמת .
ואז הם מוסיפים אתגר לפחד ומביאים את ה״כתום ״ קיר הפרדה מפלסטיק כתום . קיר הפרדה של כבישים.
״רוצה שנקפוץ מעליו ותצלמי ?״
נו, מה ? ברור שרוצה
עד שהם מתעייפים ויושבים לשתות , זהו איבדו עניין במצלמה , ככה זה ילדים מגניבים , לא מעניין אותם חוץ מהגלישה.
אני מוסרת להם את מספר הטלפון שלי ומבטיחה לשלוח להם בווטאסטפ את התמונות .
״מה את עושה עם התמונות ? את צלמת ? ״ הם שואלים שוב פעם
״אני צלמת אקסטרים ״ . ואנחנו נפרדים .
״אני צלמת אקסטרים ״ . ואנחנו נפרדים .
אז ההורים של הילדים האלה - איזה ילדים מתוקים גידלתם !
וראשי ערים ומועצות בארץ - שימו לב לדור הזה , הילדים האלה צריכים מקומות להנות בהם.
בלי מבוגרים.
תשקיעו בעתיד של כולנו .
*צלמת אקסטרים - דברו איתי * 0522454032 *
* ותודה רבה לפוג׳י ישראל שאיפשרו לי לצלם כל הזמן כי יש עכשיו יש לי מצלמה קטנה ומפציצה בתיק .יום אחד אני אשב לכתוב את הסיפור המלא ..
אבל בנתיים תהנו ממה שהמצלמה הזו עושה לי Fujifilm -XT-1
אבל בנתיים תהנו ממה שהמצלמה הזו עושה לי Fujifilm -XT-1
