Wednesday, June 11, 2014

ליאה ,והזמן שטסססססס

צילמתי אותה כשהייתה בבטן של אמא שלה .
עקבתי אחריה עם המצלמה , כשגדלה וצמחה .
והיום סוף סוף צילומים לכבוד בת מצווה ,היא התקשרה לשאול אם אסכים לצלם אותה , לי לא היה ספק ..זה הולך להיות בוקר כייפי .
כל היום יחד אוכלות זו לזו את הראש ומצלמות ,
הכל כרגיל אבל עם איזו תכונה מיוחדת . הילדה בת 12 ..
לבקשתה לקחתי אותה אל החוף האהוב עלי - קיסריה .
בזמן שהיא מחליפה בגדים אני מזהה מרחוק מגיעה חותרת על סאפ אדום .
״...אוי איך אני לא במים..״

אחר כך נסענו לכפר הירוק אל החווה .
באוטו על הדרך  עשינו סלפי...
למדתי ממנה לעשות ״פרצוף תמונה ״

בחווה היא עברה לבגדי רכיבה (שאין יפים מהם , אני צריכה כאלה )
פגשתי את ססיטה הסוסה הבלגית שלה ״ססיטה לא סוסיתא , הבנתי ״.

התרגשתי במיוחד לראות אותה קופצת עם הסוסה החדשה , פעם ראשונה שלהן באימון קפיצות משותף  ,
זה נורא מפחיד (אמא שלה קפצה קצת בכסא בכל פעם שהילדה והסוסה עזבו את האדמה ועפו )

מאז שיש לה סוסה אני כל הזמן רוצה תמונה שלהן יחד , לא אכפת לי ״בוקמצווה ״ לא מעניין אותי החלפות בגדים. רוצה תמונה שלה עם הסוסה !!
אבל הסוסה היפר אקטיבית , כל הזמן זזה , אי אפשר לעצור אותן לרגע .
אז חיכיתי שירגעו , ושליאה תלבש כבר את הג׳קט .
רציתי אירופה , בתוך החום הזבובים והאבק...
קיבלתי. חלקיק של שניה .
הקשר היפה בין ילדה לסוסה , התאמה מושלמת בתנועה ,
וקליק...


אחר כך , בחדר שלה , אני מגלה על מדף את התמונה שצילמתי אותה כשהיתה בת ארבע אולי פחות..ובא לי לבכות

״ואוו ״ אני חושבת בקול ״איך הזמן טס ״.
קלישאה אבל נכונה . הזמן טס לי מול העיניים , אני זוכרת כל תמונה מתי ואיך צולמה .
״יאא ליאוש איך את גדולה ״ ומצלמת אותה .


ועוד אחת .
ואחר כך בסוף בסוף , נתתי לה את המצלמה שלי והיא צילמה אותי .
אנחנו צוחקות על עצמנו ואומרות שזה גנטי  ״היופי והכשרון..החכמה והמהממות ״ (כן כן אנחנו עפות זו על זו צוחקות קצת על עצמנו )
אבל אנחנו לא קשורות בקשר דם ,זה לא גנטי (:
אלא בקשר של אהבה .
והיא באמת מצלמת טוב .היה לנו כייף התרגשתי כמו בת 12 .
מזל טוב ליאה שלנו .
שתגדלי ותפרחי ותמשיכי ולחבק ולנשק סוסים .
(אמא שלך ואני לא מתות על הרוק שלהם פשוט..)



* צילומים לילדה שגדלה :  זה לא חייב להיות בסטודיו , אני לא פס ייצור , ואת לא חייבת להיות אחיינית שלי בשביל שאצלם אותך , ושיהיה כייף .
לפרטים והזמנות 0522454032 *



Monday, June 9, 2014

מסיבת צילום מסיבת סיום

זוכרת איך זה היה ? להיות בת 17 - 18 יוד בייתניקית טריה .
מוקפת דבוקת בני גילך, יחד בשיעור יחד בהפסקות יחד אחרי הלימודים, 
יחד בשיחות אין סופיות, יחד פורמות את הסודות של החיים.
מבחנים ,שעורים, שעמום ,יצירה השתוללויות , שאלות שאין עליהן תשובות עדיין .
היינו תמימים וסקרנים , המבוגרים נראו כמו בעלי משרות מכוכב אחר, הסתכלנו עליהם ולא יכולנו לדמיין איך זה יהיה כשאנחנו נהיה בנות ארבעים...
בכל שנה בקיץ זה קורה : ילדים וילדות שבגרו מסיימים יב' שנות לימוד , בבת אחת מתפרקת הדבוקה .
שנים של ביחד , וערב אחד של מסיבת סיום חגיגית ופוף..הכל מתפרק.
אתן מבטיחות להשאר בקשר אבל החיים מושכים לכיוונים שונים,
כמה מאיתנו שמרו על קשר עם החברה הטובה מהתיכון?
ככה היינו בשנות ה80׳

היית רוצה להכנס אל מכונת הזמן שתקח אותך לגיל הזה בחזרה ?
ומה היית עושה אחרת ?

אני נוסעת במושבה ורואה אותן חבורות חבורות , להקות מתעופפות של קולות צחוק ושיער מתנופף .
וחושבת עליהן ועל השינוי הגדול שיעבור עליהן בתוך חודשים ספורים.
ואני רוצה לעצור בשבילן את הזמן הזה.
לעצור לרגע ,לפני שמתפזרים.

אז הנה זה בא : רגע לפני פיזור .
סשן של צילומי חבורות , בנים בנות , חברים הכי טובים חברות הכי אהובות.
שיבואו אלי ליום כייף יצטלמו יחד . תמונות עליזות תמונות של חיבוקים אחרונים תמונות של רוח נעורים שנדמה כאילו תשאר תמיד אבל איכשהוא נמעכת קצת בגלגלי החיים.
אני רוצה לעשות להם מזכרת , תמונות שיוכיחו שפעם זה היה אחרת, תמונות שהם יקחו איתם לטירונות, תמונות שיזכירו להם מאיפה הם באו ,
שבימים שיהיה קשה יוכלו להסתכל ולזכור שיש מי שאוהב אותם שיש עוד אנשים כאלה בעולם שלא כולם יודעים ומבוגרים , שהאהבה נשארת .
אולי הם ישארו בקשר? אולי לא
אבל יהיו להם תמונות להוכיח "פעם הייתי צעירה ותוססת...ויש לי חברים שאוהבים אותי שמכירים אותי מההתחלה .."
כשהם יצאו מהבית המוגן אל העולם המאתגר .
כשהגעגועים יציפו כשהבדידות תחנוק בגרון.
הם יוכלו להסתכל ולדעת - שמישהו בעולם הזה בחר לאהוב אותם . החברים והחברות שלנו.
רגע לפני שמתפזרים.

ביולי ,אני פותחת יום צילום מרוכז מיוחד . אני אצלם אותם כמו שהם : צעירים יפים חכמים ,שהעולם כולו עוצר ומחכה לראות מה הם יעשו עם כל האפשרויות שהוא מציע להם.
תנו להם לחגוג את הזמן הזה של בקיעה
לפרוש כנפיים נהדרות
ולעוף


* רגע לפני שמתפזרים -  יום של צילום חבורות  1-7-14 
לפרטים והזמנות התקשרו 0522454032

ו

Wednesday, January 8, 2014

השדונית חוזרת


מסקנות מסוף יום צילומים.
החורף של 2014-15 ע"פ DUENDE 
הולך להיות אחד הקשים (לבחור פריט אחד מכל סידרה)
והנפלאים (ללבוש את הפריטים האלה ! הבדים המחבקים והגזרות המושלמות )
אני לא יכולה להראות תמונות .
זה עדיין לא לפרסום.
אבל ,
רציתי להגיד תודה.
לצוות שעשה את היום הזה .
היינו שש נשים . שלוש אמהות ותינוקת אחת טריה ,שאנחנו מכירות עוד כשהיתה בבשא"ש*
(בבטן של אמא שלה)
צילומי קולקציה לחורף הבא , אחרי לידה , הדוגמנית שלנו חוזרת .
מראש ידענו שזה יהיה סשן אחר.
באנו מוכנות למשהו חדש.
"תינוקת על הסט "
הסטודיו החדש ישן שבו השתכנתי .
חם ונעים,עם רצפת עץ וגינה יפה ,חלונות אל נוף כפרי .
שקט .



ושש נשים : שלוש על הבגדים , אחת איפור ,אחת צילום
ואחת- שעליה לחבר בין כל המרכיבים - להפיח חיים בבגד : הדוגמנית .
אני לא יכולה להדגיש יותר מידי, עד כמה זה חשוב להצלחת הצילומים :ללכת על דוגמנית מקצועית, שמחוברת לבגד ,שמבינה מה היא לובשת ואיך לעמוד ,שלא צריך לבזבז זמן על להסביר לה ,זה כלכך הרבה יותר אפקטיבי , כלכלית - זה משתלם לקחת דוגמנית !
ומי שרוצה לצלם ומתלבטת מי שחושבת על החיסכון - אני אומרת לך זה חלק מהעניין  .
ומי שרוצה לדעת למה שתדבר איתי . לא נייבש כאן את הקוראות.

זה תענוג לעבוד ככה , עונג צרוף.
כל אחת יודעת את תפקידה. כולנו כמו כוורת נינוחה של פעילות ומוסיקה טובה ברקע .
המטרה : צילומים ללוקבוק של הסוכנות הניו יורקית שמייצגת את duende בארה"ב.
הדרך : קודם כל מקצועיות . ואז גם שמחה , ואהבה למקצוע.
וגם נהיינו כבר צוות קבוע ,ויש אהבה וחברויות .
ונוספה לנו גם רות , הקטנה .
בובת פורצלן ג'ינג'ית צחקנית ובוטחת , 
כל הזמן חגנו סביבה ,
ולא הפסקנו לצלם אותה .

אחחחח….
"הכנו לך הפתעה " אמרה לי חנה בבוקר כשהגענו לסטודיו .
והוציאה כובע קטן תפור מהבד של קולקציית החורף הנוכחי .
כובע ,בשביל התינוקת .
" כי אמרת שאת רוצה לצלם אותן יחד "
וכלכך שמחתי כשאולה הסכימה , והלכה איתי על זה, התמונה הראשונה של היום .



וקדימה לעבודה…החורף הבא יהיה רך וחמים, ומלא תפרים וזוויות כמו שאני אוהבת.
חכו לעוד שנה , תראו שאני צודקת.

וסיימנו  ה-כ-ל , בזמן כמו שרצינו . כולל הפסקות הנקה ,הפסקות משחק , וארוחת צהריים טובה .
אפילו הספקתי להיות בבית לפני שהקטנה חזרה מהגן…
תמונה אחת שאפשר לחשוף :

הצוות 
תודה ונשיקות :
אולה סתוי ורות המוזות 
אורלי מגן המאפרת 
חנה ששון 
בקי ששון 
אדוה ברונר המעצבת שחיברה את כולנו יחד ובעצם רקחה את הסימביוזה.
ואני - הצלמת -לא בתמונה (: 

יום צילומי קולקציה  , נגמר .
עכשיו לרוץ למחשב לצאת למילואים או לשתות קפה ולשחק איתם טאקי ..? 
ברוכה הבאה רות.


* רוצה גם לצלם כמו שצריך ?
דברי איתי 0522454032 


Monday, December 9, 2013

לצאת למילואים

"זרימה (באנגלית: Flow) היא חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש במשך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת"  

מצלמת בבקרים ,
ומתה, מתה ,מתה, מסקרנות לראות את התוצאות.
 וכמעט תמיד הלקוחות גם חייבות חייבות לאתמול את התמונות להעביר לעיתון (שתמיד נותנים בו דד ליין של שנתיים קדימה)
אי אפשר . 

אי אפשר למהר לאסוף מהגן ובה"ס להכין ולאכול איתם צהריים  , לשחק לפטפט, ולא לרוץ ישר למחשב לשפוך את החומר ולראות...
נו , איך יצא ?






"ואוו מגניב , ואיפה התמונה הזו שאמרתי לה לעקם את האף ?"



כשאני מצלמת אני בflow חלק ממנו היא גם העבודה עד למוצר המוגמר.
על כל שעה של צילום יש לפחות שעה מול המחשב - רק למיין לבחור ולכייל .. רק לבחור בודדות מתוך מאות של תמונות.
מסיימת צילומים בצהריים ורוצה להמשיך לעבוד לראות את התמונות .
לא לעצור , לא להיות עכשיו אמא , לכמה שעות . 


כמו הבוקר , מהסט נסעתי לבה"ס ולגן , ממערכת המגזין לחצו וביקשו שהתמונות תגענה עד שלוש .
איפה אני ואיפה שלוש בצהריים ?
התיישבתי לבחור תמונות ולשלוח להן מהר.
שיואו זה היה מרוץ הבוקר הזה , היינו בעבודה כל הזמן לא עצרנו לרגע ,שלוש במטבח ואחת על המצלמה .
זה דורש קשב רציני לצלם על סט כזה .

"מעיין ולירון -משחקות באוכל "

התמונה האחרונה בסשן - לירון עייפה וקצת מרוככת , חושבת על ההמשך..



לפעמים בא לי לצאת למילואים .
לצאת בכל פעם לשבוע צילומים לעבוד כמה שרוצים בלי העצירות האלה של סזיפוס .
למה אין לאמהות מילואים ? זה מרגיש כמו צבא קבע ..

בכל אופן,
הייתי חיילת מצטיינת התמונות נשלחו ליעדן בזמן.
"אין כמוך " סימסה לי מעיין.
"הכל בdropbox" עניתי .
והדלקתי את הקמין .
מחר ומחרתיים -סופה .
אז לא ים ולא תל אביב , אז מתי ישלחו אתי למילואים בהוואי ?

* צילומים ליחסי ציבור ,לקולקציה ,לחנות אינטרנט, לעסק.
ולנשמה . כי אין לנו מילואים . הנה באתר שלי http://www.noazeni.com/he/photos
לפרטים 0522454032


Saturday, November 9, 2013

הפוסט הנדיב - איך להתכונן ליום צילומים ?

אני מתרגשת...
לקראת היומיים המרוכזים של צילומים ללקוחות חדשות (מה ? מה? - בפוסט הקודם סיפור הרקע)
אנחנו מדברות בטלפון וחושבות יחד, אני מנסה לעזור להן לדייק לעצמן מה הן רוצות .
מתקשרות מעצבות ויוצרות מתחומים שונים , חלקן בשלות ומוכנות להתחיל לצלם, חלקן מבולבלות ומתקשות .ואת כולן אני שואלת שאלה ראשונה פשוטה : כמה דגמים או מוצרים יש לך לצלם ?
כולן רוצות שזה יצליח .
ושאלו למה פרסמתי רק תמונות של צילום אופנה..
הפוסט הזה בשביל כולכן .
רוג'ום -ערימת גופי תאורה מלבד , עיצוב סטודיו luffa 


חנה ששון מעצבת המותג colehands 
החליטה שגם היא רוצה להיות נדיבה , ישבה וכתבה הצעות "איך להתכונן ליום צילומים"

טיפים ליום צילומים.

אל תוותרי על שיעורי בית
.

הכיני רשימות ועבדי איתן – מה צריך לצלם?  באיזה סדר? מה הולך עם מה?
עכשיו תעשי הרצה, העמידי את הדברים ובדקי שהכל עובד.
 
לגלות על הסט שהגוזייה שהבאת לדוגמנית בולטת, או שצבע הפרחים לא מחמיא לאגרטל זה מבאס, ויותר מזה – פוגע במוצר הסופי שלך. הרצה תחסוך לך הפתעות לא נעימות על הסט ותחסוך זמן ואת תוכלי להוציא תוצאות מעולות גם מיום צילומים קצר.

כדי לחדד לעצמך איך את רוצה שהדברים ייראו הכיני קולאז' של תמונות שאת אוהבת [מבחינת אוירה, צבעים, סגנון, זוית צילום ועוד] עכשיו את יודעת מה התוצאה שאת מחפשת ויש לך בסיס טוב לעבוד ממנו. אל תתביישי להראות לצלמת, דוגמנית, מאפרת.  זה רפרנס ולא העתקה.

מה משותף לתמונות האלה ,ואיזה אווירה הן משדרות ?

לאן התמונות הולכות? אטסי?  לוקבוק?  קטלוג? ובאיזה מדיה ייראו את זה : מסך אייפד? מצגת או עיתון?
לפעמים לדברים האלה יש משמעות לסגנון הצילום ולסטיילינג. חשבי על גודל וצורת הפריים והתייעצי עם הצלמת.

עזרי ללקוחה לדמיין איך היא תשתמש במוצר שלך. כל פריט הוא חלק מקולקציה ומעבר לצילום הפריט את מצלמת אווירה. האם את יכולה לשלב את השמלה שעיצבת עם חגורה מהקולקציה? האם אפשר להראות את הכרית עם השמיכה התואמת?

התמונה הגדולה. כל תמונה צריכה לעמוד בפני עצמה אבל היא גם חלק ממשהו גדול יותר – איך הכל ייראה יחד ?

שדרי את האוירה של המותג שלך – מי שנהנית על הסט תיתן מעצמה יותר, מי שתראה אותך כמקצועית תתנהג ככה גם. מה שאת משדרת על הסט זה בעצם האווירה של המוצרים שלך וזה מורגש אח"כ בתמונות.

Check list –בואי עם רשימה מוכנה, האם יש לך את כל התמונות שאת צריכה? לפעמים על הסט נסחפים וחבל לגלות אח"כ שלא צילמת את הגב שלך החולצה הכי יפה או פספסת תקריב של שרשרת. תכיני רשימה של כל הפריטים [כדאי לפי סדר חשיבות למקרה שלא יהיה זמן לצלם את הכל] ואיזה תמונות צריך לכל פריט [לונגשוט, אווירה, פרטים..]

נכון שאנחנו אוהבות לעשות הכל לבד אבל חשוב לדעת במה אנחנו טובות ובמה פחות – אנחנו מעצבות, יוצרות, אמניות – לא צלמות ולא מאפרות אז את העבודה הזו נשאיר לבעלות המקצוע. אל תניחי שאפשר לקרוא את המחשבות שלך, התייעצי עם אלו שעובדות איתך על הסט, ותני להן לעשות את העבודה שלהן. יום צילומים זה מאמץ משותף - אם ניתן לכל אחת את הבמה לעשות את מה שהיא טובה בו ונגיע מוכנות התוצאות יהיו בהתאם.

הכי חשוב לזכור, כל צעד זה תהליך למידה – פעם ראשונה לא יכולה להיות מושלמת אבל בהחלט יכולה להיות מוצלחת, הכל תלוי בהכנה שלך ובשיתוף פעולה עם אלו שעובדים איתך.




אני מסכימה עם חנה

ומוסיפה  כמה דברים משלי :
* למעצבות בגדים - תגיעו עם הבגדים תלויים על מתלה נייד , מגוהצים (!) מוכנים לפי סדר הצילום כולל כל האביזרים . מתחילה בדגם הראשון ומתקדמת . כדי שכל הזמן תדעי איפה את עומדת וכמה דגמים כבר צילמת. אין לך זמן לבזבז על הסט .
כל ההכנות יכולות להעשות לפני הצילומים וחוסכות לך זמן וזמן עולה כסף.

* סעיף דוגמנית - נכון שזו תוספת תקציב גדולה , אבל דוגמנית טובה מקצרת את זמן העבודה , היא מבינה את הבגד ולא צריכה שאני אגיד לה מה לעשות . אם אין לך דוגמנית מקצועית נסי למצא מישהי שמבינה בתנועה , בגוף -רקדניות יכולות להיות אחלה דוגמניות.

* כמה דגמים לצלם ? אם יש לך את אותו דגם בצבעים שונים את לא חייבת לצלם כל צבע בנפרד !
תכנני את מה את מצלמת ומה יופיע בדף רק כריבוע של צבע ודוגמה .
* מעצבות מוצר - תחשבו על ההקשר של המוצר שלכן , מה עושים איתו ? מה מגניב בו ? מה מבדיל את העיצוב שלך משל האחרים ? ואיך את מביאה את זה לידי ביטוי בתמונה ?
למשל 'לליס' שתופרות כל פרט במו ידיהן , ויש להן סטייל ...


האם יש "משפחות " של מוצרים ? האם אפשר ליצור תמונה של כל המשפחה ביחד בנוסף על כל מוצר לבד ?

משפחת גופי תאורה luffa design
יודעות מה יכול להיות יעיל ? להכין את כל הפרטים שאת צריכה לפרסם בחנות האינטרנט : חומר, גודל, צבע, טקסטורה..וכן הלאה .
מתוך הרשימה תוכלי להוציא תמונות שאת צריכה לצלם למשל התמקדות בפרטים מסויימים .

ומה שלא תעשו - אל תחסכו על צלמת מקצועית ! אחת שראית עבודות שלה ואולי דיברת עם לקוחות מרוצים , כי לפעמים עדיף לא לצלם בכלל או לקנות לעצמך מגפיים מהממות לחורף ולא להוציא סכום על מה שאח"כ לא ישמש אותך, יוציא לך את הרוח מהמפרשים.
כי זול עולה ביוקר.
יש לנו עשרה ימים .
זה מעט זמן !!!אבל אפשרי .
תתחילי לעבוד - לחפור לחטט בחנויות אינטרנט , באטסי אפשר לראות מי החנויות שמוכרות הכי טוב בכל תחום - תסתכלי ,  דרך הצילומים תביני מה עובד להן. 
תבואי מוכנה , אני מתקתקת זה ייתרון ,נצלי אותו .

יום צילום מרוכז כדי שכולם יוכלו לראות כמה את מוכשרת.
לפרטים והרשמה 0522454032 
noazeni@gmail.com


Tuesday, November 5, 2013

חמש נשים בפורד כחולה..

אתמול היינו איזה מליון וחצי נשים יוצרות , בבוקר של הרצאות בנושאי שיווק שאירגנה לנו מיה לנדאו.
היה יפה ואלגנטי  , עם כל מיני סוגי נשים (ומלא נעליים מהממות). מקשיבות ומניעות גלגלים..
ולא היתה אחת מבין המרצות ,שלא ציינה והדגישה שיצירתיות צריכה ת'כלס ,ועבודה שחורה כדי להגיע לרגע בו היא הופכת מרעיון למשהו שקורה, ואחרים רואים אותו ,קונים אותו .
ובעברית : אם אין בסוף מוצר את לא קיימת.
ובמציאות של 2013: אם אין תמונה של המוצר - אין מוצר .
ומה זה אומר עלייך ..(?)

הנה תמונת מסך מהרצאה של אלישבע שהעיפה לכולן את הראש :
קישור למצגת 




בדרך הביתה דיברתי עם מעצבות מתחילות על הדרך הקשה אל ההצלחה.
איך את צריכה לספור כל שקל ,לקבל החלטות ,להוציא אל הפועל את מה שרץ לה בראש ,המון עבודה סזיפית שקשה פי כמה לאדם יצירתי.
ודיברנו על צילום .
כולנו יודעות ומסכימות שצריך תמונה שתייצג את המוצר שלך , בצורה טובה , שתתפוס את המיוחד שבך שתבדיל אותך מכל היתר.
אבל התקציבים מקשים מאוד , הרבה מעצבות נאלצות לוותר על הדבר שמחבר בינן לבין הלקוחה שמעבר למסך - הצילום.
ונכון שאת מתוקצבת בקושי אם בכלל , אבל אל תתפתי למחיר בלבד , כי אם התמונות יצאו גרועות את גם הוצאת כסף על משהו וגם לא מקבלת כלום ..או מקבלת אבל לא מה שיעשה את העבודה לא יריץ אותך קדימה.
אם התמונה גרועה או בינונית - את תלכי לאיבוד ...

אני מחוברת ללקוחות העסקיות שלי , מעניין אותי התהליך שהן עוברות אני מאמינה במוצרים שלהן.כשהן מגיעות אלי לצילומים אני רוצה שזה יצליח לנו, רואה את היצירה כמשותפת , ומשקיעה את מה שיש לי לתת .
ועד כה ,טפו טפו , יש תוצאות.



נזכרתי שבערך לפני שנה עשיתי יום מיוחד של צילומים , שהוא התחלה של משהו .
שמאפשר לך לפתוח חנות , שמאפשר ללקוחות לראות מה בעצם את עושה.
וחשבנו אולי לעשות עוד פעם יום כזה ,ואיך לעשות את זה ?
כמה פעמים בשנה ? פעם אחת? כמה זמן צילום ? מה יספיקו ?
"את יכולה להדריך אותן לבוא מוכנות, כמו שעשית איתי , זה מאוד עזר לי " 
אמרה לי מעצבת שצילמתי לה לא מזמן

וככה עד שהגענו לכרכור ופיזרתי את הבנות, חזרתי אל המחשבות.

בהרצאה הפותחת אתמול מיה הציעה: "תהיו נדיבות "
תחלקו רעיונות , תנו מעצמכן .
אני יכולה לעשות את זה !
אני בין כה עושה את זה עם הלקוחות שלי..
אז עכשיו נגדיר את זה מסודר :
זה היה פוסט שמסביר מה שעובר לי במוח בנסיעה מחוות אלנבי לכרכור-
 איזו בעיה מתקילה אותי ואיך אנחנו פותרות אותה . ואיך זה בא לידי ביטוי בפועל ?
הוא מסביר גם לי ..(:

ואח"כ יהיה פוסט נדיב : איך להתכונן ליום צילומים כדי להשיג ממנו את המירב ?
ויהיו בו גם צילומים של מוצרים ,לא רק דוגמניות.

ועכשיו - לקבוע תאריך
ימים שלישי ורביעי ה20.11.13 - 19 מבוקר עד אחר צהריים .

"לא תפסיקו לחייך 2 " יוצאת מן הראש אל הפועל .

אני לא מבטיחה לכן שהמכירות ינסקו במאתיים אחוז יום לאחר הצילומים , אבל מבטיחה בלב שלם שהתוצאות יהיו טובות , בדיוק כמו שאתן .
ואם את רוצה אבל פוחדת ,או אם את רוצה להבין על מה מדובר קראי את הפוסט "לא תפסיקי לחייך "
הקונספט נמצא שם.

ואח"כ תשני על זה ,ודברי איתי 0522454032 או במייל noazeni@gmail.com

*והתמונות מצילומים שעשיתי לחנה ששון colehands  , שהיתה אחת היועצות החכמות בנסיעה מלאת השראה. הנה החנות שלה באטסי








Tuesday, October 29, 2013

המנטור

פתאום (לאחר אזהרות ואיתותים )הוא מת.
מותו העציב אותי . כי הוא היה חבר שלי , ומנטור .
הוא גר איתי בחדר כלכך הרבה זמן  ,
היצירה שלו היא חלק מחיי.
וכיוון שכך,
יש לשבת שבעה , להתכנס להקשיב שוב לחזור אל החדר  .

תמיד אני מתעצבנת על אלה שאומרים ביום הזיכרון "איך אני אוהב את המוסיקה היום.."
אבל אתמול , בכל כניסה ויציאה מהאוטו , הרדיו דלק שיר שלו .
ולרגע שמחתי ,"יא איזה כייף שיום הזיכרון"

להסביר את האהבה אל המוסיקה שלו זה כמו להפריד את עצמי מעצמי ולנסות לראות, מה המטען התרבותי הריגשי שנשאר מהאזנה רציפה, של שנים רבות .
יש מוסיקה ודימויים שמרכיבים אותי וקשה כבר להפריד .
דימויים שעובדים כמו מוסיקה ,כמו המפגש המחודש עם העבודות של דגנית ברסט , כשעמדתי מול העבודות שלה ובכיתי וצחקתי באותו מקום.



מה מחבר בין אנשים ממקומות שונים , שמדברים שפות שונות וחיים חיים אחרים ?
יצירת האומנות .
ויש איזה תדר , כמו משרוקית של כלבים , שאי אפשר לשמוע באוזן אדם גשמית.
תדר שמרחף בעולם ומתחברים אליו כל מיני אנשים .
כשאני פוגשת אותם,אני נרגעת .
אני מכירה מלא מהכוכב הזה .
בשבילי , הוא היה הטייס של החללית.

וכיוון שאמרתי שבעה , נפרד מרוחו שעולה אל השמיים בימים אלה .
נספיד , ונתרגש ,ואדמע .
ואני אגיד  גם:
תודה ,
ושאני אוהבת אותך .

ביי
לו .


(וזה הסווטשירט שהגיע הבוקר , ויחד איתו חמסין )

 * תוכנית לזכרו שמנגנת כשאני כותבת .לירון תאני במהות החיים .
* קיצור תולדות הזמן -שרון מולדאבי בגלובס 


Thursday, August 15, 2013

האטרקציה היא האמביוולנט

חופשה משפחתית.
בלי אטרקציות, ללא הפעלות
רק מה שקרוב רק מה שנעים ומה שלא צריך לקנות בו כרטיס. 
מה כן? 
אוטו עם טנק מלא,ומערכת חדשה (שסוף סוף תתגבר על מנוע הדיזל הצעקני)  
אבא בחופשה אמא גם ושלושה ילדים .לא הזמנתי מקומות בצימר , אנחנו בצ׳ילבה עם מקומות לינה יקרים אך עלובים. 
שלושה לילות בקיבוץ ושלושה במושב. 
(אלה נתוני פתיחה טובים אבל גם סבא וסבתא בעיר זה אחלה.)
אז מה כן?:
 נחל אחד רבע שעה נסיעה מהקיבוץ
חצי יום של בילוי סופר מהנה.
לחמניות עם חומוס, פירות, ושני בקבוקי מי)
בגד ים נעליים סגורות ומגבת קטנה אחת)
עץ דולב שתול על פלגי מים
צריך זמן לעקוב אחר הרוח בעלים. 
וזמן להתרגל למים הקרים
 
לשבת בלי לזוז. והדגים עושים פדיקור דיגדוגים 

וצריך זמן להעריך את הדרך אל הענף המעולה הזה
וללכת אל הנקודה הבאה.
למצוא ענף של טרזן ולבדוק אותו.
ואז. אחרי מנוחה ואפילו נימנום בין שורשי עץ ענק. 
מטפסים את כל הדרך חזרה. 
ואפשר להתקדם בקצב אישי ולמצא סימני דרך של שלושה פסים
מצויירים במברשת על סלע. 
ולעצור. בכל פעם כשמתחשק לשבת עוד קצת.
ולהתרגז על ההורים.
לחזור למקלחת דוש בחצר .
ולנוח עד הערב. 
״היה כייף בנחל בצת״.
״מחר״ אני מודיעה לעצמי ולכולם 
״מחר על הבוקר אני חותרת לראש הנקרה״
אחלה. 
מחר. התעוררתי ונרדמתי שוב והתעוררתי 
קפה לחמנייה בגד ים ,
ויצאתי לסרוק את החופים שלמרגלות ההר .
״את לא יכולה להכנס לנקרות על סאפ, אנחנו מוציאים רק קייאקים בקבוצות ״..
קיבוצניק בחגורת הצלה מתכונן להוריד חמישים קייטנים אל המים. 
מנפץ לי את התקווה. 
אז חניתי בבצת.
וחציתי את הכביש לחוף שאני לא מכירה. 
עם ים אחר. 
הסתכלתי עליו כמה זמן. 
ויצאתי לחפש עניינים על איזה אי שראיתי מהחוף.
אי השחפים ,
״אי ראש הנקרה״ ככתוב בשלט מכוסה לשלשת.  
השחפים הוחרדו ממנוחתם עפו מעלי בצרחות. 
ספינת משמר הגבול מאחורי שומרת לי על. הגב. 
קצת פחות לבד ממה שאני אוהבת. 
אבל 
אראבלה ואני עם מצלמה ובקבוק מים. בים. לבד. 
מלמטה. החרבות נראות כמו חיבוק של דולפין
ואחרי שעתיים. יצאנו מהים ונסעתי צפונה לראות בכל זאת. את הים והנקרות. 
יותר ברור מזה. לא יכול להיות.
ככה ודאי הרגיש משה רבנו מול הארץ המאובטחת. שטח צבאי סגור.
בדרך חזרה לקיבוץ עצרתי בבריכה הסודית. 
הם כבר במים. אני נכנסת לטבילה. 
בריכת האמיצים .
ואחרי הצהריים. 
האטרקציה המרכזית. 
ים. 
הפעם עם כולם וגלשן אחד. 

אז נכון, ים עם ילדים זה להיות בערנות יתר,
ולא באמת מגיעים לשכב על המחצלת שפרסתם בעמל רב. 
אבל זה כייף. 
ומצמיח להם כנפיים. 

אז מה מחר״?״
אני שוב פותחת מדריך מפה ועוברת על רשימת האטרקציות שהכנתי.
״אולי מוזיאון תל אביב ואחכ נמל כמו שהם אוהבים?״
אולי
אבל בינתיים יש בריזה גלילית ועץ אלון מצל על המרפסת. 

Tuesday, July 30, 2013

שעון קיץ מתקתק לאחור

ב5.8 מסתיימת קייטנת הגן , שני הצעירים 4 ו7 יהיו בחופש .
מצטרפים לבן 11 שכאן כבר מיולי .
אני רוצה להיות פנויה אליהם בחופש שלהם, שלושה שבועות סה"כ זה לא הרבה מידי.
מנסה לתכנן תוכניות קטנות ,נסיעות לסבאים ולסבתות בקיבוץ ובמושב ,
הרבה לעשות כלום בבית - אבל יחד .
חופשה משפחתית אחת של שבוע כשהאבא מצטרף .
ככה זה אמא עצמאית יכולה לתכנן לעצמה ולקבוע..
אז אני מתכננת
ומצלמת כל הזמן.

אוטוטו חופש גדול..
אני רוצה להיות איתם , אבל יש עוד דברים שאני רוצה לעשות .
העבודה שלי מזינה אותי בכלכך הרבה דרכים , והיא חלק ממני, אז בין ימי החופש זורעת לי ימים של צילומים בבוקר, לשעות מדודות .

איך אמהות אחרות עושות את זה ? אני מדברת עם חברות ורואה שיש הרבה קולות דומים , החופש הגדול הוא זמן שבו אנחנו הרבה עם הילדים, ללא מסגרת ללא לו"ז ככה חופשיים .
זה יכול להיות מבהיל , "מה אני אעשה איתם כל היום???"
זה מבהיל כשחושבים שצריך לעשות משהו וכשחושבים על "כל היום"
יום זה ענק .שלושה שבועות זה המון זמן ...
בתור צלמת שמפרקת את הזמן לגורמים אני רוצה להציע רעיון : אין חופש גדול, אין כל היום ,
תסתכלו על כל רגע בן חלוף בפני עצמו.

לי זה עוזר .
כשכבר נדמה לי שאני תכף מתפוצצת אני עושה עצירה קטנטנה , ושואלת "מה את רוצה ממש ברגע הזה ?" ועושה.
וזה משנה את הרגע הבא.

ובנתיים , עוד יש להם קייטנה ,עוד יש לי כמה ימים לעבוד וללכת בבוקר לים לבד.

אוח אוגוסט אוגוסט החם המאיים
השנה אני הולכת להנות ממך,
מכל רגע .
השנה אני מתכננת להפעיל מזגן רגע לפני שנהיה לי חם מידי ,לספור עד עשר , ולשתות מים.

בלי נדר
בלי החלפות נגעתי בא-דום..

חופש נעים לכולן







Friday, July 12, 2013

סבתא בת שבעים- והמתנה המיוחדת


אני רוצה לשתף בסיפור אישי עם מסקנות עסקיות ..
סבתא בת שבעים .
יום הולדת גדול וחגיגי .
כלכך הרבה זמן מראש התחילה ההתארגנות לקראת המאורע .
יש לה ארבעה בנים, ועוד שניים מאומצים חמש בנות (שבאו עם הבנים )
בעל אוהב, וחמשת אלפים נכדים ...
נמצא מקום לאירוע שיש בו מספיק צימרים לכל הגדוד , נקבע תאריך, הדודים מצרפת אישרו הגעה,
תוכנית אומנותית גם.
ובישיבת הפקה עלתה השאלה "מה ניתן לה מתנה "...

" תגידו, אתם עושים צחוק? "שאלה הבת שבאה עם הבן השלישי (אני)
"נעשה לה אלבום תמונות, נפגש לסשן צילומים משפחתי המוני, ואני אכין אלבום מודפס "
כאילו, דא ?....

הסבתות של היום , הכי בעולם הן משתוקקות לתמונות מודפסות של המשפחה .
כי אנחנו מצלמים אותם די הרבה ,בטלפון במצלמה , והתמונות נשארות במאגר הדיגיטלי שלנו .
על המחשב.
או אולי בכלל הן עדיין בכרטיס הזיכרון של המצלמה ?

הסבתות של היום מקבלות תמונה בזמן אמת, בהודעה לטלפון או למייל. וזהו.
כמה מאיתנו טורחים על הדפסת תמונות..
?
ואם יילך המחשב ? ואם יילך ההארד דיסק ?
לי הלך הארד דיסק חיצוני ועימו ירדו לטמיון עשרות אלפי תמונות , שיחזור ההארד דיסק היה יקר מאוד ולא הניב תוצאות.
רק שתדעו
המדיה הדיגיטלית עלולה להעלם
פוף יום אחד...

לא משנה , נחזור אל הסיפור שלנו.
נפגשנו שבת אחת ביער סמוך אלינו , פרשנו פיקניק ,ובין היתר עשינו צילומים .
כולם איחרו ,יצאו יפים, היה שמח וקצר .


הנכדים הכינו ברכות וציורים ושלחו לי אותן . הוספתי תמונות וקישוטים ונהיה עמוד כזה שמייח .

הוצאתי מהמאגר הפרטי תמונות שצילמתי מאז המפגש הראשון שלי עם שבט לוין מקיבוץ חניתה
(שהתרחש, איך לא? בחתונה של הבן השני שאותה צילמתי ..)
וערכתי
אלבום . של כל השנים, הילדים הנכדים החברות החברים ,
אירועים שמחים ,ימי הולדת ,
משחקי כדורגל ,שבת על המרפסת יום העצמאות ,
חדר אוכל , טיולים , יום הולדת שישים...
פתאום נזכרתי - "היא אופה לנו את כל עוגות היום הולדת, נעשה עמוד עוגות !"

כשאני עורכת אלבום אני מנסה לבנות סיפור בתמונות, לפי נושאים, לפי מקומות, משהו שיעביר איזה עומק שנשמר.
עובדת כמו נמלה אוספת מידע דרך התמונות .
אני לא מעצבת גרפית אבל יש לי אינטיליגנציה ויזואלית שעוזרת לי לחבר סיפור בלי לדעת את כל הפרטים.

כשסיימתי את האלבום שלחתי לדפוס וחיכיתי.
חיכינו שבועיים...
האלבום הגיע !
"זו המתנה הכי יפה שיכולנו לעשות לה " סימסתי לכל המעורבים , גאה כלכך ביצירה, שמחה על הרעיון על הביצוע ועל זה
שסוףסוף יהיה לסבתא שרה אלבום תמונות שבו כל אהובי ליבה .

במסיבה שלה מסרנו לה את האלבום , היא כמובן שמחה והתרגשה מאוד.
ואני עקבתי אחרי "מה קורה עם המוצר שלי כשהוא מגיע ללקוחה"
האלבום עבר בין האורחים, ישבו בקבוצות והסתכלו , קריאות של זיהוי וצחוק, ניסו לזהות ממתי כל תמונה, הזילו דמעה בסתר , צחקו, ודיברו, ישבו צפופים יחד והסתכלו על ההסטוריה המשפחתית.
ואני עמדתי ליד והקשבתי.
והבנתי מה קורה עם המוצר שלי ..
הוא בדיוק כמו שחשבתי - מקרב את הלבבות , ומושך את רגעי האושר עוד קצת.
אפשר לפתוח אותו ולדףדף בו בכל עת שרוצים , הוא מוחשי
לא על מסך המחשב בלבד.


לקוחה שהזמינה אלבום יום נישואים להוריה, שלחה לי לילה אחד סרטון וידאו ותמונות מאיטליה,
בזמן שהיא נתנה להם את המתנה .
"הם כלכך התרגשו הייתי חייבת להראות לך " כתבה לי .

ולקוחה אחרת כתבה ככה :
אז לחמותי היה יום הולדת.
וכל פעם אותו סיפור עם מה לקנות מתנה. כי היא אחת שיש לה הכל ומה שאין לה היא קונה לעצמה. וכל שנה אנחנו מתאגדים וקונים לה חפץ כלשהו שהיא לא צריכה ולא משתמשת.
והשנה הברקתי. מודה.
והתקשרתי לנעה זני.
התאספנו אחר הצהריים אחד והיא באה לצלם אותנו.
וככה היא: מצחיקה, זורמת, יודעת לדבר עם כל אחד, מהירה (תקתקנו צילומים בשעה) וסבלנית.
והיה כל כך כיף ומשמח. אנחנו התנהלנו והיא צילמה.
אתמול הגיעו התמונות. אין דברים כאלה. הבחורה מוכשרת בטירוף. יצאנו כל כך יפים. ופתאום ראינו שאנחנו שבט ומשפחה.ולסבתא יש תמונות עם כל נכד ועם כל ילד, יש תמונות לכל משפחה בנפרד ולכל המשפחה ביחד. וזו מתנה שתשאר לנו לכל החיים. ורואים שנעה אוהבת את מה שהיא עושה כי יש שם קסם.
וחוץ מהנכדים זו המתנה הכי יפה שנתנו לה אי פעם. בטוח.

לסבתות ולסבים של היום יש הכל, אין להם צורך בעוד חפץ .
הם רוצים את המשפחה שלהם קרובה ובהישג יד,
ואלבום תמונות זה בול מה שעושה להם טוב.

אז אל תסתבכו עם "מה נקנה לה מתנה"
יש לי בשבילכם מתנה שלא נגמרת .
תרימו טלפון ונתכנן אותו יחד .


לפרטים והזמנות :0522454032