" יש לי להקה רוצה לצלם אותנו ? "שאל אותי ת' חייל מאותו בסיס צבאי מדכא בו שרתתי ."נראה, אולי " עניתי לו .
אחר כך הסתבר שהוא לא בלהקה , אלא חברים שלו מחולון, ועוד לא לגמרי להקה ,רק מנגנים יחד כל היום וממציאים שירים .הוא מבחינתו ניסה להתחיל עם החיילת החדשה .
אבל הוא הכיר לי אותם, את החברים שלו , והחיבור היה מיידי .
כזה של ילדים שלא מוצאים את עצמם בשום מקום ,אבל יודעים לייצר כשפוגשים עוד כמה missfits כמותם.
וצילמתי אותם . במשך שנים .
צילמתי אותם עם חולצות פרחוניות בחולות אשדוד , ועם טי שירט של הביטלס על רקע המקלט שליד ביתי . בסטודיו של יקי , בהופעות ובאולפן. לעטיפה של דיסק ליחסי ציבור .לעצמנו .
עברנו התבגרות וכאב, גילויים של תקווה ואכזבות , חתונות גירושין ומוות אחד מוקדם מידי.
וכל הזמן היתה שם מוסיקה . והיתה אהבה וכנות .
הלילה הם ינגנו שוב את 'האיש שראה הכל ' בפסטיבל רוק שיתחיל בחמש בערב וייגמר באותה שעה בבוקר .
אני מטפסת אל ארגז הארכיון שבארון בחדר הילדים ומחילה לשלוף קונטקטים , מסתכלת בתמונות ולא קולטת שעבר הרבה זמן . רק הילדים והמשפחות שלנו , והעובדה שאני צריכה לחפש בייביסיטר כדי ללכת להופעה ,רק הם מהווים הוכחה להתבגרות .
הלילה שוב יקרה הקסם כשהגיטרות ינסרו לי את הלב ויוציאו את כל מה שתקוע החוצה .
תנו לי בראש רוקפור
בתמונות: סריקות של צילומים מהאולפן התת קרקעי מתחת לדולפנריום , הקלטות "האיש שראה הכל "
"כאתה צעיר יושב בחדר ומנגן בגיטרה, אתה לא מוטרד מעניין של הצלחה, כי זה פשוט לא יקרה " -אדי ודר
מדהים !
ReplyDelete