אש - דוד

המצב הזה,
כן או לא .
מלחמה או לא, עבודה או חופשה .
שישה ילדים ארבעה מבוגרים - שני זוגות ,
בבית אחד לא גדול מנסים להתנהג כאילו כרגיל .
שלושה ילדים ללא מסגרת רשמית ללא אמא ואבא שנשארו בבית,בחזית.
ושני בוגרים עסוקים בעלי עסקים עצמאיים , אנשים שרגילים לפעול כל הזמן
ועכשיו הם כאן מסתובבים , מחפשים במה הם יכולים לעזור .
אמא מבשלת אבא תולה נדנדה ומסיע את הילדים...מנסים
ליצור שגרה בכאוס .
כולנו משתדלים , נינוחים , ללא חרדה ומתח - מנסים לבנות שיגרה .
כולנו יחד בשני חדרי שינה, ושק"שים בסלון ...
ואחת צלמת עצמאית , שרגילה לעבוד מהבית בשקט של הבוקר ,כשהבית ריק
עכשיו -לכי תנסי לעבוד .
כלכך הרבה מחשבות ורעיונות יש לי ,ותוכניות ושיתופי פעולה וימים של צילומים לתכנן.
אבל לחיים יש קצב ונדרשת תשמת לבי במקומות אחרים ,
נדרשת עבודה עדינה ומדוייקת של שמירה על מה שיש,של נתינה למי שצריך .
ובקיצור -לשנות את מערך הכוחות לטובת שלום בית ושקט פנימי.
שלושה ימים לא ניגשתי לפינת העבודה שלי .צילמתי .
לאט לאט מתרגלים ,כל אחד מוצא את הפינה שלו  , הילדים הוזמנו להתארח בגן ובבית הספר .
ואני מוצאת את הקצב החדש שמתאים לתקופה הזו.
אמנם המוזות שותקות כשהתותחים רועמים  , אבל עסקים צריכים להמשיך לפעול ,לחשוב קדימה לתכנן את העתיד .
אוטוטו סוף שנת 2012 ויש לי תוכניות .
אני מחליטה להמשיך לעבוד .
 זה פשוט לוקח לי הרבה יותר זמן , אבל הכוונה להמשיך קדימה.
לא יעזור לאף אחד אם נוותר נתקפל ונשב בחושך עד שייגמר, יש לנו תפקיד לשמור על האור על העשייה יש דברים לעשות,תמונות לצלם ,עסקים להצעיד קדימה.
אחר הצהריים תמרי ביקשה לראות סרט בטלויזיה , הדלקנו ,חדשות -מראים בניין באשדוד שחטף פגיעה ישירה .
והקליפה הגסה המגנה עלי נושרת : זו אשדוד עירי האהובה ,עיר של ים וקניות ,של מבטא צרפתי ונשים מטופחות , שדרת בתי קפה מלאים ופסאג' נטוש לטובת קניון .
אשדוד .

מאז שיש לי שלושה ילדים ההזדמנות היחידה שלי להיות קצת לבד היא כשאני משאירה אותם אצל אמי לכמה שעות ונוסעת לאשדוד , לנפוש.
יש לי ים של זכרונות מהעיר .
ניגשת לאלבום התמונות הישן ומחפשת את אשדוד שלי של פעם.

פחות מוזנחת מפרדס חנה אבל אווירה דומה ,כולם מכירים את כולם , הולכים הרבה ברגל,חוף הים הקרוב לכל נקודה .
גבעת יונה .
את המציאות הקשה של הפגזות כמעשה חולין אני מכירה דרך משפחתי ,דרך המושב בו גדלתי , הנוף כמו גם האווירה אינם זרים לי.
בשביל אשדוד היפה לחוף ים
בשביל כולנו
אני מתפללת לשיגרה חדשה , לכולנו שיגרה שתהיה של בניה ולא של הרס
ובנתיים
כל אחת בקצב שלה .
ואני בקצב שלי , ממשיכה .