" הלו , מה קורה? אני לא יכולה לדבר אני באמצע לקנות מתנה ליום הולדת "
"עוד פעם מתנה ? את כל היום קונה מתנות , מה זה היומהולדת הזה ? טוב דברי איתי אח"כ "
בשבת חגגנו יום הולדת קבוצתי של משפחת לוין .בקיבוץ.
אני מתארת לחברה את ההרכב המשפחתי (מסבירה למה בעצם בכל פעם שהיא התקשרה הייתי עסוקה באיזו חנות)
אז ככה :
יום הולדת 50 ליוד שכשהיה חייל והגיע לקיבוץ קיבל כמשפחה מאמצת את אילן ושרה לוין . והתחתן עם בק' ונולדו להם ילדים . ונשארו חלק מהמשפחה , אחים ונכדים לכל דבר ודבר , יוד מבשל מעולה ואני קרועה על הדרך הנון שלאנטית בה הוא עושה הכל , בחיוך .
יום הולדת 19 (!) לבן של יוד ובק' . החתיך שמהפנט את תמרי שלנו ומשחק כדורגל עם הבנים שנתלים עליו בהערצה .
יום הולדת לאו' היפיפה הבת של ימימה ולאי' הבן של "יודית" זוגתו של י' האלמן של ימימה .
ימימה כשהיתה ילדה יתומה מאם ,אימצה את משפחת לוין למשפחתה .והיתה אחות של הבנים עד שנפטרה לפני שש שנים( תכף שבע )
היא דאגה לנו ,בנות המשפחה , שלא נישאר לבד על המרפסת ,ושלחה לנו את יודית לתת חום ואהבה למשפחה שנשארה מתגעגעת והמומה .
בסלון , מתפתחת שיחה של בני העשרה הנבונים -על חינוך שטחים כבושים וציונות חדשה , ימין ושמאל מתנגשים כאן בקיבוץ. והלב נשאר פתוח ואוהב .
ויום הולדת לאחיינית נעמה , ולמי עוד ? למי ? ..(מריצה בראש את המתנות שקנינו..)
אה כן ! בטח !! לאמה ואלון בני שנה - התינוקות שנולדו לשני אחים, הגיסים שלי .
ולקטי ואלן שבאו מפריז . והביאו ניחוח של אירופה שיחות על אומנות וילדים והביאו סנט מור על קש, כמו ששולי אוהב
ככה חגגנו , עם עוגה פושטית והרבה אוכל טוב. ו..מתנות ..
משפחה בהרכב מיוחד.
לא רק דם קושר ביננו,
אלא אהבה והרגל וכל הדברים הקטנים שהם משפחה .
ולמה אני מספרת את זה ?
כי לא סתם , לא סתם נולדתי לשבט עתיק , לא סתם התמקמתי עם הלוינים , לא סתם אני מצלמת משפחות.
כי אני יודעת שמשפחה זה לאו דווקא הדבר שאליו נולדים.
כי אני רואה בין הקווים את הלבבות הפועמים, את היופי והייחוד של כל משפחה בכל הרכב .
יש משפחות שבוחרים..
יש משפחות שגרות קרוב ויש שרחוק יש דודים מפוזרים בעולם ויש שכולם באותו רחוב .
ויש כאלה שהורכבו מחדש
למשל אצל ניצולי שואה, יש את משפחת "בן עיר" שזה אומר- אם מישהו שרד מאותה עיר או עיירה , זה אומר שהם משפחה באים לחתונות ובר מצווה והלוויות.
שטויות.
לא חתונה לא דם ולא מיקום גיאוגרפי,
לא חשוב כלום.
העיקר שמרגישים קרובים , מוכרים , מחוייבים זה לזה ערבים ואוהבים,
ולפעמים גם מעוצבנים או מתלוננים.
העיקר שבאים לחתונות בר מצווה ושבתות על המרפסת , תתלוננו תבכו תתרגזו ותאהבו .
אבל ככה זה
משפחה לא בוחרים.
אחות של יו. של יר. שלחה אותה לקרוא את הבלוג -
ReplyDeleteאין מה להגיד;
ימימה פינקה אותי בירושה. בטירוף.
אכן כך...
ReplyDeleteזה לא יותר מידי אותיות שם?
יפהפה.בתמונה ובמילה.
ReplyDeleteמרגש
ReplyDeleteאתמול גםאני לא הרגשתי משהו אז טוב שהעלת עוד פעם... סליחה שלא עקבתי אחרי כל האותיות (כל משפחה היא בעצם טלנובלה לא?) אבל ריגשת.
ReplyDelete