יש משפחה שנולדים אליה יש משפחה שבוחרים ויש משפחה שאני בוחרת להוולד אליה בכל פעם מחדש.
המשפחה שלנו שהיא כל הטוב שיש .
הבסיס האיתן מושרשת באדמת הארץ הזו דורות על דורות, מטבריה עד פרדס חנה ...
בכל שנה בשבועות מתכנסת המשפחה .
פעם זה היה סבא חיים סבתא פרידה ילדיהם ונכדיהם וכמה דודים 'גדולים' האחים של פרידה .
היינו מתכנסים ברחובות על הדשא של דוד מרדכי ,אוכלים מאכלי חג מסורתיים משפריצים מים .
הדוד מרדכי ודודה יעל לא ויתרו על מנהג השפרצת המים המסורתי, אף אחד לא נשאר יבש .
זה תמיד התחיל בשקט כשפתאום מי מהדודות היתה מתחילה לצרוח בבהלה למגע טיפות קרות של מים ,ומייד לצחוק , ועובר מאחד לשני מהמבוגרים אל הילדים, שקיות מים וצינורות התעופפו , צהלה ושמחה וצווחות של אושר מילאו את האויר .
והיינו מסתכלים בהם במבוגרים שמשתוללים וצוחקים איתם .
מסורת.
בשנים מאז סבא וסבתא נפטרו מהעולם ועברו לשוט באוניית הפאר של הלא נודע , ממשיכה המשפחה במסורת ההתקבצות.
על הדשא אצל הורי נמתחת רשת צל, שולחנות וכסאות נפרשים ,ממטרות עומדות בהיכון והשמחה מתגנבת אל הלב עוד טרם החל המפגש.
בכל שנה אני מתכננת לצלם את השבט ושוכחת , עסוקה בפטפוט אין סופי ,נזכרת רק אחרי שכולם מתפזרים. השבט היפה האיתן הזה שבעה אחים ואחיות בני ובנות זוג , ילדיהם נכדיהם וגם נינים , נעים יחד במרחב החיים , כגוף אחד נוח עם עצמו .
מכירים את כולם עוד מהבטן של אמא שלהם .יש מקום לכל אחת ואחד להיות מה שהוא ,מופנמים ומוחצנים איטיים או זריזים , אוהבים אותנו כמו שאנחנו .
השנה היה קצת מאוחר מידי ,השנה היה גם קצת עצוב .
השבט האיתן והיפה חסר .
חסרה לנו רבקה שנפטרה בפסח .
היינו יחד המון גדול צוהל ורוחש , ורבקה היתה חסרה ,והיא היתה נוכחת - בלבבות .
באו ילדיה ונכדיה ובעלה האהוב והיינו יחד כל היום עד שהשמש התחילה לשקוע .
והגוף המשפחתי הגדול רוחש חיים היה חסר .
כמו אגרוף מכוון ישר אל הלב ככה זה מרגיש כשהיא איננה בגופה .
הוצאתי את המצלמה כי שם טוב לי ושם לא רואים את הדמעות .
העברנו אותה ביננו , צילמנו הצטלמנו וצחקנו כלכך הרבה .
כל משפחה מביאה מנות מתחרות בטעמים של גן עדן והאוכל המסורתי של משפחתנו : הקלסונס
(חיפשתי קישור ומצאתי מתכון בבלוג של ענת סקילי בתו של דוד מרדכי ) .
וגם סלטים פשטידות פסטות ומאפים.
לא עמדתי באף פיתוי וטעמתי מה כ ל
הבנים תמיד נשארים לשבת באותו מקום, ושלל צלחות מפנקות זורמות אל שולחנם..הבנים הצעירים, הדור שלי ,הדור של אבא שלי מפנק את נשותיו, הדור הזה מפנקים אותו .
הנה המפונקים היקרים נהנים מאספקת מתוקים מעשי ידי המשפחה
את הצינורות ואקדחי המים החליפה בריכת השחיה המאובזרת..זה נח מאוד , וכייפ פי אלף.
בסוף היום הרגשתי שהלב שלי מלא עד גדותיו .
נינוח ושקט ומלא אהבה .
תגידי תודה.
תגידי תודה על המשפחה שיש לך על התמיכה על מאגר הגנים וההסטוריה המשותפת .
תגידי תודה על הבטחון ועל הזכות להיות חלק ממשפחה כמו זו שלנו .
תודה לכל מבט שמשקף בחזרה את הטוב האין סופי .
תודה לסבא וסבתא שהיו חכמים וידעו לשמור על המשפחה שלהם .
תודה על המשפחה . על חג שבועות בחיק השבט הנצחי שלנו .
סבא חיים לא היה מרשה לי להעלות תמונות של כולם יחד ,
אבל לא היה אז פייסבוק והבנות והבנים שלו משתמשים בטכנולוגיה בהנאה .
סבא חיים ,זה בשבילך :שאתה וסבתא תוכלו לראות מלמעלה איך כולם יחד .
משפחה
*ותודה לצלמים אמיר קרקו ועמית גראוור שהתחרעו על המצלמה..
תלחצו על התמונות ותגדילו
* צילומי משפחות טבעיים שמחים ומלאים אהבה ,כמו שאני יודעת - גם לכם יכולים להיות כאלה רגעים . לפרטים והזמנות 0522454032
המשפחה שלנו שהיא כל הטוב שיש .
הבסיס האיתן מושרשת באדמת הארץ הזו דורות על דורות, מטבריה עד פרדס חנה ...
בכל שנה בשבועות מתכנסת המשפחה .
פעם זה היה סבא חיים סבתא פרידה ילדיהם ונכדיהם וכמה דודים 'גדולים' האחים של פרידה .
היינו מתכנסים ברחובות על הדשא של דוד מרדכי ,אוכלים מאכלי חג מסורתיים משפריצים מים .
הדוד מרדכי ודודה יעל לא ויתרו על מנהג השפרצת המים המסורתי, אף אחד לא נשאר יבש .
זה תמיד התחיל בשקט כשפתאום מי מהדודות היתה מתחילה לצרוח בבהלה למגע טיפות קרות של מים ,ומייד לצחוק , ועובר מאחד לשני מהמבוגרים אל הילדים, שקיות מים וצינורות התעופפו , צהלה ושמחה וצווחות של אושר מילאו את האויר .
והיינו מסתכלים בהם במבוגרים שמשתוללים וצוחקים איתם .
מסורת.
בשנים מאז סבא וסבתא נפטרו מהעולם ועברו לשוט באוניית הפאר של הלא נודע , ממשיכה המשפחה במסורת ההתקבצות.
על הדשא אצל הורי נמתחת רשת צל, שולחנות וכסאות נפרשים ,ממטרות עומדות בהיכון והשמחה מתגנבת אל הלב עוד טרם החל המפגש.
בכל שנה אני מתכננת לצלם את השבט ושוכחת , עסוקה בפטפוט אין סופי ,נזכרת רק אחרי שכולם מתפזרים. השבט היפה האיתן הזה שבעה אחים ואחיות בני ובנות זוג , ילדיהם נכדיהם וגם נינים , נעים יחד במרחב החיים , כגוף אחד נוח עם עצמו .
מכירים את כולם עוד מהבטן של אמא שלהם .יש מקום לכל אחת ואחד להיות מה שהוא ,מופנמים ומוחצנים איטיים או זריזים , אוהבים אותנו כמו שאנחנו .
השנה היה קצת מאוחר מידי ,השנה היה גם קצת עצוב .
השבט האיתן והיפה חסר .
חסרה לנו רבקה שנפטרה בפסח .
היינו יחד המון גדול צוהל ורוחש , ורבקה היתה חסרה ,והיא היתה נוכחת - בלבבות .
באו ילדיה ונכדיה ובעלה האהוב והיינו יחד כל היום עד שהשמש התחילה לשקוע .
והגוף המשפחתי הגדול רוחש חיים היה חסר .
כמו אגרוף מכוון ישר אל הלב ככה זה מרגיש כשהיא איננה בגופה .
הוצאתי את המצלמה כי שם טוב לי ושם לא רואים את הדמעות .
העברנו אותה ביננו , צילמנו הצטלמנו וצחקנו כלכך הרבה .
(חיפשתי קישור ומצאתי מתכון בבלוג של ענת סקילי בתו של דוד מרדכי ) .
וגם סלטים פשטידות פסטות ומאפים.
לא עמדתי באף פיתוי וטעמתי מה כ ל
הנה המפונקים היקרים נהנים מאספקת מתוקים מעשי ידי המשפחה
את הצינורות ואקדחי המים החליפה בריכת השחיה המאובזרת..זה נח מאוד , וכייפ פי אלף.
בסוף היום הרגשתי שהלב שלי מלא עד גדותיו .
נינוח ושקט ומלא אהבה .
תגידי תודה.
תגידי תודה על המשפחה שיש לך על התמיכה על מאגר הגנים וההסטוריה המשותפת .
תגידי תודה על הבטחון ועל הזכות להיות חלק ממשפחה כמו זו שלנו .
תודה לכל מבט שמשקף בחזרה את הטוב האין סופי .
תודה לסבא וסבתא שהיו חכמים וידעו לשמור על המשפחה שלהם .
תודה על המשפחה . על חג שבועות בחיק השבט הנצחי שלנו .
סבא חיים לא היה מרשה לי להעלות תמונות של כולם יחד ,
אבל לא היה אז פייסבוק והבנות והבנים שלו משתמשים בטכנולוגיה בהנאה .
סבא חיים ,זה בשבילך :שאתה וסבתא תוכלו לראות מלמעלה איך כולם יחד .
משפחה
*ותודה לצלמים אמיר קרקו ועמית גראוור שהתחרעו על המצלמה..
תלחצו על התמונות ותגדילו
* צילומי משפחות טבעיים שמחים ומלאים אהבה ,כמו שאני יודעת - גם לכם יכולים להיות כאלה רגעים . לפרטים והזמנות 0522454032
כרגיל יפה קולע ומרגש.מאוחר בלילה בלילה אחרי שנסעו/ הלכו,כתבתי מכתב לאהובתנו החסרה...לא העזתי להעלותו לרשת ואת מרפדת בעבורי את המצע לנחיתתו...
ReplyDelete