הילד מתגעגע

את הבוקר פתחתי בים .
חתרנו לים הפתוח מעבר לסלעים ולשובר הגלים ,במים הצלולים ראיתי מלא מדוזות קטנות קטנות , להקות דגים משתזפים בשמש , והמון אנשים שמגיעים אל הים בשבת על הבוקר חותרים שוחים מחייכים מאוזן לאוזן .
(וכמה ארסים על אופנועי ים...)
לא יכולתי לתת לעצמי מתנה יפה יותר מההחלטה על קורס חתירה בסאפ .
ויש לי מדריכה מעולה שכל הזמן אומרת לי שאני נהדרת ו"יש לך את זה " אני בוחרת לקבל את המחמאות .
בכל החלפה נאה של המשוט או חתירה מעוגלת ויפה היא מעודדת אותי במילה טובה. אני נעשית זקופה יותר .

בצהריים נסענו לתל אביב. 
עודד ידעיה הזמין את המשפחה לשיח גלריה בתערוכת היחיד החדשה שלו .
ברגע שנכנסתי כבר שמחתי שלא התעצלתי ובאתי . . . מסתבר שאני אוהבת אומנות בכל ליבי ,
ואין כמו שיח גלריה,לשבת ולהקשיב לאומן היוצר לשמוע ולשאול שאלות.
ישבנו שם, משפחת לוין וה'רוסים של ימימה' בחלל גלריה קונטמפוררי . 
"מאוד קונטמפוררי , ממש ניו יורק בשלהי שנות השמונים . שזה עכשווי בתל אביב..." .
שבת בצהריים יושבים ומדברים על אומנות . עם הילדים . איתי יושב לצידי בידיו כדורגל (שהבאתי לו כדי שיוכל לשחק בזמן שאנחנו מקשיבים) מאזין בשתיקה לשיח, שומע מילים כמו "הפגנה, בילעין, טכניקה , פוטושופ ,דימוי,אמת,אובייקטיביות, מציאות , שטחים ,.."
ואחרי זמן ארוך כשעודד מסיים את דבריו הוא אומר לי בשקט " הוא לא הסביר את התמונה של האיש הירוק " 

ביקשנו לשמוע על האיש הירוק 
ואיתי למד מושג  חדש "רעול פנים " 

לא כולם שם היו "סמולנים" לא כולם אומנים . כולם בעלי מכנה משותף: משפחה .
כזו או אחרת דם או חברות . משפחה .
אין הפרדה בין הפוליטי לאישי . ואין "צילום אובייקטיבי " ברגע שאדם בוחר להסב תשומת לב זו אמירה .
הוא יכול לדבר על אהבה או על כיבוש על כתם צבע או חתול דרוס . 
בעקבות פרס "היצירה הציונית" שניתן השנה לאומנים "ציוניים" אני לא יכולה שלא להקיא מול ההגדרות המטופשות האלו.

אחר כך נסענו לאכול יחד צהריים .
על גשר שלוש עצרנו והראתי לאיתי את מגרש החניה בו צילמתי את התמונה של השחיינית .
מעל הגשר מתנשא בניין רב קומות.
אנחנו עומדים ומביטים בו עד למעלה "גורד שחקים " זו עוד מושג חדש שאיתי לומד .

"אם מישהו נופל מהמרפסת למעלה -הלך עליו " הוא קובע כשהוא מנסה להרים את הראש ולראות את השמיים שמעל גורד השחקים.
הוא מנסה לחשב כמה אנשים גרים בתל אביב ,הוא חושב שהיא לא עיר יפה שיש בה יותר מידי בניינים .

"בתל אביב יש מעל ארבע מאות אלף תושבים "אנחנו קוראים בויקיפדיה .
"ובישראל ?"
7.8 מליון עונה סבא .
בגן המשחקים ברמת השרון הוא כבר מרגיש יותר בנוח .

איתי מתגעגע לאבא שלו ולאח הגדול שלו .
ביום חמישי הם ארזו 

 יותם הכין רשימות :

ועלו למטוס לברצלונה
ל"משחק  הבית האחרון של ברצלונה בעידן פפ " כפי שניסח זאת יותם 

מתנת יום הולדת 10 כפי שניסחו סבא וסבתא שלו ששלחו אותם לחוויה המגבשת.
מאז הם מתקשרים שלוש פעמים ביום, לדווח ולשתף. ולנו אין סבלנות לשמוע איך כייף להם . 
אנחנו כאן עסוקים משתדלים להנות . "מה הם מתקשרים כל הזמן ?!?"אנחנו רוטנים .
אבל, בדרך הביתה במכונית החשוכה איתי מבקש את השיר "אי פולינג "
הוא מתגעגע לאבא שלו . והשיר הזה עצוב כמו הגעגוע .
אנחנו נוסעים ומקשיבים קולו השביר של אדי ודר ממלא את הברלינגו : 

כשהשיר נגמר הם מבקש אותו שוב .
" הוא אומר שהוא נופל אל האדמה " מזכירה לי תמר שפעם תרגמתי להם את השיר .
"הלוואי שהם היו נוסעים לשלושה ימים ולא ארבעה, ואז מחר הם כבר היו חוזרים בעוד יום אחד "..
ונרדם .