Sunday, April 8, 2012

חרות

זה ערב חג וכולם עסוקים , יש התרגשות קלה באויר הכנות אחרונות להתכנסות משפחתית . מה נשתנה ? קודם הטוב: השנה אני לא צריכה להוסיף תפילה שישוב הביתה הביתה כי הוא בבית (זוכרות איך היינו יחד מאוחדות בתפילה ?)
ומה לא השתנה ? היחס שלנו אל הגרים והעבדים רעבים חולים אנשים ללא פנים וללא שם , זוכרים איך היינו גרים בארץ מצריים ? 
אני מאחלת לנו שנהיה עם אחד , שנחזור לערבות ההדדית , שלא נאבד צלם אנוש שנדע לכבד את השונה הזר החלש הזקן וחסרי הישע באשר הם . 
שלא נהיה עבדים למולך הכסף החומר,והמרדף אחר מה שלא יכול לכסות על החור שנשאר בלב מילדות . שנדע לתת לעצמנו מה שאחרים לא יכולים לתת.
שנזכה לאהוב ולשמוח .
שתהיה שנה של התעוררות אל מציאות שמונחת בכף היד ונדע תמיד לבחור בטוב .
חג שמח .

No comments:

Post a Comment