Tuesday, March 6, 2012

אדר

פורים הזה..שנהפך מיום אחד לשבוע ,
שהתארך כמו מסטיק צרכני מופרז. והגיע לשיאו המתוק היום. היה שמח וטוב .
לא התפוצצה אף בועה היה נח נעים ומקסים.
אף ילד לא נאבק בתהליך בחירת תחפושת ,ועד הרגע האחרון ההחלטה האם להתחפש היתה פתוחה לגמרי.
והם הראו לי איך שוב , אפשר תמיד להרחיב עוד את הלב והקשב.
זה מתחיל כמה שבועות לפני פורים , סבתא שואלת למה הם מתכננים להתחפש ? ומה אפשר לעזור ולהכין . ואני כרגיל בוהה ומגמגמת ש"אה..אה..עוד לא חשבנו על זה..אה..מתי פורים ?..." 
אני כבר יודעת שלא משנה מה ואם יבחרו , הכל יכול להשתנות ברגע . 
והתחפושות לא מעידות כלום אלא על מה שהם רוצים ללבוש .
...אה-הא..
אם ככה למה היה לי כלכך קשה להתחפש ל'אמא התקתקנית ' שתיכננתי להיות ליום אחד ?...

הפורים הזה שיש לי כלכך הרבה חברות ששונאות אותו, אבל אני אוהבת .
התרגשות מלווה בחשש היציאה מהבית בתחפושת . 
צריך להיות אמיצה כמו אריה לצאת מהבית לבושה סדין ולראשי פיאה נוכרית של סבתא פרידה .

הפורים הזה שיכול להטריף הורים וילדים שמבלבל ומבהיל ,של לבדוק עד כמה אני באמת שונה מהתדמית שלי.
שיש בו הרבה הזדמנויות למתח וחרדות לעלות אל פני השטח .
הזדמנות להגיד ולחשוב 'אבל כלכך רציתי ש..' 
שעור גדול להורים בנתינת אמון בילד ובבחירה שלו.
היא לבשה בבוקר שמלה של רקדנית ושמחה בה מאוד "רוצה לראות איך אני מסתובבת? "
כשהגענו אל הגן לא רצתה אותה . לבשה לרגע והורידה עוד לפני שנכנסנו. ולא היה עניין ולא היה 'צריך ' ולא 'אבל הכנתי'...

(מזל שהיה "הכנתי" בגדים להחלפה...)
אחר הצהריים כשבאתי לאסוף אותה יצאנו מהגן, ביד אחת תיק ובשניה שמלת רקדנית זוהרת ורודה.
היא הסתכלה על השמלה ואמרה 'אמא אני רוצה ללבוש אותה עכשיו ' לרגע עבר לי 'עכשיו? עכשיו נגמר פורים '..אבל הוא לא יצא מהפה שלי .
והלבשתי לה את השמלה. הלכנו יחד ברחוב ביד אחת תפוז והשניה בידי .
זה היה פורים כזה.
של תחנות קליעה למטרה ומשלוחי מנות עם ופלות מתפוררות באריזת המסטיק.
וילדים ויצירות משפחתיות , והזדמנות להביע עולם פנימי ,או לא . 
פורים של היפוכים .
הביישן הוא אייפון שכולם נוגעים בו , והקטן רוח רפאים שחורה . 
"אמא , תורידי לי את האיפור הוא לא מוצא חן בעיני "
טוב חמודי רק קודם תן לי לצלם...



*צילומי ילדים , לא רק בפורים לא רק ילדים .
את הילדים של כולן אני מצלמת באהבה רבה .
לפרטים והזמנות 0522454032

No comments:

Post a Comment