האגף החדש

אני שומעת אותו מדבר עם אח שלו בטלפון : "כן ,אנחנו נבוא. נלך למוזיאון לאגף החדש, ויש שם גם גן שעשועים נחמד, אח"כ נבוא אליכם" הגענו אל העיר. מצאנו חניה . עלינו אל הדוד והדודה ,הם במעלית אני בריצה במדרגות( אבל לחצתי על כפתור המעלית בכל קומה כדי להיות בטוחה שאני מנצחת בתחרות) ישבנו קצת הסתכלנו מלמעלה אלהרחוב, בדקנו את הגובה ביריקות על המדרכה ,נהיינו רעבים .
הדודה הכינה אוכל טעים אבל אין לחם.
יצאנו יחד לטיול להביא לחם מהבראסרי .

"הי,נעה הנה הספר שאת אוהבת" על גדר חיה ברחוב בצלאל מונח עותק במצב מעולה של 'לבד בברלין' לוקחת מתחילה לדפדף. על המדרכה מזוודות ישנות של פעם אבל ממש פעם. אני מתנפלת על אחת קטנה כחולה מושלמת . תמר קלטת את האביזר החדש ומתעקשת לסחוב אותו לבד. המזוודה כבדה לה והיא תמשיך להתעקש ,עד שבהפסקה, בכיכר ליד ברכת הדגים, היא תפתח אותה ותוציא ממנה את הספר הכבד שדחפתי לתוכה .

תל אביב בשבת של בוקר שמש היא עיר נעימה .

"תמרי תראי הנה איש אדום ברמזור "בפרדס חנה אין רמזור עם איש עומד ואיש הולך ,אנחנו מאמצים את הראש בנסיון לאתר רמזור במושבתנו המנומנמת..אין . עובדה זו משמחת אותי במיוחד. 

"היי ילדים מה מזכירה לכם התנוחה הבאה?" אני מחקה את עצמי בצילום מ95' .יותם מחייך עוד לפני שאני נכנסת לפוזיציה ואז אומר "זה לא אותו דבר ,עכשיו את עם בגדים "

"בואו נראה את המקום של רבין"אני מציעה ליותם "זה לא מעניין" הוא רוטן

"זה מעניין וחשוב" אני מתעקשת

"זה חשוב רק ביום הזיכרון של רבין" הוא עונה ויוצק לי בטון לתוך הראש והפה. לכי תסבירי לו כמה זה חשוב .

בדרך חזרה אנחנו מגלות שבתוך המזוודות הנטושות יש עוד מזוודות ועוד כמו בבושקות אחת בתוך אחרת. הרחוב היה טוב אלינו יצאנו בשלל של אוסף מזוודות של דיילות משנות השישים , במצב מעולה רק קצת מאובקות.

את האגף החדש של המוזיאון כבר לא ראינו ,אכלנו פטפטנו והיה לנו נחמד לא יצאנו מהדירה אלא בערב לנסוע חזרה.

אם היה לי כסף בשביל לחיות כמו שהעיר מאפשרת :באור ,בדירה מרווחת ,ברחוב יפה ,עם המון מסעדות ובילויים, והייתה חניה ,הייתי גרה בתל אביב.

אבל במרכז . 

אולי .אבל בטח לא .

בתמונה: מרדף מסורתי אחרי הילדים שמסרבים לתמונה משפחתית