ידיים שמאליות / מתנה לראש השנה

מידי פעם עוד מפעמת בי אשלייה של אישה מטבח . מטבח מתוקתק מעוצב מלא אוכל ומאפים , כל הבלוגים שאני עוברת בהם מוציאים אותי מדעתי ומהמקום הנח בו אני ממוקמת. מידי פעם אני עושה את הטעות הטפשית ומנסה להכין משהו חדש, לא מסתפקת בהנאה שביצירה של מישהי אחרת. אני אומרת לעצמי "היי את זה גם אני יכולה לעשות" 
קראתי בבלינג על מומחית לתופינים אסתי ידידיה ,שמציעה מתכון למשהו מתוק קטן ונחמד ,כדור עוגת דבש מצופה בשוקולד לבן..נשמע טעים וקל והתמונות מאוד משכנעות . ובא לי , פשוט בא לי גם .
לקח לי יותר משבוע לאסוף את כל המוצרים .
בפעם הראשונה קניתי שוקולד לבן חפיסה אחת והילדים גילו אותה לפני שאני גיליתי שצריך שלוש חפיסות למתכון..השוקולד חוסל.
לא ידעתי שהם אוהבים שוקולד לבן...
אח"כ חיפשתי מקלות כאלה עגולים יפים כמו בתמונות של התופינית , לא מצאתי בסוף נסעתי לחנות ייעודית באזור התעשייה של קיסריה מצאתי שם שיפודי במבוק שהם יותר בערך מבדיוק , וקניתי כל מיני שטויות שאין לי מה לעשות איתן כמו מנדולינה מקצועית לחיתוך ירקות(אני מאמינה שבזכותה נאכל כאן המון קולורבי בקרוב..) .


היום החלטתי להתחיל במלאכה לעשות מקצה אחד לראות איך יוצא ולקוות לעוד אחד של שיפורים .
איך יצא ? 
אני אביא כאן את המקור ואת מה שיצא ..תוכלו לשלוח לי פרחים ולחלק לי שבחים על עמידה במשימה .

תמונה מקורית של המומחית לתופינים

נכון שזה נראה טוב? 

ואפשר לחלק כאלה לגננות לשכנה החדשה לסבתות לחברים ..

כדי שלא יהיו פיספוסים העתקתי על דף נקי את המרכיבים ,

בתור התחלה שמתי בקערה חבילת שוקולד לבן והפעלתי את המיקרו ככתוב בהוראות,אלא שלא הפסקתי את הפעולה כעבור 20 שניות (מי באמת קוראת הוראות?) , תמרי התעוררה וביקשה משהו לשתות פניתי אליה ושכחתי מהשוקולד ,ועד שלא עלה ריח של צמיג שרוף לא הבנתי שזה השוקולד. מוציאה מהר 
"אוי ,שיט שיט , אההה זה חם " זרקתי את הקערה אל הכיור ומילאתי במים , הריח ממלא את המטבח שוקולד שרוף זה מגעיל .

"מה את עושה ?" היא מתעניינת " גם אני רוצה ,אני רוצה להכין עוגת בננה " "לא עכשיו ,היום עוגת דבש " "לא,עוגת בננה " "לא ,עוגת דבש " "לאאאאא עעעעעוגגגגת בנננננה " היא צורחת , בתמורה אני מרידה אותה ממשטח העבודה והיא יוצאת זועפת אל החצר לשחק בבוץ .
טוב שקניתי שלוש חבילות שוקולד , חצי מחבילה מספר שתיים מומסת בהצלחה  חלקית : יש גושים שמתגבשים לפירורים ואי אפשר למזוג אותם לתוך התערובת. מזל שיש לי תבניות קרח קטנות בצורת לב אני דוחסת לשם את השוקולד , מחר הילדים יקבלו אותן . 
חצי שני של חבילה שניה נמס הפעם זה מצליח!! מערבבת הכל יחד ,
ומכניסה למקרר לעשר דקות . 
המקרר מלא אין מקום חייבת לפנות מקום לקערה .
ביד אחת אני מתחילה לדחוף ולמקם קופסאות וסירים , קופסה עם טחינה נופלת מהמדף העליון נוזלת על הדלת על הרצפה ומכתימה את השמלה האדומה שלי 
"כוס אמו כוס אמו כוס אמו של הטחינה המזדיינת הזאת " אני שואגת ,והולכת להביא את המצלמה . 
כורעת ומתחילה לנגב ,קודם גליל נייר (לא) סופג אח"כ סמרטוט .
"כוס אמו בן זונה " חייבת להגיד עוד משהו...מכניסה את הקערה למקרר . 

בנתיים משטח העבודה נראה ככה :

כעבור חמש דקות אני מוציאה את התערובת ומתחילה לכדר כדורים ,
 הראשונים יוצאים גדולים ואני חוששת שהתערובת לא תספיק ,אז אני מקטינה אותם , ורק לקראת סוף המלאכה אני מגלה שהקונדיטורית כתבה כדורים בקוטר 2 ס"מ ...

אחרי קירור נוסף הגיע שלב המקלות היפים .
כאמור מקלות כמו שלה לא מצאתי אז התחלתי במקלות המיוחדים שקניתי ולאחר מחשבה קצרה החלטתי לקחת שיפודים רגילים ולשבור אותם, יצא יותר טוב. ועדיין נראה מעפן.

בשלב הבא אתן לתמונה לדבר 

 טוב, זה לא ממש מצליח לי הכדורים נופלים מהמקלות , לא מספיק קירור כנראה, האצבעות שלי מרוחות שוקולד ויש לי כבר הרעלה סוכר מכל הליקלוקים.
"אמא אני רוצה אפרסק " איזה תיזמון ..עוצרת רוחצת ידיים וחותכת נקטרינה , הצלחתי לבלבל אותה היא לא מבחינה בינהן. 
"הנה מתוקונת"  "אני לא מתוקונת אני תמרי החמודה " היא חייבת להגיד משהו .

הכדורים שלי משאירים סימני החלקה ,למרות ההוראה המפורשת לנער היטב את השוקולד שלא תווצר שלולית קטנה , נוצרות אצלי שלוליות גדולות ומריחות , לא נורא את זה אפ'חד לא רואה .

זהו , סיימתי , אני מרוצה, מרוחה ,ומסריחה ,הרצפה דביקה והילדים רוצים פיצה לארוחת ערב - יש אלוהים. 
כדי לנחם את עצמי אני מכינה לי עדשים עם בצל ופסטה .ואוכלת שתי צלחות ענקיות .

כששולי עובר בדרך מהמטבח לסלון לקרב כדורגל באקס בוקס הוא רואה את הכדורים שלי "ממי,איזה יופי !" הוא מתפעל
ואני חושבת לי בשקט שהוא לא ראה את המקור המושלם אז זה נראה לו יופי.
אין מקור מושלם
בתנאים שלי עשיתי ממש הכי טוב שיכולתי ואין לי בעיה עם זה .
חסרים בלוגים שיראו איך זה עובד באמת . את הליכלוך את הכיור מלא כלים את משטח העבודה המרובב , ולשמוע את כל המריבות הבכי הצחוק והצעקות של אחר צהריים אחד בבית עם שלושה ילדים.
הנה, הקונדיטורית עשתה טיפול פוטושופ לתמונות העוגיות המושלמות שלה...
אפילו ג'וליה רוברטס היפה - חוטפת פוטושופ לפנים  .
אין עולם מושלם יש רק תמונות מרוטשות וחצאי אמת .


מחר אעטוף את המתוקים בצלופן אקשור בסרט סאטן ורוד עם נקודות לבנות ונתחיל לחלק אותם יחד עם ברכת "שנה טובה"
ועדיין לא הכנתי כרטיס ברכה משפחתי ..




*אני מצלמת הרבה יותר טוב משאני אופה , צילומי משפחות ועסקים תמונה לאתר ולפרופיל העסקי 
לפרטים והזמנות 0522454032