מחאת האוהלים תפסה אותי מוכנה , התרגשתי מהסיכוי שאל סדר יומנו יעלו נושאים חשובים ומהותיים , שמחתי לשמוע עוד אנשים ,כמוני ,יוצאים ומספרים על כלכלת המשפחה בימים אלו , אמהות צועדות עם עגלות וילדים , דרישה שעולה ומבקשת תנו לחיות .
חשבתי שהאי-פוליטיות תעלם כי אי אפשר לנתק את מצבנו החברתי הכלכלי והמוסרי ממצבנו המדיני .
פוליטיקה הפכה למילה מטונפת מבישה , דמוקרטיה הפכה למסחטת המון עובד לטובת מיעוט שליט , להגיד על מישהו שהוא פוליטיקאי זה עלבון.
וזה לא צריך להיות כך.
בין החיים הציבוריים לאישיים נוצר נתק , נתק ממהות המדינה והפוליטיקה לחיי האנשים שחיים במדינה זו ,נתק מעצמנו, אולי יאוש מנסיונות כושלים להשפיע אולי עייפות מלראות את הסיאוב , שנאת חינם ,שנאת הזר ,
וכל הזמן מפמפמים לנו את הפחד ,
מתפרנסים מהפחד וחיים על החרב.
האמנם? חיים על החרב ?
" וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" חֲיִי חיים מלאים - לא : הסגרי בד' אמותייך ,צרי בועה של חברים סביבך ,הנמיכי טוס וקווי לטוב
לראשונה לא אויב מבחוץ מאחד את ההמון . התעוררות לחזור למהות עממית לאחדות גורל, לאחריות כלפי האחר (במושב קראו לזה -ערבות הדדית -אין את זה יותר במושב) . ככה נראית המחאה העממית הכוללת את הרופאים ,העובדים הסוציאלים, ואלה שקולם לא נשמע :העובדים הזרים, עובדי קבלן " אקונומיקה בלי כפפות והמגב בצד" ,כל מי שסובל ומשתדל לחיות.
במוצאי שבת של הצעדה הגדולה טרחתי והדלקתי טלויזיה בשמונה בערב לראות חדשות , קראתי לילדים לבוא מהשולחן להיות עדים לרגע . התרגשתי .
הילד שלומד בבית ספר דמוקרטי מקשיב לשיח בבית , מודע להתרחשות , ומתעניין . מיד מתחיל לסמן מטרות ולשאול איך נדע כשזה יצליח ? ואיך זה יגמר ...
עניתי לו שבשבילנו עצם האפשרות לקום ולקרא בקול רם על העוולות . היא שיעור חשוב לחיים שלנו .
משהו השתנה בשיח ,הדרישה לחיות חיים פשוטים יותר ,ובמידה שמתאימה לנו נעשתה לגיטימית הפוקוס על נושא הומאני חברתי שנוגע באמת ביום יום של כל אחד מאיתנו .
פתאום קלטו כמה צעירים שנרדמנו בשמירה..דורות שלמים עבדו כדי להקים מדינה ולאט לאט בביטחון גמור הוקם כאן גטו יהודי מבוהל ,אבל עם צבא חזק. המדינאים הפכו לעסקנים של עיירה קטנה בפולין אלא שמי ששימש בעבר בתפקיד הגוי הטיפש הם אנחנו -מעמד הביניים אלה שלא סמוכים על שולחן המדינה ולא חוגגים על חשבונה ,אלה שמפרנסים את שתי הקבוצות האחרות .
והפחד משמש אותם כדי למכור לנו :מוצרי צריכה ,אשליית אחיזה בחיים , גדרות , מחסומים ומלחמות יש ברירה (מלחמות אין ברירה זה סיפור אחר)
לא יעזור כלום המחאה עממית הפתרונות פוליטיים.
שיצליח לכולנו א - מ - ן
מקהלת העבדים העבריים :
חשבתי שהאי-פוליטיות תעלם כי אי אפשר לנתק את מצבנו החברתי הכלכלי והמוסרי ממצבנו המדיני .
פוליטיקה הפכה למילה מטונפת מבישה , דמוקרטיה הפכה למסחטת המון עובד לטובת מיעוט שליט , להגיד על מישהו שהוא פוליטיקאי זה עלבון.
וזה לא צריך להיות כך.
בין החיים הציבוריים לאישיים נוצר נתק , נתק ממהות המדינה והפוליטיקה לחיי האנשים שחיים במדינה זו ,נתק מעצמנו, אולי יאוש מנסיונות כושלים להשפיע אולי עייפות מלראות את הסיאוב , שנאת חינם ,שנאת הזר ,
וכל הזמן מפמפמים לנו את הפחד ,
מתפרנסים מהפחד וחיים על החרב.
האמנם? חיים על החרב ?
" וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" חֲיִי חיים מלאים - לא : הסגרי בד' אמותייך ,צרי בועה של חברים סביבך ,הנמיכי טוס וקווי לטוב
לראשונה לא אויב מבחוץ מאחד את ההמון . התעוררות לחזור למהות עממית לאחדות גורל, לאחריות כלפי האחר (במושב קראו לזה -ערבות הדדית -אין את זה יותר במושב) . ככה נראית המחאה העממית הכוללת את הרופאים ,העובדים הסוציאלים, ואלה שקולם לא נשמע :העובדים הזרים, עובדי קבלן " אקונומיקה בלי כפפות והמגב בצד" ,כל מי שסובל ומשתדל לחיות.
במוצאי שבת של הצעדה הגדולה טרחתי והדלקתי טלויזיה בשמונה בערב לראות חדשות , קראתי לילדים לבוא מהשולחן להיות עדים לרגע . התרגשתי .
הילד שלומד בבית ספר דמוקרטי מקשיב לשיח בבית , מודע להתרחשות , ומתעניין . מיד מתחיל לסמן מטרות ולשאול איך נדע כשזה יצליח ? ואיך זה יגמר ...
עניתי לו שבשבילנו עצם האפשרות לקום ולקרא בקול רם על העוולות . היא שיעור חשוב לחיים שלנו .
משהו השתנה בשיח ,הדרישה לחיות חיים פשוטים יותר ,ובמידה שמתאימה לנו נעשתה לגיטימית הפוקוס על נושא הומאני חברתי שנוגע באמת ביום יום של כל אחד מאיתנו .
פתאום קלטו כמה צעירים שנרדמנו בשמירה..דורות שלמים עבדו כדי להקים מדינה ולאט לאט בביטחון גמור הוקם כאן גטו יהודי מבוהל ,אבל עם צבא חזק. המדינאים הפכו לעסקנים של עיירה קטנה בפולין אלא שמי ששימש בעבר בתפקיד הגוי הטיפש הם אנחנו -מעמד הביניים אלה שלא סמוכים על שולחן המדינה ולא חוגגים על חשבונה ,אלה שמפרנסים את שתי הקבוצות האחרות .
והפחד משמש אותם כדי למכור לנו :מוצרי צריכה ,אשליית אחיזה בחיים , גדרות , מחסומים ומלחמות יש ברירה (מלחמות אין ברירה זה סיפור אחר)
לא יעזור כלום המחאה עממית הפתרונות פוליטיים.
שיצליח לכולנו א - מ - ן
מקהלת העבדים העבריים :
תודה על הפוסט הזה שמשקף הרבה ממני עכשיו
ReplyDeleteריקי
תודה על השיקוף , שאלתי את עצמי אם לא בילגנתי את המחשבות שרצות...
ReplyDeleteזו את שמשקפת את כל הבלאגן שבחוץ. והוא גדול. ורועש ומבלבל.
ReplyDeleteמקסימה.